1 צפייה בגלריה
השופטת מיכל אגמון-גונן
השופטת מיכל אגמון-גונן
השופטת מיכל אגמון-גונן
(צילום: אתר בתי המשפט)
בצל מלחמת "חרבות ברזל": אזרח חוף השנהב ממוצא גינאי שניהל זוגיות עם ישראלית והביא עמה לעולם שני ילדים יוכל להישאר בארץ אף שנפרד ממנה – כך נקבע לאחרונה בבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב. השופטת מיכל אגמון-גונן קיבלה את בקשת האב לבטל פסיקה שהורתה על גירושו, והבהירה לנציגי משרד הפנים כי בתקופת מלחמה ראוי שאב יישאר לצד ילדיו.
ב-2008 הסתנן המערער בהיותו קטין דרך מצרים. לימים הוא הכיר ישראלית והם הביאו לעולם שני ילדים. בשלב מסוים הם נפרדו והוא נכלא ושוחרר כמה פעמים, על רקע אי הסדרת מעמדו בישראל. באפריל האחרון הוא נעצר על ידי פקחי רשות האוכלוסין וההגירה ומאז הוחזק במשמורת. בקשתו לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים בשל אבהותו לילדים קטנים מעולם לא הוכרעה ובהמשך נקבע שהוא יגורש. בנסיבות אלה הוגש באוגוסט הערעור נגד החלטת הגירוש.
הוא טען שהוא זכאי למעמד לנוכח אבהותו לילדיו, שהינם אזרחי ישראל. לדבריו הוא אב פעיל והיה תמים לחשוב שהרשות תימנע מלהרחיקו. הערעור עצמו הוגש יממה בלבד טרם המועד המתוכנן לגירוש.
מנגד טענה רשות האוכלוסין שאין באבהותו כדי להקנות לו הגנה מפני הגירוש. לדבריה הבקשה ההומניטרית הוגשה על ידו רק לאחר מעצרו ולאחר ששהה באופן בלתי חוקי בארץ במשך שנים, כך שאין ביכולתה לסייע לו.
עו"ד מאיה וייס טמירעו"ד מאיה וייס-טמיר
השופטת אגמון-גונן מתחה ביקורת על כך שהבקשה להישארות מטעמים הומניטריים כלל לא נבחנה. בכלל זה היא ציינה שבפסק הדין שהורה על הגירוש, נכתב כתירוץ לאי-בחינת הבקשה שלא ניתן לתשאל ילדים רכים בשנים בנוגע ל"טובתם", אף שטובת הילדים הינה הפרמטר הקובע לבחינת הבקשה. "אמנם כפי שציין בית הדין, פעוט כבן שנה לא ניתן לראיין ולבחון את עמדותיו, אולם, את טובת הילדים ניתן לבדוק בכל גיל", כתבה והדגישה כי ככל שהילדים קטנים יותר – כך יש לדאוג ולהגן עליהם יותר.
עוד צוין בהחלטה שבניגוד למקרים אחרים בענייני נתינים זרים, כאן המבקש הינו אב לילדים אזרחי ישראל, כך שהמחויבות לשלומם נטועה הן באמנה הבינלאומית לשלום הילד והן בעצם היותם אזרחי המדינה. במובן זה, נקבע, נפל פגם ממשי בפסק הדין שהורה על הגירוש.
השופטת הדגישה שבישראל מתחוללת כעת מלחמה, וגם בהנחה שהמערער איננו "אב פעיל" לילדיו – תהא פרשנות המונח אשר תהא – מקומו בימים אלה לצד ילדיו הפעוטים. היא ציינה שבתקופת המלחמה מוסדות המדינה גם ככה אינם מתפקדים כבשגרה, כך שזה לא יהיה מידתי להמשיך ולהחזיק אותו במשמורת עד לקבלת החלטה בבקשתו ההומניטרית.
בנסיבות אלה נקבע שהוא ישוחרר ממשמורת לאלתר וצו ההרחקה נגדו יבוטל. הובהר לרשות האוכלוסין שניתן יהיה לשוב ולדון בהרחקתו מישראל אחרי שתתקבל החלטה בבקשה ההומניטרית, כאשר לאורך ההליך יש לקחת בחשבון את טובת הילדים כשיקול מרכזי.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המערער: עו"ד נאור חזות • ב"כ המשיבה (רשות האוכלוסין): עו"ד אפרת קרונברגר ועו"ד דינקנש תקלה מפרקליטות מחוז ת"א • עו"ד מאיה וייס טמיר עוסקת בחוקתי ומנהלי • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין