1 צפייה בגלריה
תאונת אופניים
תאונת אופניים
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית המשפט לתעבורה במחוז מרכז זיכה לאחרונה מחמת הספק נהג שהואשם בפגיעה בהולך רגל שחצה מעבר חצייה ברחובות, משום שהתביעה המשטרתית לא הציגה ראיות להוכחת התאונה. השופטת שירי שפר קבעה שהיא לא יכולה להכריע בין גרסת הולך הרגל, שלפיה הרכב פגע בו, לבין גרסת הנהג - שלפיה הולך הרגל הגיע בריצה, מעד ונפל ללא שום קשר אליו.
בכתב האישום שהוגש נגד הנהג בשנה שעברה נטען שבאחד הערבים בנובמבר 2020 הוא לא עצר לפני מעבר חצייה במעגל תנועה בצומת הרחובות הלח"י ומוטה גור שברחובות, ופגע בהולך רגל שבדיוק חצה את הכביש. כתוצאה מכך, הולך הרגל שבר את הברך ונדרש לניתוח. לנהג יוחסו ארבע עבירות תעבורה: אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חציית כביש במעבר חצייה, אי האטה לפני מעבר חצייה, נהיגה בקלות ראש והתנהגות הגורמת לנזק.
הנהג כפר באשמה וטען כי כלל לא היה מגע בינו לבין הולך הרגל. לדבריו, הוא כן עצר לפני מעגל התנועה והבחין בהולך הרגל מגיח בריצה ונופל, אולי בגלל תנועה לא נכונה או ניתור שגרם לו למעוד. סנגורו טען למחדלי חקירה מצד המשטרה, שלא ביצעה שחזור ולא גבתה עדות מעד ראייה אף שהייתה מודעת לקיומו.
השופטת שירי שפר קבעה כי גם הולך הרגל וגם הנאשם השאירו עליה רושם אמין בעדויותיהם, ושתי הגרסאות שלהם הגיוניות. "במצב בו מצויות בפני גרסאות סובייקטיביות מנוגדות, ישנה חשיבות לכל ממצא אובייקטיבי שנאסף על ידי המשטרה, אולם בענייננו לא נאספו ממצאים כאלו", כתבה.
עו"ד בארי קפלןעו"ד בארי קפלן
היא ציינה כי היא לא מייחסת משקל לעדותו של עד הראייה, שהובא לבסוף מטעם ההגנה, כיוון שלא זכר את האירוע ובעדותו היו אי-דיוקים. עם זאת, נקבע שהמשטרה הייתה יכולה לפעול קצת יותר ברצינות כדי לאתר ראיות אובייקטיביות.
בהקשר הזה ציינה השופטת כי התאונה לא דווחה בזמן אמת כך שאי אפשר היה להביא בוחן באופן מיידי. אולם לאחר מכן המשטרה יכלה לבצע שלל פעולות כדי לאסוף ראיות, כמו לאתר מצלמות בזירה, לזמן את עד הראייה לעדות ולבצע שחזור.
בפסק הדין נקבע כי בשל מחדלי החקירה אין מספיק נתונים שישכנעו אותה מעבר לכל ספק סביר שהנאשם לא עצר את הרכב לפני מעבר החצייה ופגע בהולך הרגל. יותר מזה, גם בהנחה שגרסת המאשימה נכונה והנאשם לא עצר את הרכב, היא עדיין לא יכולה לקבוע בוודאות שהתרשל כיוון שאין לה מידע על המיקום של הולך הרגל כשנכנס לשדה הראייה שלו, המרחק שלו מהרכב, מהירות הנסיעה ומשך הזמן שחלף מרגע שהולך הרגל נכנס למעבר החצייה ועד "לרגע האימפקט". מכאן, שאי אפשר לדעת אם הנאשם יכול היה להספיק לעצור לפני שהולך הרגל החל לחצות.
לאור הדברים האלה קבעה השופטת כי התביעה לא הצליחה לסתור את גרסתו של הנהג ולא הוכיחה מעבר לכל ספק סביר שהוא גרם לתאונה. לפיכך, היא זיכתה אותו מחמת הספק מכל העבירות שיוחסו לו.
• לקריאת הכרעת הדין המלאה – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המאשימה: עו"ד חן הלצבנד • ב"כ הנאשם: עו"ד רם צרפתי • עו"ד בארי קפלן עוסק בתעבורה • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין