הבלגן בשטראוס מתרחב: לפחות שני מוצרים נגועים בסלמונלה הגיעו לציבור, ושטראוס הודיעה שהיא סוגרת לחלוטין את מפעל הממתקים שלה ומרחיבה את הריקול באופן דרמטי לכל תאריכי הייצור וכן למוצרים שאינם רק שוקולד, כולל סוכריות, וופלים ומסטיקים.
משמעות הדבר שבמפעל התפשט זיהום שהחברה לא עלתה עליו בזמן, וככל הנראה לא ערכה מספיק בדיקות שוטפות בקו הייצור שכן נראה שאין לה מושג מתי החל האירוע.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

משרד הבריאות והחברה עצמה לא מספקים תשובות

כמו כן, הנזק הלך וגדל משום שכשהיא גילתה את דבר הזיהום, היא לא שלחה מיידית לבדיקות מעבדה מוצרים שיצאו לצרכנים. היא התמהמהה בכך ימים, למרות שבשוק קיימות בדיקות של 27 שעות.
ייתכן שלו הייתה עורכת בדיקות לעיתים תכופות יותר בקווים במפעל, הייתה יכולה לדעת את גבולות הזיהום, לשמור על בריאות הציבור ולמנוע נזק כלכלי רחב היקף לחברה. אם הייתה שולחת מיידית מוצרים לבדיקה היא הייתה גם מצמצמת את היקף הריקול, או שולטת בו, ולא מתנהלת בתוך הלא נודע.
שאלנו את משרד הבריאות הבוקר האם יש הנחיה למפעלי המזון לגבי התכיפות בה עליהם לערוך בדיקות לפתוגנים במזון, אם כן, מה ההנחיה, אם לא - מדוע אין הנחיה כזאת והאם המשרד שוקל להוציא הנחיות כאלה לאור משבר שטראוס?
את שטראוס שאלנו מה התכיפות בה היא עורכת בדיקות כאלה בקווי הייצור? לא קיבלנו תשובות. במקביל, שטראוס לא חשפה את זהות שני המוצרים ששווקו לציבור וחשודים בסלמונלה, וגם אחרי שנחשף שמדובר ב"רבע לשבע" ו"עד חצות", החברה לא אישרה שאכן אלו המוצרים שנגועים בסלמונלה.
כשאירוע הזיהום במפעל שטראוס-עלית נחשף לציבור והחברה הורידה מהמדפים שוקולד פרה, פסק זמן ורבע לשבע, ואף גרמה ליוניליוור לערוך ריקול משלה למגנום ומותגי גלידה נוספים, כולם התרכזו במועד הלכאורה מאוחר של ההודעה שלה לציבור על הריקול. שטראוס הודיעה בתגובה שפעלה לפי הנהלים וגיבשה רשימת מוצרים מול משרד הבריאות, ולכן העיכוב. בשטראוס טענו שהחברה נטלה "מרווח ביטחון" והורידה מהמדפים מוצרים שיוצרו החל מלפני חודשיים וזה נשמע אצילי מצידה. היא מקריבה שוקולד וכסף לטובת הציבור.
היום נתגלה שזה לא היה מרווח ביטחון. שטראוס הרי אמורה הייתה להיות בטוחה שהמוצרים שיצאו מהמפעל נקיים לחלוטין, כי הייתה אמורה ליטול מהם דגימות על בסיס קבוע. כלומר, החברה הייתה צריכה להיות בטוחה שהמוצרים שיוצרו לפני שבוע, שבועיים, חודש וחודשיים, נקיים מזיהום, כי היא בדקה אותם ולא נתגלו חיידקים, אבל נראה שהיא לא הייתה בטוחה בכך.
איך זה ייתכן? הרי חברת מזון קפדנית ומסודרת עורכת בדיקות תכופות בקווי הייצור לגילוי זיהומים. הסיבה היא שלא נערכו מספיק בדיקות בקו. זאת התשובה המתבקשת, אחרת איך זלגו המוצרים ולמה שטראוס החליטה על ריקול נרחב כל כך? והנה היום נתגלה שאכן מוצרים שווקו לציבור כשהם ככל הנראה מזוהמים. שטראוס לא פילנתרופית. בחברה ידעו שייתכן שמוצרים נגועים הגיעו לציבור כי הבדיקות בקו לקו בחסר.
לחברה אין ולא היה תיחום אמיתי של אירוע הזיהום, בניגוד לנהוג בחברה כה מסודרת כמו שטראוס. היא ככל הנראה לא ערכה מספיק בדיקות בקו הייצור הזה בחודשיים האחרונים, ואולי אף מעבר לכך. ייתכן שאלה הנהלים. ייתכן שערכה מספיק בדיקות והן לא גילו זיהום. אבל הריצה שלה לריקול רחב כל כך חושפת שבחברה ידעו שהבדיקות כנראה לא מספיקות. זוהי תקלה חמורה בבקרת האיכות שלה, שגם תקטין את רווחיה בעשרות מיליוני שקלים. שכן, חטיבת הממתקים של שטראוס, אשר מניבה לשטראוס כמיליארד שקל בשנה, תושבת למשך כחודשיים.
בתוך כך, חברת תופינית בע"מ עדכנה היום כי בעקבות הודעת חברת שטראוס על הרחבת החשד להמצאות חיידק הסלמונלה במוצרי השוקולד שלה, החליטה לבצע ריקול של מוצרי החברה שמיוצרים מהשוקולד החשוד כנגוע. המוצרים הם:
  • נפוליטנים שוקולד חלב מעולה ארוזים אחד אחד, מותג אושר עד, תכולה 150 גרם, תאריך תפוגה: עדיף להשתמש לפני מ-01/02/23 ועד 28/02/2023, ברקוד: 7290112120830.
  • נפוליטנים שוקולד מריר מעולה ארוזים אחד אחד, מותג אושר עד, תכולה 150 גרם, תאריך תפוגה: עדיף להשתמש לפני מ-01/02/23 ועד 28/02/2023, ברקוד: 7290112120847.
חברת תופינית מציינת כי עם גילוי הבעיה, נחסם השוקולד לשימוש וחברה פועלת לאיסוף המוצרים. צרכנים שיש להם את המוצרים מתבקשים שלא לצרוך אותם.
פורסם לראשונה: 16:18, 27.04.22