בשבוע שעבר פרסם האוצר כי הגירעון בתקציב ירד כמעט לאפס, אך האם זה אומר שקופת המדינה הגיעה אל המנוחה והנחלה, וישראל "יצאה מהמינוס"? התשובה הקצרה - לא. התשובה הארוכה - כאן לפניכם.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ראשית כל, זה נכון שבתקציב המדינה נוצר מתחילת שנת 2022 עודף מפתיע של עשרות מיליארדי שקלים, בעיקר בשל חזרת המשק לפעילות אחרי משבר הקורונה ועלייה משמעותית בגביית המיסים, לצד צמצום משמעותי של ההוצאות למאבק בנגיף הקורונה ולסיוע לאזרחים ולעסקים.
אולם, עניין אחד - וממש לא שולי - מקלקל את השמחה. בשל פעילות ממשלות ישראל לאורך השנים והצורך להשקיע כספים גדולים בבניית המדינה הצעירה, מדינת ישראל לא יכלה להסתפק בתשלומי המיסים של אזרחיה ונאלצה ליטול במשך השנים הלוואות גדולות, הן בישראל והן בחו"ל.
זה שהכנסתם יותר ממה שהוצאתם החודש לא אומר שאתם לא בחובות
למעשה, מצב קופת המדינה דומה למעשה לאדם שלווה מהבנק מיליון שקלים, למשל כמשכנתא, ובחודשים האחרונים עבודותיו הכניסו לו כמה אלפי שקלים יותר משתכנן. האם כעת מצבו הוטב כל כך שהוא יוכל לבזבז כספים למטרות שונות בלי חשבון? כמובן שהתשובה היא שלילית, כיוון שההלוואה שנטל לא הצטמצמה אפילו בשקל. להיפך - תשלומי הריבית וההצמדה גם גדלים עם הזמן.
למדינת ישראל, שאומנם לא נטלה "משכנתא" אלא הלוואות ענק אחרות, יש התחייבויות עצומות שרובן נוצרו כבר לפני שנים וחלקן - בסכום לא מבוטל - התווספו לחובות בשתי שנות הקורונה הקשות.
למה בעצם יש לאורך השנים גירעונות בקופת המדינה ואיך מכסים אותם?
אין כמעט מדינה בעולם שאין בה גירעונות. מדינה אמורה לשרת את צורכי תושביה, בעיקר בתחומי הביטחון, הרווחה, הבריאות, החינוך, איכות הסביבה, התשתיות ועוד. לרוב, הצרכים גדולים בהרבה מהכנסות המדינה, שעיקרן נוצרות מהמיסים שמשלמים תושביה או גם חברות זרות. גם רווחים מנכסים שונים מניבים הכנסות, אולם כל הסכומים הללו גם יחד אינם לרוב מספיקים לממן את ההוצאות הנדרשות במדינה.
אז מה עושות הממשלות?
כמו כל אזרח שמבקש לרכוש דירה, מכונית או מקרר, לקיים חתונה או בר מצווה או לשפץ את הבית - ואין לו די כסף לכך - גם הממשלות נוטלות הלוואות.
וכמה בעצם חייבת היום המדינה?
נכון להשבוע חייבת מדינת ישראל למעלה מטריליון שקל, או ליתר דיוק - 1.084 טריליון שקל. כדי להבין עד כמה לא משפיע הצמצום הזמני בגירעון על החובות הנה, הנתון של סוף שנת 2021: החובות הסתכמו רק לפני חמישה חודשים וחצי ב-1.044 טריליון שקל. כלומר, עלינו ב-40 מיליארד שקל בחובות המדינה.
ומהיכן לווה המדינה את הכספים?
לפי נתונים עדכניים, 14% מהחוב נוצר מהלוואות בחו"ל - 148 מיליארד שקלים בסך הכל, שהם חוב חיצוני למשקיעים וגופים מוסדיים בחו"ל, קרנות פנסיה, חברות ביטוח ועוד. את היתר נוטלת הממשלה בישראל. כך, החוב המקומי הסחיר בסוף 2021 היה 584 מיליארד שקל (כ-56%) והחוב המקומי הלא סחיר הסתכם בסכום של 313 מיליארד שקל (כ-30%).
מה ההבדל בין חוב סחיר ללא סחיר?
חוב שאינו סחיר הוא כל אגרות החוב המיועדות (מסובסדות) שמוחזקות בקרנות הפנסיה וגם מעט בחברות הביטוח. לעומת זאת, חוב מקומי סחיר מורכב מאגרות חוב שכל אזרח יכול לרכוש בבורסה. הרכישות מתחלקות בין הציבור, קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, הבנקים, בתי ההשקעות וחברות ביטוח. כולם קונים אגרות חוב של מדינת ישראל כהשקעה ושמירה על ערך הכסף.
עודף חריג בקופת המדינה
לכמה שנים נלקחות ההלוואות הללו?
בממוצע, פדיון כל חוב כיום הוא תשע שנים. יחד עם זאת, החוב המרבי כיום הוא עד שנת 2120 ומורכב מהלוואה שנטל בריבית נמוכה במיוחד החשב הכללי הקודם, רוני חזקיהו, לתקופה של 100 שנים, בעת שיא משבר הקורונה.
וכמה זמן מחזיקים הרוכשים את אגרות החוב?
הגופים המוסדיים נוטים להחזיק את אגרות החוב לתקופות ארוכות יותר. הציבור הרחב מחזיק אותן לתקופות קצרות יותר, לפעמים רק חודשים אחדים.
המדינה משלמת ריבית על ההלוואות. בכמה זה מסתכם בשנה?
תשלומי הריבית של המדינה קפצו בצורה משמעותית. ב-2020 הם עמדו על 38 מיליארד שקל החזר שנתי על הוצאות הריבית בלבד. הסכום קפץ ב-2021 ל-41 מיליארד שקל, דהיינו בכ-10%. התחזית היא שעלייה דומה צפויה גם בשנת 2022 וייתכן שהסכום גם יגדל בשנים הבאות עוד, בשל העלייה בריביות בעולם.
מהו העודף שנוצר השנה לפתע בקופת המדינה?
בשל עודפי גביית המיסים והקיטון בהוצאות הממשלה, מסתכם הגירעון ב-12 החודשים האחרונים רק ב-600 מיליון שקל, שהם בעצם אפס יחסית לגודל תקציב המדינה העומד על כמעט חצי טריליון שקל, ולתוצר בישראל שמגיע כבר ליותר מטריליון ורבע שקלים.
הדלק מזנק, מחירי הדירות עולים: יוקר המחייה בישראל
(צילום: אבי חי)
האם זה מקרה חריג?
אכן. בשנים 2007-2006 התאוששנו מהמשבר הקשה של תחילת שנות האלפיים, בהם היה גירעון של 4%, והגענו בפעם האחרונה עד כה לגירעון אפסי. בשנים הללו נהגה הממשלה במשמעת תקציבית הדוקה מאוד, אחרי שהיחס בין החוב לתוצר בישראל עמד על שיעור גבוה במיוחד של 100%. בשנה האחרונה הוא כבר ירד שוב אל מתחת ל-70% והגיע בסוף שנת 2021 ל-68.5%.
מהן ההשלכות של חובות ושל גירעונות תופחים על כלכלת ישראל?
המשמעות המיידית היא סכנה להורדת דירוג האשראי של ישראל. כמו שקורה ליחידים או לחברות שדירוג האשראי שלהן יורד, הריבית על ההלוואות עולה. כלומר, מי שחובותיו תפחו ודירוג האשראי שלו ירד, ישלם יותר להבא על הלוואות שייקח. במקרה שלנו - המדינה.
מה עושים כשהגירעון תופח?
לרוב יש שני פיתרונות אפשריים למצב: העלאת המיסים לאזרחים או נטילת הלוואות נוספות אשר חלקן יוחזרו רק כעבור עשרות שנים.
אבל עכשיו מצב קופת המדינה הוא טוב. אולי אין צורך עוד בנטילת הלוואות והמצב רק ילך וישתפר?
התשובה שקיבלנו השבוע מפי גורם בכיר באגף החשב הכללי של משרד האוצר, הייתה ש"שנה אחת טובה לא פותרת את הבעיות של 74 שנה. המדינה שרויה בחובות גדולים וחייבת להיערך להחזיר אותם".
האם העודפים בתקציב המדינה ימשיכו השנה וישראל תוכל להחזיר מתוכם חלק מהחובות שצברה?
כפי שאמרו לנו השבוע במשרד האוצר, עכשיו אומנם יש עודפים, אולם במשק ניכרת כבר דאגה מהעתיד. אחרי היציאה ממשבר הקורונה דומה שעוד משבר, אולי קשה לא פחות, נמצא כעת בפתח. למעשה, בשטח כבר רואים את הסיכונים מתממשים. תחזיות הצמיחה מופחתות, האינפלציה הולכת ומתגברת, כבר החלה מגמת עלייה בריבית ויש חשש אמיתי ממיתון ומעלייה בשיעורי האבטלה. בנוסף, לא נראה שהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה עומדת להסתיים בקרוב. לכן, בהחלט צריך להתכונן לבאות. לחלק כעת כספים לאזרחים, מעודפי התקציב מהחודשים הראשונים של השנה, יישאר בבחינת חלום מתוק שאינו בר-מימוש.
