פינוי-בינוי בתל אביב התעכב ובעלת שלוש דירות בפרויקט תפוצה ב-193,648 שקל בתוספת הוצאות - כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בעיר. השופט יאיר דלוגין הכיר ב-19 מתוך 32 החודשים הנתבעים ככאלה שנגרמו באשמת היזמיות, והורה על קיזוז סכומים ששולמו כבר לתובעת. דרישתה לפיצוי נפרד בגין עוגמת נפש, נדחתה.
מדובר באישה שירשה מאימה שלוש דירות ברחוב קהילת לודג' שבצפון בתל אביב. ב-2014 היא חתמה על חלקה בהסכם פינוי-בינוי למתחם, שכלל לוח זמנים סדור לגבי סיום העבודות ומסירת המפתחות, אולם לטענתה התהליך התעכב בכמעט שלוש שנים. לדבריה החזקה אמורה הייתה להינתן במהלך ספטמבר 2018, ובפועל הוענקה לה רק במאי 2021.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה תכנון ובנייהאילוסטרציה תכנון ובנייה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
היא העמידה את תביעתה על כמיליון שקל, המורכבים מ-816,500 שקל פיצוי סטטוטרי לפי חוק המכר (דירות) ו-170 אלף נוספים, בין היתר עבור עוגמת הנפש שהייתה מנת חלקה.
היזמיות טענו מנגד לשלל סיבות שאינן באשמתן שגרמו לעיכוב השלמת הפרויקט, כגון מגפת הקורונה והתנהלות מול רשות העתיקות. "אם לא מונים את העיכובים הנ"ל, לא היה איחור כלשהו", טענו.
השופט דלוגין מצא שהמועד שבו היה על היזמיות למסור את הדירות בפועל חל ביולי 2019, כלומר כמעט שנה לאחר המועד שלו טענה התובעת. הוא קבע שיש לדחות את המסירה בשלושה חודשים בשל מגפת הקורונה, כך שהמסירה צריכה הייתה להתבצע באוקטובר 2019. לפיכך, מאחר שהדירות נמסרו במאי 2021, נקבע האיחור על כ-19 חודשים.
עו"ד רונן יפהעו"ד רונן יפהצילום: אתי לירז אביטבול
בפסק הדין נקבע שחוק המכר (דירות) לא חל בנסיבות המקרה, ולכן התובעת לא זכאית לפיצוי הסטטוטורי המעוגן בו, אלא רק לנזקיה שהוכחו בפועל. לפיכך יש לקזז מהפיצוי הסופי סכומים שקיבלה כדמי השתתפות בהוצאות מגורים חלופיים, בסך 2,800 שקל לחודש. דמי השכירות הראויים הועמדו על 6,000 שקל.
יוצא אם כן שהתובעת זכאית לפיצוי של 3,200 שקל (ההפרש שבין 6,000 ל-2,800) במכפלת 19 חודשי האיחור שהוכרו – ובסיכום 183,684 שקל. כמו כן נפסקו לטובתה שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל והוצאות משפט. דרישתה לפיצוי נוסף ונפרד בשל עוגמת נפש, לעומת זאת, נדחתה על ידי השופט.
"לא ניתן בכתב התביעה פירוט כלשהו לגבי איזה עוגמת נפש מדובר וממה נגרמה, ומכאן שיש להסיק כי הכוונה לעוגמת הנפש שנגרמה לתובעת עקב כך שהנתבעות לא פיצו אותה על האיחור במסירה", כתב השופט.
עם זאת הוא הסיק כי "די בכך שאין פירוט מינימלי בנושא בכתב התביעה ובסיכומים, ואין התייחסות בכלל לנושא בתצהירים, כדי לדחות את התביעה בעניין זה".
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד עמית שלו • ב"כ הנתבעות: עו"ד עינב כהן • עו"ד רונן יפה עוסק בתמ"א 38 • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין