שיעור הרווחיות של יבואני המזון והטואלטיקה חריג לענף הסיטונאות, למרות שהצטמצם עם השנים. כך לפי סקירה של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר. הסקירה מתייחסת משום מה לעשור עד 2019 ומתעלמת משנות הקורונה שהזניקו את רווחיות היבואניות.
הסקירה גם לא מפרטת את שמות החברות אך ניתן להניח שמדובר בין היתר ביוניליוור, דיפלומט, שסטוביץ ואסם.
3 צפייה בגלריה
סופרמרקט
סופרמרקט
רווחיות חריגה אצל יבואני המזון והטואלטיקה
(צילום: shutterstock)
נטען כי ב-2019 עמד שיעור הרווח לפני מס של החברות הגדולות על 12.5% כשסך הרווח של חברות אלו, עמד על 600 מיליון שקל. במצטבר, בין השנים 2009-2019 צברו אותן עשר חברות רווח לפני מס בסך כולל של 6.6 מיליארד שקל במחירי 2019.
בשנים 2019-2017 נרשמה ירידה ברווחיות יבואני המזון והטואלטיקה, בפרט הגדולים שבהם, זאת לאחר זינוק חד ברווחיות זו מאז שנת 2005 ועד לשיא שנרשם ב-2013. באותה שנה גם נרשמה הרמה הגבוהה ביותר של מדד מחירי מזון (ללא ירקות ופירות) לפחות ב-20 השנים האחרונות.
3 צפייה בגלריה
משחת שיניים קולגייט. מיובאת ע"י שסטוביץ
משחת שיניים קולגייט. מיובאת ע"י שסטוביץ
משחת שיניים קולגייט. מיובאת ע"י שסטוביץ
"סביר להניח כי הירידה ברווחיות המסתמנת מאז 2017 מוסברת לפחות בחלקה בכניסתה לתוקף של 'רפורמת הקורנפלקס'", כך נכתב. יחד עם זאת באוצר הופתעו לגלות שמספר היבואנים לא עלה בעקבות הרפורמה בניגוד למצופה. כמו כן לא נבדק במחקר זה האם הרפורמה השפיעה על המחירים לצרכן או ליתר דיוק על עלות סל המוצרים הפופולרי והשכיח לצרכן.
3 צפייה בגלריה
ראובן שליסל, יו"ר איגוד ענף המזון
ראובן שליסל, יו"ר איגוד ענף המזון
היבואן ראובן שליסל, בעלים ומנכ"ל שותף בחברת ליימן שליסל
(צילום: דנה קופל)
עוד נמצא כי שיעורי הרווחיות של יבואני המזון והטואלטיקה הפרטיים הגדולים גבוהים משמעותית מזה של יתר היבואנים בענף זה. כך, בשנת 2019 היה שיעור הרווחיות של החברות הגדולות גבוה פי 2.3 מזה של יתר היבואנים בענף הקטנים והבינוניים. עם זאת, בהשוואה ל-2010 הצטמצם משמעותית פער זה.
נתח השוק של עשרת היבואנים הגדולים בענפי המזון והטואלטיקה עדיין גדול. הם ריכזו ב-2019 כחמישית מסך המחזור של כלל יבואני המזון והטואלטיקה. בהשוואה ל-2010 זו ירידה מתונה יחסית של 5.1 נקודות אחוז.
מנגד, משקל אותם עשרה יבואנים גדולים בסך הרווח (לפני מס) בענף ירד באופן משמעותי, משיעור של קרוב למחצית הרווח המצרפי בענף בשנת 2010 לשיעור של 35.7% ב-
2019. חלק מסוים מירידה זו מוסבר ביציאה מהענף של חברות עם הפסדים גדולים, שמטים כלפי מטה את הרווח המצרפי.
ב-2019 העסיקו כלל יבואני המזון והטואלטיקה כ-32 אלף עובדים, בשכר חודשי ממוצע של 9.8 אלף שקל כשחלקם הוצאו לחל"ת בשנות הקורונה באופן שחסך למעסיקים כסף. עשרת יבואני המזון והטואלטיקה הפרטיים הגדולים העסיקו באותה שנה כ-4,000 עובדים, בשכר ממוצע של 12.1 אלף שקל ברוטו לחודש.
פער זה בשכר העובדים נמוך משמעותית מפערי הרווחיות בין החברות הגדולות ליתר החברות, עובדה שיש בה כדי לרמז כי החברות הגדולות חולקות עם עובדיהן באופן מצומצם מדי את הרנטה שהן גורפות.