תמימות דעים במשרד האוצר ובמשרד הבינוי והשיכון על כך שמחירי הנדל"ן נמצאים במגמת ירידה. מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר מתן יגל התייחסו לנושא בפאנל שהתקיים בוועידת מרכז הנדל"ן אילת 2026 ואמרו שניהם על הבמה כי זו המציאות הנוכחית בענף.
"אני מאמין שנמשיך ונראה ירידות מחירים בשנים הקרובות. אחרי עשור שבו ראינו את מחירי הדיור עולים בצורה עקבית ודרמטית, בשלוש השנים האחרונות נעצרה עליית המחירים", כך אמר מורגנשטרן על הבמה. עוד הוסיף ואמר כי, "אני נחוש לראות את הירידה ממשיכה, והיא תימשך. כשאנחנו ממשיכים לייצר היצע ומשקיעים יותר מ-5 מיליארד שקלים בסבסוד רשויות – עוד שנה ועוד שנה נמשיך לראות ירידת מחירים".
גם יגל מהאוצר התייחס לסוגייה כשנשאל על מס הרכישה הגבוה שעומד על 8%. "מס רכישה הוא אחד הכלים הבודדים שיש לממשלה להשפיע על הביקוש", כך יגל, "אם נוריד אותו מחר בבוקר, ברור שהביקוש יגדל והמחיר יעלה. לפני שמסתכלים על מחירי הדיור, הדבר הראשון שאנחנו בוחנים הוא הביקוש. כשאנחנו רואים שיא של היתרים, אתרים פעילים וכל הפרמטרים מצביעים על פעילות כלכלית ערה – אנחנו נמצאים בנקודה מאוד טובה מבחינת הורדת מחירים. כך רואים זאת הדרגים המקצועיים של משרד האוצר."
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק, שהשתתף אף הוא באותו הפאנל התייחס למצב הענף והקבלנים ואמר כי, "הענף הזה חזק. אמנם אנחנו במשבר הקשה ביותר מאז קום המדינה, אבל עברנו מיתון, מלחמות, מבצעים ותקופות קשות – ואני בטוח שהענף יעבור גם את התקופה הזאת".
רוני בריקצילום: דנה קופלעוד אמר בריק כי, "חלק מהקבלנים מתקשים יותר, חלק פחות. כל פעם שאני רואה חברות ישראליות פותחות שיווקים בקפריסין וברומניה, ים של כסף יוצא החוצה. יש פה כסף וצריך להשאיר אותו כאן. המצב הנוכחי נוצר בעיקר בגלל אווירה – מאז שחזרנו למלחמה, השוק חזר לשבת על הגדר. גם לי וגם לחבריי יש פרויקטים על הנייר ולא ממהרים לצאת איתם".
"התערבות מיותרת"
נושא נוסף שעלה בפאנל היה הצעת החוק לסבסוד משכנתאות שהייתה אמורה לעלות לדיון היום אך ירדה מסדר היום. מדובר בהצעה שמציעה לסבסד משכנתאות שנלקחו עד סוף 2022 אותה יזם ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור אבי שמחון, שזכתה לביקורת רחבה, בין היתר מכיוון משרד האוצר. יגל מהאוצר נשאל על כך והשיב כי: "זאת באמת הצעה שכדרג מקצועי מאוד התנגדנו אליה. אין בה שום היגיון כלכלי. אני מוביל את הפן המקצועי, וכשמנתחים את ההצעה הזו במונחים כלכליים, היא לא באמת עוזרת לאנשים – היא עוזרת לקבוצה מאוד ספציפית ומאוד קטנה. זוהי התערבות מיותרת בשוק שעובד בצורה טובה ותחרותית. הדרג הנבחר יחליט אם ברצונו לקדם אותה או לא – תפקידנו להציג את העמדה המקצועית."
מתן יגל צילום: דרור סיתהכלנושא נוסף שעלה בפאנל היה תוכנית דירה בהנחה והעיכוב בפרסום ההגרלה החדשה. נזכיר כי הרשמה להגרלה של כ-8,000 דירות הייתה אמורה להיפתח אחרי פסח אך נדחתה בשל עתירה לבגצ הנוגעת להטבות שניתנות לחרדים שאינם מתגייסים. מורגנשטרן התייחס לנושא ואמר, "8,000 דירות מסובסדות ייועדו למילואימניקים – ההגרלה בדרך. התוכנית של שר השיכון היא שכל חייל שעשה מילואים יוכל לזכות בדירה. לקחנו את כל הדירות המסובסדות בדירה להשכיר – הסל הזה יוכל לתת לכולם זכות לדירה. היינו מוכנים להגריל בימים הקרובים, אך הייתה פרשנות של משרד המשפטים שהורתה לעצור את ההגרלה. קראנו את החלטת בג"ץ, ובמועצה הקרובה הדבר יחולץ ונראה את זה קורה".
רפי אלמליח , מנכ"ל מנהל התכנון התייחס בפאנל לשינוי שצפוי להיכנס לתחום התכנון: "כבר במהלך החודש הקרוב ייכנס לתוקף שינוי מהותי בתהליך בדיקת תנאי הסף בתוכניות המוגשות למוסדות התכנון. האחריות לעמידת החומרים בדרישות הסף תעבור גם ליזמים, כאשר מערכת מבוססת AI תבצע בדיקה אוטומטית האם כלל המסמכים עומדים בסטנדרטים שנקבעו. בנוסף, ה-AI יסייע גם בבדיקת התנגדויות – במטרה לייעל את עבודת מוסדות התכנון, לייצר סדר וניתוח מהיר של החומרים ולקצר את זמני הטיפול. המהלך צפוי לקצר לפחות שנה מהליכי התכנון ולצמצם משמעותית את ה'פינג פונג' הבירוקרטי בין המוסדות ליזמים."
"החלום לדירה בבעלות מתרחק"
דן קצ'נובסקי מנכ"ל ובעלים של מרכז הנדל"ן אמר בכנס כי: "הנדל"ן הישראלי נמצא בצומת היסטורי: המציאות של העשורים האחרונים מתחלפת במציאות חדשה של היצע גבוה, תכנון מסיבי וביקושים משתנים. כמות הדירות על המדף עולה בעוד הגידול באוכלוסייה נמצא בשפל. עליות המחירים כבר לא יוכלו לפצות על טעויות עסקיות. היתרון לגודל, הטמעת טכנולוגיה ומצוינות תפעולית הופכים לתנאי סף להישאר במשחק. בעידן החדש, מי שתהיה לו נגישות לביצוע יעיל, לכסף זול ולכוח אדם איכותי – ידו תהיה על העליונה".
דן קצ'נובסקיצילום: דרור סיתהכלעוד אמר קצ'נובסקי בהתייחס למצב השוק, "החלום לדירה בבעלות מתרחק מהדור הצעיר: שיעור השוכרים זינק ב-50% בעשור אחד – 270 אלף משקי בית נוספים – והפתרון מחייב התערבות אמיצה של המדינה: בשכירות ארוכת טווח, ערבויות מימון, והורדת מס הרכישה להחזרת המשקיעים לשוק. לצד כל זה, אי אפשר לתת לשיקולי כדאיות כלכלית לתקוע את ההתחדשות העירונית – כשהממ"ד הוא ההבדל בין חיים למוות, כפי שראינו בשנתיים האחרונות שוב פעם, המדינה חייבת לחשוב מחדש על היטלי ההשבחה וליצור תנאים שמאפשרים לבנות יותר בקלות".
"אנומליה ייחודית"
משה לארי , מנכ"ל מזרחי טפחות התייחס למצב הענף בכנס ואמר כי: "מזה כשנתיים ששוק הנדל"ן בישראל מתאפיין באנומליה ייחודית: מצד אחד, ישנה התמתנות מתמשכת בביצוע עסקאות בשוק הדירות החדשות, אבל במקביל שוק המשכנתאות ממשיך להפגין ביצועים חזקים".
לדבריו, "על-פי ביצועי שוק המשכנתאות בחודשים ינואר-מרץ 2026, הקצב השנתי בענף מגיע כבר ל-114 מיליארד שקל, בהשוואה ל-93 מיליארד שקל בשנת 2024 ו-106 מיליארד שקל בשנת 2025. זאת, בשעה שהיקף העסקאות לרכישת דירות נמצא במגמת ירידה, ועומד על קצב של85 אלף עסקאות בלבד״.
משה לאריצילום: יאיר שגיאלארי ציין, שההסברים המרכזיים לתופעה טמונים בהתארכות משך זמן הבנייה, בעליית משקל הדירות שנמכרות על הנייר, עליית שווי נכס ממוצע וזאת לצד יציבות בביצועי עסקאות יד שנייה. ״התארכות זמן הבנייה מובילה לדחיית מועד 'מסירת המפתח', שבו לרוב נלקח הרכיב הכספי המשמעותי של המשכנתה. כתוצאה מכך, משך הזמן הממוצע בין חתימת החוזה ללקיחת המשכנתה כמעט הכפיל את עצמו, מ-7.7 חודשים בתחילת 2022 ל-12.6 חודשים בסוף 2025״.
בנוסף ציין לארי, כי רק כ-38% מהמשכנתאות שנלקחו בשנת 2025 יועדו עבור עסקאות שנחתמו באותה שנה, לעומת 56% בשנת 2024. הפער הזה הקטין את המתאם בטווח הקצר בין היקף העסקאות לביצועי המשכנתאות. כמו כן, שווי נכס ממוצע במשכנתה רשם עלייה של כ-32% בתוך כ-5 שנים, מ-1.44 מיליון שקל בתחילת 2022 ל-1.91 מיליון שקל בשנת 2025. גידול שתרם אף הוא לעלייה בסכומי הביצוע במשכנתאות״.
