1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
בעלי נחלה שצברה חובות כבדים מאז שנות ה-50 בגלל חריגות בנייה עלולים לאבד אותה בקרוב – כך קבע לאחרונה בית המשפט למשפחה בפתח תקווה, כשקיבל באופן עקרוני תביעה לפירוק שיתוף שהגישה אחת היורשות. השופטת אפרת ונקרט קבעה שלפני מכירת השטח ליזם שיכסה את החובות, תינתן לצדדים הזדמנות אחרונה להכשיר את הבנייה הבלתי חוקית ולהביא לחידוש חוזה החכירה על שמם.
מדובר בנחלה בשטח של יותר מחמישה דונמים עם היתר לבנות יחידת מגורים אחת (מרבית השטח הוא לייעוד חקלאי). במהלך השנים הונחו בנחלה קרוואנים ומבנים נוספים ללא היתר. מי שתבעה את פירוק השיתוף היא בתם של בני זוג מנוחים שהחזיקו בנחלה משנת 1953. הנתבעים הם אחיה ואשתו השנייה של אביהם.
הבת טענה כי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מסרבת לחדש את חוזה החכירה – שתוקפו הסתיים עוד לפני כשני עשורים – עד לאחר שיוסדרו החובות שנצברו בגלל השימושים החורגים. ואולם לדבריה מדובר בנחלה ששווה כ-16 מיליון שקל וברור שאין לאף צד אפשרות לקנות את חלקו של השני. בנסיבות אלה היא עתרה לפרק את השיתוף בנחלה בדרך של מכירתה למרבה במחיר וחלוקת פדיון המכירה בין הצדדים.
לעומתה טענו אחיה ואלמנת האב שיש לבצע פירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין (חלוקה פיזית בין הצדדים). האלמנה ציינה שהיא מתגוררת בנחלה עם בני ביתה מזה שנים רבות ואינה מעוניינת לעזוב את המקום. לדבריה רק התובעת, שאינה מתגוררת בנחלה ונמצאת במיעוט, מעוניינת במכירה לצד שלישי.
עו"ד אלון גולדברגעו"ד אלון גולדברגרונית וולפר
השופטת ונקרט מינתה שמאי על מנת שיעריך את הסכומים שאותם נדרשים הצדדים לשלם לרמ"י כתנאי להמשך החזקתם בנחלה. השמאי העריך את הסכום בכ-11.35 מיליון שקל עבור דמי הסכמה, דמי היוון ודמי פיצול. השופטת ציינה שגם הצדדים מסכימים כי אין באפשרותם לעמוד בנטל הכספי הכבד, וכי עדיפה חלוקה כספית.
היא הוסיפה שהתנאים למתן פסק דין לחלוקת הנחלה בעין טרם בשלו. כך, לדבריה, בהתאם לחוק התכנון והבנייה אין לרשום חלוקת קרקע אלא על פי תשריט שאושר: "אין מחלוקת כי לא הוצג בפני בית המשפט תשריט מאושר. בהיעדר מסמך חתום ומאושר לא מתקיים התנאי למתן פסק דין לחלוקה בעין".
נקבע כי הדרך היעילה, האפקטיבית ואולי אף היחידה לפירוק השיתוף בנחלה הינה באמצעות מכירתה לצד שלישי המרבה במחיר. עם זאת, השופטת החליטה שלפני הוצאת המתווה האמור אל הפועל היא מוכנה להעניק לצדדים הזדמנות אחרונה לחלוקת המקרקעין בעין. לשם כך היא קבעה שימונה כונס נכסים מטעם הצדדים אשר ינסה להביא להכשרת המבנים שנבנו ללא היתר ולהסדיר את זכויותיהם בנחלה.
נקבע שאם הכונס לא יצלח במשימתו תוך 240 ימים, הוא יפעל לפירוק השיתוף בדרך של מכירת הנחלה למרבה במחיר וחלוקת הפדיון בין השותפים לאחר סילוק מלוא החובות הרובצים על הקרקע.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד אלון גולדברג עוסק בדיני מקרקעין • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין