אתמול (יום ג') קיבלנו תזכורת שנורמת הכספים הקואליציוניים שהשתרשה בעשרות השנים האחרונות בארץ - עדיין שרירה, קיימת ובועטת גם ב"ממשלת השינוי", למרות שבכיריה לפיד וליברמן הצהירו שוב ושוב שיפסיקו את הנוהג הפסול. אך האם הקצבת 12 מיליון שקל לעיקור חתולי רחוב זאת שחיתות? והאם העברת מיליוני שקלים לתנועות הנוער זאת שערורייה? והאם הקצבת כספים לישיבה היא גניבה לאור היום?
4 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה
ישיבת ממשלה
הבטיחו שלא יקרה, אבל זה קרה, שוב. ישיבת ממשלה
(צילום: AP)
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אולי יהיו מי שיתפלאו - אבל חלק ניכר מהעברות הכספים האלה רחוקות מאוד משחיתות וגניבות. לעקר את מאות אלפי חתולי הרחוב חייבים, מה עוד שבית משפט פסק לעשות זאת עוד לפני 17 שנים. לממן ל-200 תלמידי ישיבות את הרחבת המוסד שבו הם לומדים אינה גניבה לאור היום ולדאוג לפעילות בני 12-8 בתנועות הצופים, בני עקיבא, הנוער העובד והלומד או עזרא - זה ממש לא מעשה שחיתות פלילי.
אז מה בעצם קורה פה שנים כה רבות בהעברת מיליארדי שקלים למאות מטרות שונות בפירוט מוזר, שמדווח לוועדת הכספים של הכנסת ממש רגע לפני אישורו הסופי של התקציב?
הנוהג הפסול של כספים קואליציוניים נוצר למעשה לפני שנים, כאשר מחד במשרד האוצר סירבו להיענות לשלל הבקשות השונות של תוספות תקציביות, שנראו לעיתים כקשורות למגזר כזה או אחר ולא לכלל האוכלוסייה, ובד-בבד ביקשו מאידך חברי הכנסת להוכיח לבוחריהם כי הם דואגים לצרכיהם באופן מיוחד.
אחת הבעיות נוצרה כאשר המפלגות הגדולות, מימין ומשמאל, נזקקו לתמיכת המפלגות החרדיות וגם מפלגות אחרות, כדי להקים את הקואליציה. בלא בושה היו בזמנו פוליטיקאים שכינו את הכספים שהובטחו כ"אתנן" ואפילו כ"שוחד", אף כי התקציבים היו "כשרים אך מסריחים", כפי שהודו הן פוליטיקאים והן אישים בתחום הכלכלי בכנסת ובמשרדי הממשלה.

5.3 מיליארד שקל ב-2015-2016, 1.4 מיליארד שקל ב-2021-2022

בעת קיום המגעים הקואליציוניים בין מרכיבי הממשלה למפלגות השונות, צצות דרישות תקציביות. כל חבר כנסת מבקש להיטיב עם קהל בוחריו ומנסה לטייב את הכספים שיעמדו לרשות הצרכים החשובים להם במיוחד.
4 צפייה בגלריה
כל אחד מושך לכיוונו. יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ, ויו"ר ש"ס, אריה דרעי
כל אחד מושך לכיוונו. יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ, ויו"ר ש"ס, אריה דרעי
כל אחד מושך לכיוונו. יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ, ויו"ר ש"ס, אריה דרעי
(צילום: אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ)
כך מנסים חברי אגודת ישראל וש"ס לדאוג לרווחת תלמידי הישיבות, שרבים מהם אינם עובדים וחיים מתמיכות, וכך מנסים, כמו בעת הקמת הממשלה הנוכחית, במרצ ובמפלגת העבודה לדאוג לחוזרים בשאלה ולקהילה הגאה.
מפלגות הימין, כמו תקווה חדשה, הבטיחו הקצבת כספים לתגבור לימודי היהדות ומוסדות ביו"ש, וחברי כנסת ערבים שהיו חברים במפלגות ציוניות פעלו כבר בעבר - ולא רק בעת הצטרפות רע"מ לממשלה הפעם - לתקציבים מיוחדים בתחומי החינוך והרווחה עבור האוכלוסייה הערבית.
בשנים 2016-2015, מיד אחרי הקמת ממשלת נתניהו, סך הכספים הקואליציוניים עמד על 5.3 מיליארד שקל. בשנים 2018-2017, גם כן תחת ממשלת נתניהו, הסכום ירד ל-1.5 מיליארד שקל. בשנת 2019 עמד סך הכספים הקואליציוניים על 1.3 מיליארד שקל ובשנת 2020, כאשר הוקמה ממשלת נתניהו-גנץ, הסכום עמד על 940 מיליון שקל. בסך הכל, סך הכספים בשנתיים הללו עמדו על 2.3 מיליארד שקל. כעת, עם הקמת ממשלת בנט-לפיד, הסכום עומד על 1.4 מיליארד שקל לשנים 2022-2021.
כך למשל, הוקצבו בשנים קודמות לבקשת יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, 2 מיליון שקל למקוואות, לבקשת ח"כ בצלאל סמוטריץ' הועברו 2 מיליון שקל לקרן שמירה על שטחים פתוחים ביו"ש, 3 מיליון שקל הועמדו לדרישת ש"ס ל"קשרים דתיים רוחניים" ולבקשת ח"כ מיכל בירן ניתנו 22 מיליון שקל לקבוצות של בוגרי תנועות הנוער בחינוך הבלתי פורמלי.
אפילו תקציב של 2 מיליון שקל לבתי העלמין בירושלים הועבר ב-2015 דרך הכספים הקואליציוניים, לבקש ועדת הכספים של הכנסת, שבראשה עמד אז ח"כ משה גפני. איש לא יידע להשיב כמובן מדוע גם אז הכספים הללו לא נכללו בתוך תקציבי הממשלה, למשל - אם הכסף הזה אכן היה דרוש - בתוך תקציב המשרד לשירותי דת.
אגב, ח"כ גפני, היו"ר הוותיק של ועדת הכספים, אמר לי רק לאחרונה, כי "הייתי רוצה שכל הכספים הקואליציוניים ייכללו בתקציב המדינה. מאסנו בנוהג הפסול הזה שאנחנו צרכים לשנורר אותם במסגרת כל מיני כספים קואליציוניים".

והאם כל הכספים הללו דרושים באמת?

דוגמה מההסכמים הנוכחיים היא הדאגה של ראש עיריית אילת לשעבר, ח"כ מאיר יצחק הלוי, לתושבי עירו. כך השיג בכסף קואליציוני הקצבת שני מיליון שקלים למימון הסעתם לגוש דן של תושבי אילת הטסים לנתב"ג, לאחר סגירת שדה דב. האם זאת באמת הוצאה דרושה? ועד מתי היא תימשך? הרי שדה דב לא יפתח עוד. אולם, תושבי אילת ודאי יזכרו לח"כ הלוי את המחווה ועשויים להצביע עבורו גם בפעם הבאה.
4 צפייה בגלריה
מאיר יצחק-הלוי
מאיר יצחק-הלוי
תושבי אילת יזכרו? מאיר יצחק-הלוי
(צילום: יואב דודקביץ')
וזהו שורש כל רע בשיטה הבלתי ראויה הזאת. אם אכן יש צורך לעקר חתולי רחוב - נא להכליל את 12 מיליון השקלים בתקציב משרד החקלאות. אם אכן יש לתמוך בהקמת בית כנסת חדש ביו"ש - הכסף הזה חייב להיכלל בתקציב משרד הדתות. כל כך פשוט, כל כך הגיוני וכל כך לא "ישראבלוף".
רבים מאוד, גם בפוליטיקה, מבינים שהגיע הזמן לשים סוף למנהג המגונה להעביר מיליוני שקלים לחברי כנסת, מחוץ לתקציב המדינה, כדי לרצות אותם בעת החתימה על הצטרפותם לממשלה. ממשלות נתניהו הגדילו לעשות בתחום הזה במשך שנים וחבל אוד שגם "ממשלת השינוי" לא שינתה דבר בתחום המגונה הזה.
לפחות כאן ניתן היה לצפות לשינוי אמיתי, לאחר שראש הממשלה החליפי, השר יאיר לפיד, בעצמו הגיש בעבר פעמים אחדות הצעות חוק בדרישה לחדול מהנוהג הפסול הזה, כדבריו. עכשיו מי שטען כי "לוקחים כסף ונותנים אותו בלי בושה לפוליטיקאים רק כדי לקנות שקט" - פועל כך בעצמו, בשיתוך עם ראש הממשלה, נפתלי בנט.
העברת מיליארדי שקלים בדרך הזאת, גם אם ברוב המקרים המטרה היא טובה והוגנת, יוצרת מצב שבו אין בקרה על הכספים, חלקם (הקטן כנראה) לא מגיע בדיוק למטרות שלהם הוקצבו ובעצם מדובר, בלי שום מרכאות, בתשלומי אתנן. את הנוהג הזה, צריך להעביר מן העולם.