בית המשפט למשפחה בקריית שמונה קבע לאחרונה שבני זוג שמונו ב-1984 כ"בנים ממשיכים" במשק של אבי הבעל, יירשמו כבעלי הזכויות בו חרף התנגדות אֱחָיו. השופט רן ארנון קבע שאין בכוח צוואת האב - המחלקת את הנחלה בין ילדיו - לגבור על המינוי.
בתחילת שנות ה-90 הסתבך הבן בפלילים ונדון לתקופת מאסר של כשבע שנים. אשתו, שהייתה מטופלת בילדים קטנים, עזבה בשלב זה את המשק של חמיה ועברה לגור ליד משפחתה. מאז הופעלה הנחלה באמצעות אחיו של הבעל.
1 צפייה בגלריה
פטיש בית משפטפטיש בית משפט
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
ב-2011 ערך האב צוואה שבה הוריש חלקים מהנחלה, לרבות בית מגוריו, לשאר הבנים, ואילו את הבית שהקים הבן הממשיך - אליו. בצוואה לא הוזכר המינוי כבן ממשיך שבוצע כ-27 שנים קודם לכן. כעבור ארבע שנים הלך האב לעולמו ובהמשך ניתן צו לקיום צוואתו.
בתביעה שהגישו ביולי 2023 עתרו הבן ואשתו להכריז עליהם כבעלי הזכויות במשק. הם הדגישו שמינויים כבנים ממשיכים מעולם לא בוטל על ידי המנוח, שלטענתם היה צלול עד ימיו האחרונים. לדבריהם, מעבר האישה לגור סמוך למשפחתה בזמן שבעלה היה בכלא היה אילוץ מכורח הנסיבות, ובוודאי שלא ויתור על המשק ונטישתו. ביחס לצוואת המנוח הוסיפו שאין בכוחה לעקוף את מינויים. "הגיעה העת להשיב לתובעים את הנחלה שייעד להם האב", כתבו בתביעתם.
מנגד טענו יתר האחים שעל התביעה להידחות, על רקע צוואת אביהם והיעדרות האח ואשתו מהנחלה מזה עשרות שנים.
עו"ד אירם גלעו"ד אירם גל
השופט ארנון הדגיש שאין בין הצדדים מחלוקת על כך שמינוי בני הזוג כבנים ממשיכים מעולם לא בוטל על ידי האב המנוח. הוא הוסיף שלמרות היעדר רישום המינוי ברשות מקרקעי ישראל, הוא תופס מאחר שהנוהל שחייב זאת נכנס לתוקפו רק בשנת 1997.
בפסק הדין נקבע שאין בכוח צוואת האב לגבור על מינוי בני הזוג כבנים ממשיכים: "ייאמר המובן מאליו: הנחלה אינה נכס עיזבוני ומטעם זה בלבד לא ניתן לקבוע זכויות ביחס לנחלה מכוח צוואה".
יתרה מכך, נכתב שגם אם המנוח היה מורה בצוואתו על ביטול מינוי הבן הממשיך, "ספק אם היה תוקף להוראה זו, הסותרת את ההתחייבות הבלתי חוזרת שנתן מבלי שביטל אותה מעולם - קל וחומר כשאין הוראה כזו והצוואה, בכל הקשור להוראות שניתנו ביחס לנחלה, ממילא אינה אפשרית נוכח הפיצול של הנחלה, המנוגד להוראות ההסכם המשולש".
השופט עמד על ההיגיון שבאי-ביטול המינוי משך עשרות השנים במהלכן נקלע התובע להסתבכות עם החוק. הוא ציין שהאב ידע שילדיו הנוספים בעלי נחלות ואינם יכולים להחזיק בעוד אחת, כך שהאופציה היחידה להשאיר את המשק בתוך המשפחה היא באמצעות מינויו כ"בן ממשיך".
בסיכום נקבע שמינוי בני הזוג כ"בנים ממשיכים" ב-1984 גובר על צוואת האב מ-2011, והם זכאים להירשם כבעלי הזכויות במשק. לטובת השניים נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד סער זיו • ב"כ הנתבעים: עו"ד סמדר וינברג • ב"כ הסוכנות היהודית: עו"ד מנחם גדרון • ב"כ אגודת המושב: עו"ד מושי וגשל • ב"כ רשות מקרקעי ישראל: עו"ד הראל טיקטין • עו"ד אירם גל עוסק בנחלות ומשקים במושבים • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין