1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית משפט השלום בחיפה הוציא לאחרונה צו שיקום כלכלי ליועץ השקעות שנכנס לחובות של שלושה מיליון שקל על רקע הונאה לקוחות שביצע בית ההשקעות "אפולו" שבו הועסק כשכיר. השופט אפרים צ'יזיק קבע שהיועץ התנהל בחוסר תום לב כשבתחילת הפרשה חתם עם אשתו על הסכם ממון שקובע שדירת מגוריהם שייכת לה בלבד.
באוגוסט 2020 הגיש היועץ, כיום בן 52, בקשה לצו פתיחת הליכים בגין חוב שאליו נקלע בעקבות פסק דין שחייב אותו לפצות לקוחות של בית ההשקעות. הנושים הם 41 משקיעים שהשקיעו סכומי כסף ניכרים במניות של חברות פיקטיביות שהוצעו על ידי אפולו ובעליה. הם הגישו תביעה נגד היועץ וכן נגד החברה, בעליה וחברת הביטוח AIG (שביטחה את העובדים ביטוח אחריות מקצועית).
בעל החברה חויב לפצות אותם במיליון שקל, ונגד היועץ ומנהל החברה ניתן פסק דין בסך של כשני מיליון שקל (בתוספת ריביות החוב האמיר בהוצאה לפועל לסך של 3.3 מיליון שקל). התביעה כנגד חברת הביטוח נדחתה מאחר שבעלי השליטה בחברה הסתיר ממנה מידע שנגע לעברו הפלילי. ביחס ליועץ נקבע שהוא התרשל בהתנהלותו והפר את חובות האמון המוטלות עליו. זאת בשל הימנעותו מהפעלת שיקול דעת עצמאי ראוי לאחר שרכש "מניות קש" ללא בדיקה מקצועית ראויה של ההשקעות הכספיות.
עו"ד פאני יהלוםעו"ד פאני יהלוםטל אודי אזורית סטודיו לצילום
בסמוך לפרוץ הפרשה חתם היועץ עם אשתו על הסכם ממון שלפיו דירת המגורים שלהם שייכת לה בלבד. ההסכם אושר ביולי 2013. במסגרת הליך חדלות הפירעון הנאמנת ביקשה להאריך את תקופת התשלומים הבסיסית הקבועה בחוק ל-60 חודשים ולהעמיד את התשלום על 4,000 שקל לחודש. זאת בשל חוסר תום ליבו בהתנהלות לגבי דירת המגורים וכן רשלנותו המקצועית.
החייב ציין כי בעלי החברה הוליך אותו שולל וכי בפועל הנושים כבר קיבלו יותר ממיליון שקל מתוך סך הסכומים שהפסידו (1.5 מיליון שקל). לדבריו, בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה ובעיקר מצבם של אשתו ובנו שסובלים מנכות, על בית המשפט לקבוע שאין להכליל את דירת המגורים במסגרת מסת נכסיו הכוללת. הוא ביקש שתקופת התשלומים תעמוד על 36 חודשים בלבד.
הנושים טענו שיש לכלול את הבית במסת הנכסים, שכן הסכם הממון נחתם בסמוך להגשת התביעה על ידם כך שמדובר בהברחת נכסים. השופט אפרים צ'יזיק ציין שאמנם החייב התרשל, ואפילו באופן חמור, אך לא מדובר במקרה שבו אין להחיל את ההפטר על החובות שכן החייב לא הורשע בעבירה פלילית של מרמה. נקבע שסמיכות הזמנים בין המועד שבו הסכם הממון אושר בבית המשפט לבין מועד קבלת מכתב ההתראה מהנושים במהלך אפריל 2013 מצביעה על כך שכוונת החייב הייתה לבצע פעולה מסוג של הברחת נכס.
בנסיבות אלה כתב השופט שראוי לקבוע תוכנית שיקום שתבטא תשלום משמעותי בגין אותה "פעולה הגנתית" של אישור הסכם הממון. זאת לצד התחשבות בנסיבות המיוחדות של המשפחה. נקבע כי על החייב להוסיף לקופת הנשייה 4,000 שקל לחודש למשך 60 חודשים, ובסך הכל 240 אלף שקל בתוספת 400 אלף שקל בגין העברת הזכויות בדירה וכן 81 אלף שקל בגין חלקו של החייב בדירת אימו. בסך הכול הוא חויב ב-721 אלף שקל שישולמו בכ-84 תשלומים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המשיבים: עו"ד מימון אביטן ואח' • עו"ד פאני יהלום עוסקת בחדלות פירעון • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין