1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בן 75 שעבד בעברו כרתך במפעל תאורה זכה בזכויות סוציאליות בשווי עשרות אלפי שקלים, חרף העובדה שבסיום עבודתו חתם על מסמך שאומר כי אין לו טענות כלשהן כלפי המפעל. השופט אלעד שביון מבית הדין לעבודה בתל אביב קבע שאין תוקף לכתב הוויתור שכן שמדובר בזכויות קוגנטיות שאינן ניתנות לוויתור.
התובע החל לעבוד במפעל ב-2011, בסמוך לעלייתו לישראל מחבר העמים. עם הגעתו לגיל פרישה הוא פוטר אך בהמשך חזר לעבוד עד גיל 73, ואז פוטר שוב. חודשים ספורים לאחר מכן הוא הגיש את התביעה שבמסגרתה עתר לקבל זכויות עבודה שונות שלטענתו מעולם לא שולמו לו.
הרתך טען שעל המפעל לשלם לו כ-100 אלף שקל, בין היתר עבור פיצויי פיטורים ופיצוי בגין אי עריכת שימוע. לטענתו פיטוריו הראשונים נעשו על רקע הגעתו לגיל פרישה ואף נמסר לו מכתב פיטורים – אבל פיצויים, כמתחייב מהחוק, מעולם לא שולמו לו. הוא הוסיף כי לפיטורים לא קדם הליך שימוע, כך שהוא זכאי לפיצוי נוסף על פיטורים שלא כדין.
מנגד טען המפעל שהרתך לא פוטר אלא יזם את סיום עבודתו על רקע נסיעה לחו"ל. בהקשר לכך העיד מנהל המפעל כי הרתך חתם בסיום עבודתו על מסמך שמאשר כי אין לו טענות כלשהן כלפי מקום העבודה. המפעל ביקש לכבד את הסכמות הצדדים והתכחש לטענת הרתך לפיה פוטר בלי שימוע.
עו"ד דנית סהרעו"ד דנית סהר
השופט שביון ציין שאין מחלוקת כי לתובע נמסר מכתב פיטורים. הוא דחה על הסף את טענת המפעל – שהועלתה בשלב מתקדם ביותר של ההליך המשפטי – שלפיה הרתך הוא זה שביקש לעזוב והמפעל הואיל בטובו לעזור לו עם מכתב פיטורים, בכפוף לחתימה על כתב ויתור.
בפסק הדין נומק כי מדובר בגרסה כבושה שהועלתה לפתע רק בדיון ההוכחות והיא סותרת באופן מובהק את הגרסאות הקודמות שהציג המפעל בכתבי הטענות. כך למשל, אם התובע ביקש לעזוב בגלל סידורים בחו"ל, ברור שלא היה לו צורך במכתב פיטורים.
במקביל קבע השופט שמסמך הוויתור נעדר כל תוקף: "משהזכויות שלא שולמו לתובע עובר לפיטוריו בחודש 10/14 הינן זכויות קוגנטיות, משלא הוסבר לתובע על אילו זכויות הוא מוותר ולא נערך עמו תחשיב מפורט, אין מקום ליתן תוקף לאמור בכתב הויתור".
הוא הוסיף שהמפעל לא הציג ראיה כלשהי המוכיחה שנערך לרתך שימוע לפני פיטורים, ובנסיבות אלה פסק לו פיצוי של 54,271 שקל עבור פיצויי פיטורים, פיטורים בהעדר שימוע, הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, הודעה מוקדמת ואי מתן הודעה לעובד על תנאי העסקה. כמו כן נפסקו לזכותו 11 אלף שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד דוד חיגר • ב"כ הנתבע: עו"ד איתי ברדה • עו"ד דנית סהר עוסקת בדיני עבודה • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין