בית המשפט למשפחה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בנותיה של אישה שהלכה לעולמה לקיים את צוואתה האחרונה, אף שהיא נעדרת חתימה של עדה שנכחה במעמד עריכתה. השופטת לירון זרבל-קדשאי נימקה כי מדובר בפגם צורני הניתן לריפוי, לאחר ששוכנעה כי המנוחה הייתה כשירה, פעלה מרצונה החופשי, ולא הופעלה עליה השפעה בלתי הוגנת.
במרכז הסכסוך עומד ביתה המנוחה ושתי צוואות המתייחסות אליו, שנערכו בתחילת 2016 בהפרש של כשלושה שבועות. לפי הראשונה, הבית הוקנה לבנה של האישה תוך מתן זכות מגורים לבנות אם מי מהן תתגרש. לעומת זאת, לפי הצוואה השנייה יעבור הנכס לארבע האחיות, בחלקים שווים, ולבן תינתן החצר.
ארכיון
(צילום: REUTERS/Avi Ohayon)
בהתנגדות שהגיש הבן לצוואה השנייה הוא טען שחתימת אימו עליה זויפה. לדבריו היא לא הייתה כשירה להבין את משמעותה, מה גם שאחיותיו הפעילו עליה השפעה בלתי הוגנת תוך "שטיפת מוחה" והיו מעורבות בעריכת המסמך. הוא הוסיף שהצוואה לא עומדת בדרישות החוק, משום שאחת העדות לא חתמה עליה.
מנגד טענו הבנות כי אימן ביקשה לשנות את צוואתה מרצונה החופשי, על רקע יחס מחפיר שקיבלה מבנה, שלדבריהן פתח מסגרייה בביתה ועשה שימוש בצ'קים שלה לצורך עסקיו, עד שהביא אותה לחדלות פירעון.
הן הוסיפו שהעדה לצוואה הייתה נוכחת במעמד ההורשה, אך חתימתה אינה מופיעה במסמך נוכח "המנהג בעדה הדרוזית, שלפיו נשים אינן חותמות על מסמכים".
ואכן, השופטת זרבל-קדשאי דחתה את טענות הבן. נקבע שלא הובאה כל ראיה לזיוף החתימה, לא הוכח שהמנוחה לא הייתה כשירה לערוך צוואה, ולא הוכחה השפעה בלתי הוגנת או מעורבות של הבנות בעריכתה. להיפך: מהעדויות עלה שהאחיות כלל לא ידעו בזמן אמת על עריכת הצוואה המאוחרת.
אשר להיעדר חתימת העדה נקבע שאמנם מדובר בפגם צורני המעביר לבנות את נטל ההוכחה, אולם אין מדובר בכשל המאיין לחלוטין את עצם תוקפה של הצוואה.
לאחר ששמעה את עדות השייח' שערך את הצוואה ואת העדה שלא חתמה על המסמך, שוכנעה השופטת שהמנוחה הביאה את ציווייה בפני שניהם – כלומר הלכה למעשה מדובר בצוואה בפני "שני עדים" – וכי המסמך משקף את רצונה החופשי.
"שוכנעתי כי העדה לצוואה נכחה במעמד עריכת הצוואה ממש והייתה עדה לשיח בין המנוחה לבין השייח, ולהבעת רצונה של המנוחה בפניו", כתבה. "בניגוד לטענות הבן, שוכנעתי כי העדה אכן נכחה בביתו של השייח והתלוותה אל המנוחה לביקור זה, שנועד לשם עריכת צוואה. הדין מכיר בסמכותו של בית המשפט לקיים את הצוואה אף בהינתן העדר חתימת העדה לצוואה, ומצאתי כי התנאים להפעלת סמכות זו מתקיימים".
לסיכום היא דחתה את התנגדות הבן לצוואה המאוחרת והורתה על קיומה. כפועל יוצא מכך בוטלה הצוואה הראשונה. לטובת ארבע האחיות נפסקו הוצאות משפט בסך 8,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ הבנות: עו"ד שי דקס ואח'
• ב"כ הבן: עו"ד רמי חלבי
• עו"ד הילה מרום עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
