השופט מגן אלטוביה מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב חייב לאחרונה דירקטורית בחברה לפצות את אחיה בכ-200 אלף שקל משום שהגישה למיסוי מקרקעין הערכת שווי מופרזת של נכסיה. זאת לאחר שהוא רכש מניות בחברה ובאופן שהגדיל את חיובו במס. נקבע שבמעשיה היא הפרה את חובת האמונים כלפיו.
התובע הוא תושב אוסטרליה ואחותו שמאית מקרקעין המתגוררת בישראל, וכל אחד מהם ירש שישית ממניות החברה. החל ממאי 2019 מכהנת האחות כדירקטורית בחברה. בספטמבר אותה שנה רכש אחיה שישית נוספת של החברה מיתר היורשים, תמורת שישה מיליון דולר.
מיסוי מקרקעין הטיל מס רכישה בגין העסקה, והאח הגיש השגה על כך. במסגרת זו פנה עורך דינו לאחותו בבקשה לקבל ממנה מסמכים רלוונטיים, אלא שזו פנתה ישירות למנהל מיסוי מקרקעין ומסרה הערכת שווי מופרזת לנכסי החברה. בהתאם הוגדלו שומות המס שנקבעו לאח.
בתביעה שהגיש בינואר 2023 הוא טען שאחותו מסרה למיסוי מקרקעין מידע שגוי ביודעין - ממניעים אישיים ובניגוד עניינים משווע – רק כדי לפגוע בו, על רקע מערכת היחסים העכורה ביניהם, ותוך ניסיון לסכל את עסקת הרכישה שבה היא הייתה מעוניינת בעצמה שבועות ספורים קודם לכן. בעשותה כן, טען, הפרה את חובת האמונים החלה עליה כנושאת משרה.
מנגד עמדה האחות על כך שפעולותיה מול רשויות המס נעשו בתום לב ובהתאם לחובתה החוקית. היא סיפרה שהערכתה לשווי הנכסים התבססה על מידע שוק פתוח ושיחות עם מתווכים, מבלי שהייתה כוונה מצדה לנפח את ערכם. המס שהושת על אחיה, טענה, אינו בבחינת "נזק" אלא תוצאה של סיוע לרשויות לגבות מס אמת, כמתחייב מאזרחית שומרת חוק.
השופט אלטוביה כתב שעצם מסירת מידע לרשויות המס – לרבות כזה המוביל לתשלום מס גבוה יותר – אכן לגיטימי באופן עקרוני, אולם במקרה זה פעלה האחות בפזיזות ונמהרות, באופן המהווה התרשלות מצדה.
עו"ד איתי הכהן"אף תחת ההנחה שהנתבעת לא פעלה בזדון במטרה להטעות את הרשויות, ושכל כוונותיה היו טהורות ולטובת החברה והקופה הציבורית בכללותה", נכתב בפסק הדין, "העובדה שהנתבעת שמאית מקרקעין, לצד העובדה שמסרה את המידע מבלי לעשות בדיקה נאותה, כמו גם עובדת היותה של ההערכה שמסרה רחוקה מאוד אף מההערכה ה'מחמירה' ביותר שניתנה, וכן העובדה שמסרה את המידע במהירות וכמעט מיד, מבלי לבססו – כל אלו יש בהן כדי לשמש ראיה לכך שלא הפעילה שקידה סבירה להימנע ממצג שווא".
השופט קבע שבעשותה כן היא הפרה את חובת האמונים הרובצת עליה. הוא דחה את טענתה שלפיה הדבר היחיד שעמד לנגד עיניה היה הניסיון הכן להביא לתשלום מס אמת, "שכן במצב עניינים כזה – הייתה עורכת בדיקה מקדימה, מבססת את טענותיה על נתונים מאומתים ורק אז מוסרת את המידע למיסוי מקרקעין".
הובהר שיש לקחת בחשבון את עובדת היותה אשת מקצוע בתחום השמאות, לצד מערכת היחסים העכורה עם אחיה, ורצונה בעצמה לרכוש את המניות. נקבע שהיא "לכל הפחות עצמה עיניים מלראות את אי-הדיוקים שבמידע שמסרה", ושמכלול האינדיקציות מצביע על כך ש"לא התנהלה ביסוד נפשי של תום לב הנדרש במסגרת חובותיה כאמונאית".
בנסיבות אלה חייב השופט את האחות הדירקטורית, בשל הפרת חובת האמונים כלפי אחיה, לשלם לו פיצויים והוצאות בסך כולל של 200,709 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד אור לוסטגרטן
• ב"כ הנתבעת: עו"ד עמוס ון-אמדן
• עו"ד איתי הכהן עוסק במיסים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
