"כיום, כסף של הבנק המרכזי מתקיים ומכובד בכל מקום במשק. אך ככל שיתפתחו סוגים חדשים של כסף, יש חשש שכל גוף שינפיק כסף יכבד רק את הכסף שלו". כך אמר היום (ב') נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, במסגרת כנס בנושא "אתגרים והזדמנויות בראיה צופה פני עתיד" של הפיקוח על הבנקים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הנגיד התייחס לאפשרות של הנפקת "שקל דיגיטלי" על ידי הבנק המרכזי, לאחר שהוציא דו"ח בנושא להתייחסויות הציבור לפני כחצי שני, והבהיר כי הבנק טרם החליט אם להנפיק מטבע שכזה או לא. לדבריו, "ככל שיתפתחו אמצעי תשלום שאינם קשורים בבסיסם לכסף של הבנק המרכזי, היכולת שלו לנווט את המדיניות המוניטרית עלולה להיפגע. לכן, לבנקים מרכזיים תפקיד ייחודי למנוע פרגמנטיזציה ולוודא שמערכת התשלומים נעשית אחידה ויעילה עוד יותר".
2 צפייה בגלריה
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואילוסטרציה של ביטקוין
(צילום: אלכס קולומויסקי, shutterstock)
הנגיד הסביר כי לאור התפתחויות אלו, החליט בנק ישראל להאיץ את הלימוד, המחקר וההכנה שלו לקראת הנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי עתידי, תוך מתן מענה ראוי לסיכונים השונים. "חשוב להדגיש, כי בדומה לבנקים מרכזיים רבים אחרים, בנק ישראל טרם החליט האם בכוונתו להנפיק מטבע דיגיטלי ואנחנו עוד בוחנים את הנושא. אנו מחוייבים להיות בחזית הידע הכלכלי והטכנולוגי בנושא זה".
יש לציין כי מדובר ביוזמה שונה לחלוטין במהותה מהמטבעות הווירטואליים המוכרים כיום בשוק, כמו ביטקוין, את'ריום ודוג'קוין. שכן, הביטקוין ומטבעות נוספים דומים אליו נוצרו על ידי משתמשים פרטיים ברשת, באמצעות טכנולוגיה המכונה בלוקצ'יין (Blockchain, שרשרת בלוקים), המאפשרת עסקאות מאובטחות בין סוחרים מבלי צורך בבנק או בגוף מסדר. כלומר, גם אם יעשה שימוש כלשהו באותה טכנולוגיה או בטכונולוגיית דומה לה, עצם הרעיון של בנק מרכזי כלשהו שמנפיק ושולט במטבעות הווירטואליים, סותר את המטרה המקורית לבטל את הצורך בגוף רגולטורי מרכזי.
יחד עם זאת, יצויין כי גם בתחום המטבעות הווירטואליים הקיימים כיום, יש מטבעות אותם הנפיקו חברות או תאגידים והם אלו ששולטים ב"הנפקה" ובמדיניות המוניטרית שמאחוריהם. אולם, זו גם אחת הסיבות המרכזיות לביקורת העולה נגדם מצד סוחרים.
סוחרי הקריפטו עדיין מחכים לבנק ישראל
ברקע, סוחרים רבים בישראל מתקשים להפקיד ולהוציא כספים מהבנק על מנת לסחור במטבעות וירטואליים הקיימים כיום בשוק, בעיקר בגלל שבנק ישראל טרם הסדיר את הנושא באופן סופי עבור הבנקים, אשר חוששים מצידם מהפרה של תקנות הלבנת הון ומימון טרור.
צפו: הפנסיונות שהרוויחה מיליון שקל מביטקוין והבנק מסרב להפקיד לה את הכסף בחשבון
(צילום: משי בן עמי)
כך למשל, הפנסיונרית אסתר פרימן (69), המתגוררת כיום בדיור מוגן, הקשיבה לעצת בני משפחתה ורכשה לפני שמונה שנים מטבעות ביטקוין ב-10,000 שקל. ביולי האחרון רצתה אסתר להמיר חלק מהביטקוין לכסף "רגיל", וגילתה שההשקעה התמימה שלה לא מביישת את טובי מנהלי ההשקעות, וכעת יש ברשותה כמעט מיליון שקל. אולם, בנק הפועלים סירב להפקיד את הכסף בחשבונה בטענה כי רכישת הביטקוין נעשתה במזומן ולטענתו אין באפשרותו להבין ולוודא את מסלול הכספים והמטבעות.
בהקשר ישיר לכך, לפני כשבועיים נכנס לתוקף התיקון לצו איסור הלבנת הון ומימון טרור שמחיל את חוקיו גם על נותני שירות בנכס פיננסי וירטואלי. הצו, אשר קובע בין השאר הוראות המתייחסות לשירותים שניתנים בתחום המטבעות הווירטואליים, מסמן צעד משמעותי נוסף בתהליך האסדרה (רגולציה) של פעילות הקריפטו בארץ.
הצו קובע בין היתר הוראות המחייבות זיהוי ואימות של מקבל השירות, כמו כן חובת דיווח לרשויות על פעילות מקבלי השירות וכן על אירועים חריגים. המשמעות: כל אדם שיפעל בארץ באמצעות נותני שירות בנכסים וירטואליים, כדוגמת בורסות וצ'יינג'ים למיניהם, יהיה תחת מעקב של הרשויות בדומה לכל פעילות כספית אחרת בארץ, שמתבצעת לרוב באמצעות הבנקים וחברות האשראי.
