בהמשך למעקב "ידיעות אחרונות" ו-ynet באשר לתופעת פיטוריהם של חיילי המילואים, ואחרי ההבטחות על זירוז מהלך ההגנה על משרתי המילואים, שר העבודה יואב בן צור חתם אתמול (שלישי) על צו ההרחבה למשרתי מילואים - שבמסגרתו מוארכת תקופת ההגנה מפיטורים מ-30 יום למשך 60 יום. המשמעות: פיטורים של המשרתים אסורים למשך 60 יום, ולא 30 יום, כפי שהיה נהוג עד כה, לצד הגנות נוספות.
לאחר שאושרה לאחרונה בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק הממשלתית שיזם שר העבודה - "הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה", שנועדה לקצר את לוח הזמנים ולאפשר לשר העבודה לחתום על צו ההרחבה לטובת משרתי המילואים, אתמול נחתם, כאמור, הצו סופי ונכנס לתוקף: ההסכם הקיבוצי נכנס לתוקף ויחול על כלל המשק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
חיילי מילואים
חיילי מילואים
חיילי מילואים
(צילום: זיו קורן)

ההסכם הקיבוצי כולל:

  • הארכת תקופת ההגנה מפיטורים מ-30 ימים ל-60 ימים למשרתי מילואים.
  • עד 8 ימי היעדרות בתשלום להורים לילד עד גיל 14 - למילואימניק/ית ולבן או בת הזוג.
  • בנוסף, ככל שלא התאפשר לעובד/ת לנצל צבירת חופשה בשנת 2024 בשל מלחמת חרבות ברזל, יתאפשר לנצלם ב-2024 (גרירת החופשה, שאינה מותרת כיום). גם כאן הסעיף מתייחס למילואימניק/ית ולבן או בת הזוג.
עד היום, חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) תש"ט 1949 אסר על פיטורי חייל המשרת במילואים לאחר ששירת במילואים לפחות יומיים ברציפות במהלך כל תקופת השירות במילואים, ועד ל-30 ימים מסיום שירות המילואים. זאת, ללא היתר מאת ועדת התעסוקה במשרד הביטחון. במהלך תקופה זו גם לא ניתן לתת הודעה מוקדמת לפיטורים.
השר בן צור אמר ל-ynet: "היום עשינו צדק עם משרתי המילואים שעצרו את שגרת יומם למען ביטחון ישראל. הרחבת ההסכם הקיבוצי למען הטבות עבורם והגנה מפיטורים, היא מתוך חובה מוסרית שאנו מחויבים להם. אני קורא למעסיקים להוקיר אותם ולשמור על מקום עבודתם".

זינוק בפניות לאישורי פיטורים של משרתי מילואים

הגוף היחידי שרשאי לאשר פיטורי מילואימניקים לפני תום תקופת ההגנה היא ועדת התעסוקה שבמשרד הביטחון, שם מציינים עלייה של מאות אחוזים בפניות לאישורי פיטורים של משרתי מילואים לפני תום תקופת ההגנה של 30 יום. אם בשנה רגילה מגיעות עשרות פניות בלבד של מעסיקים המבקשים לפטר משרתי מילואים, הרי שמאז פרוץ המלחמה נרשם זינוק בשיעור הפניות.
לצד זאת אין לשכוח שהמדינה לא מעניקה למעסיקים כל תמריץ להעסקת מילואימניקים וכי בעוד חברות גדולות אולי יכולות לשאת בנטל למשך חודשים ארוכים, הרי שכאשר מדובר במעסיקים קטנים שבעצמם הם אולי אנשי מילואים, או בחברות סטארטאפ שתלויות בגיוס כספים שנעצרו - האתגר הוא משמעותי.
בהקשר זה, ל-ynet נודע מפניות שהגיעו ל"פורום נשות המילואימניקים" בראשותה של עו"ד שבות רענן, שיש מעסיקים שנמנעים כעת מלראיין עובדים מהמערך הלוחם בידיעה שהם צפויים להיקרא לעוד סבב מילואים, או מפלים בקבלה לעבודה בנות ובני זוג של משרתי המילואים, ושואלים אותם מה יעשו במקרה של צו מילואים נוסף. התנהלות זו כמובן מנוגדת לחוק ויש לדווח עליה למשרד העבודה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה או להסתדרות.