משבר תקרת השקל ברשות הפלסטינית מחריף בימים האחרונים ומייצר שורה של צעדי מחאה בשטח, לצד אזהרות הולכות וגוברות מקריסה תפעולית של חלק מהמערכת הבנקאית והעסקית. הבוקר (שלישי) הושבתו תחנות דלק ברחבי יהודה ושומרון למשך חצי שעה, בין 11:00 ל-11:30, במחאה מתואמת של המגזר הפרטי הפלסטיני על רקע סירוב בנקים לקלוט הפקדות במזומן והצטברות חריגה של שקלים במערכת הפיננסית הפלסטינית.
מאחורי המשבר עומדת תופעה מתמשכת של עודפי מזומן בשקלים, שהבנקים הפלסטיניים מתקשים לפנות למערכת הבנקאית הישראלית. כתוצאה מכך, נוצר עומס כבד על הכספות, מגבלות על קבלת הפקדות חדשות, ופגיעה בפעילות השוטפת של עסקים הנשענים על מזומן.
פלסטינים מחליפים כספים במסוף בנק ברמאללה
(צילום: Sergey Ponomarev/Getty Images)
יו"ר איגודי המגזר הפרטי ואיש העסקים הפלסטיני נסאר נסאר הסביר ל-ynet כי מקור הבעיה הוא הצטברות מזומנים לאורך שנים, שחלקם, לדבריו, מתקשים לעבור בדיקות רגולטוריות של מקורם. "הכסף פשוט הצטבר בבנקים, חלקו ממסחר רגיל, אבל חלקו מגיע ממקורות בעייתיים יותר כמו הלבנות הון, רכישת קרקעות ושירותים בתוך הגדה, או עסקאות במזומן ללא דיווח מסודר", אמר נסאר. הוא הוסיף כי גם תופעות של העלמות מס ועסקאות בלתי מדווחות תרמו להיקף החריג של השטרות במערכת.
לדבריו, הבנקים הפלסטיניים נדרשים לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים של מניעת הלבנת הון, אך במקביל מתקשים לפנות את העודפים לבנקים בישראל, שמבקשים שקיפות מלאה לגבי מקור הכסף לפני קבלתו. כך נוצר צוואר בקבוק מתמשך שהלך והחריף בשנים האחרונות.
נסאר טוען עוד כי חלק מהבעיה נובע גם ממבנה השוק המקומי: "המערכת בנויה על מזומן, והמעבר לבנקאות מודרנית לא הושלם. זה יוצר מצב שבו הכסף זורם פנימה אבל לא יוצא החוצה".
במועצה המתאמת של המגזר הפרטי הפלסטיני הטילו את האחריות למשבר על ישראל, בטענה כי מגבלות על שינוע עודפי השקל למערכת הבנקאית הישראלית הן הגורם המרכזי להצטברות המזומן. בהודעת המועצה נמסר כי ישראל נושאת באחריות כוללת ולפגיעה הישירה בכלכלה הפלסטינית, וקראה לקהילה הבינלאומית להתערב ולחייב את ישראל לאפשר פינוי מהיר של עודפי המטבע.
גורמים בנקאיים ברשות מתארים מצב שבו כספות הבנקים הגיעו כמעט לתפוסה מלאה, והיכולת לקבל הפקדות חדשות בעיקר במזומן הולכת ומצטמצמת. עסקים קטנים ובינוניים מדווחים על סירוב לקבלת שקלים, עיכובים בהפקדות, ועל קושי לשלם לספקים ולעובדים. המשבר משפיע במיוחד על ענפים עתירי מזומן כמו דלק, קמעונאות ושירותים, שם התלות בשטרות גבוהה במיוחד.
החשיבות האמיתית של השקל בסל המטבעות של הכלכלה הפלסטינית
לטענת גורם כלכלי פלסטיני המעורה בפרטים, השקל הישראלי הוא למעשה המטבע הרביעי בחשיבותו בכלכלה המקומית – ולא המטבע המרכזי, וזאת בניגוד לקונצנזוס שקיים בעניין, שלפיו השקל הוא המטבע המרכזי והדומיננטי בפעילות הכלכלית הפלסטינית הן בעזה והן ביהודה ושומרון.
לדברי אותו גורם, המטבע העיקרי בשימוש הוא הדינר הירדני, המשמש לשכר ולחלק גדול מהחיסכון והמסחר היומיומי. אחריו מגיע הדולר האמריקני, שנחשב למטבע היציב והנפוץ ביותר בעסקאות גדולות. במקום השלישי נמצא האירו, שמשמש בעיקר במסחר חוץ ובהעברות כספים. רק לאחריהם, טוען המקור, מגיע השקל, שעיקר פעילותו מתבטאת במסחר יומיומי בין אזורים שונים ברשות, וכן באמצעות תנועת ערבים ישראלים הנכנסים לשטחי הרשות ומבצעים רכישות במזומן. עם זאת, הוא מדגיש כי למרות מיקומו הנמוך יחסית במדרג המטבעות, השקל הוא אכן המטבע הדומיננטי מבחינת התשתית הבנקאית והקשר למערכת הסליקה מול ישראל, ולכן השפעתו על המשק גדולה בהרבה מחלקו הפורמלי במחזור.
הניסיונות למצוא פתרון למשבר נמשכים באמצעות תיאום בין הבנקים הפלסטיניים, הרשות הפלסטינית והמערכת הבנקאית בישראל, אך לפי גורמים המעורים בנושא ההתקדמות איטית והפערים משמעותיים.
בשטח מזהירים אנשי עסקים כי אם לא יימצא פתרון מהיר לפינוי עודפי השקל, המשבר עלול להתרחב לפגיעה רחבה יותר בפעילות הכלכלית, כולל עיכובים בשכר, ירידה במחזור המסחר והגברת חוסר הוודאות בשוק.
כעת, המגזר העסקי מבהיר כי מדובר לא רק במשבר נקודתי אלא בבעיה מבנית שמלווה את הכלכלה הפלסטינית כבר שנים, וממשיכה להתפרץ מחדש בכל פעם שהמערכת מגיעה לקצה יכולת הספיגה שלה.
