בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה שפרויקט פינוי-בינוי ברמת גן ייצא לדרך רק בכפוף לפיצוי אחת הדיירות בכ-140 אלף שקל. השופט גלעד הס מצא שהיא הופלתה לרעה מבחינה מהותית בשוויון התמורות, ועל כן זכאית לתשלומי איזון. סרבנית נוספת נדחתה וחויבה לחתום.
ב-2014 חתמו בעלי 35 מ-37 יחידות דיור ברחוב הרא"ה ברמת גן על הסכם מול יזם להריסה ובנייה מכוח תמ"א 38/2. בהמשך הוסב הפרויקט לפינוי-בינוי, ובהסכם הסופי נקבע שכל דירה תקבל בין היתר תוספת שטח של 12 מ"ר.
שתי בעלות דירות – אחד בגודל 105 מ"ר והשנייה 60 מ"ר – סירבו לחתום. במרץ 2024 הגישו 35 השכנים תביעה נגדן ועתרו לקבוע שאי-הסכמתן לחתום מהווה "סירוב בלתי סביר" מצדן, המצדיק הסמכת עורך דין שיחתום במקומן.
להגנתה טענה בעלת הדירה הקטנה שהיא אינה סרבנית, אלא מופלית לרעה "באופן בוטה", מאחר שהיא שמקבלת תוספת שטח של 12 מ"ר בלבד. היא פירטה צרכים מיוחדים שלא זכו למענה, וטענה "לניצול לרעה של הליכי משפט נגד דיירת מוחלשת", שקנתה את דירתה היחידה "בעבודת כפיים רבת שנים".
גם בעלת הדירה הגדולה טענה שאינה מתנגדת עקרונית לפרויקט, ואולם לדעתה ההסכם מפלה אותה לרעה. לעמדתה הענקת תוספת שטח אחידה לכלל הדירות אינה שוויונית ולא מהווה תמורה סבירה והוגנת – כך שסירובה לחתום הינו סביר.
עו"ד נטאלי גריידי השופט הס קיבל את טענתה. הוא הסביר שחלוקת תמורות "כך שכל דירה מקבלת תוספת זהה בשטחה ובשוויה – ללא התחשבות בשטח הדירה במצבה הקודם, וללא התחשבות בחלק היחסי של הדירה ברכוש המשותף במצב הקודם – אינה עומדת בכלל השוויון הפסיקתי לבחינת סבירות הסירוב, ומכאן יש בה להוות, באופן עקרוני, הצדק לסירוב לחתימה על ההסכם".
בפסק הדין צוין כי הדעה המקובלת במשפט הישראלי הינה ש"שוויון" משמעו שוויון מהותי ולא טכני-פורמלי, כלומר הענקת יחס שווה לשווים ושונה לשונים.
השופט הבחין בין שתי הנתבעות: למסקנתו, בעוד בעלת הדירה הגדולה אכן מופלית לרעה במסגרת ההסכם, ועל כן זכאית לפיצוי בדמות תשלומי איזון, בעלת הדירה הקטנה דווקא מופלית לטובה, בהתחשב בעובדה שהתוספת שעתידה לקבל מהווה כ-20% משטח דירתה הנוכחית.
"בחינת ההסכם מגלה כי אין כל 'ניצול לרעה' של חולשתה", כתב. "היא אמורה לקבל מכוח ההסכם דירה בת 72 מ"ר, עם מרפסת נאה, ממ"ד, כאשר הבניין בנוי בהתאם לתקן הנדרש לחיזוק כנגד רעידות אדמה. לא ברור כיצד קבלת דירה חדשה, תוספת של כ-20% לשטח הדירה, מרפסת וחניה – והכל מבלי לשלם דבר – מהווים ניצול חולשתה לרעה. ההיפך הוא הנכון".
הוא קבע שהפרויקט ייצא לפועל. ימונה עורך דין שיחתום על הסכם הפינוי-בינוי במקום בעלת הדירה הקטנה, בעוד שביצוע העסקה מול בעלת הדירה הגדולה יהיה בכפוף לתשלום דמי איזון לטובתה בסך 141,360 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד עודד זגורי ועו"ד קרן מישייב
• ב"כ הנתבעת 2 (בעלת הדירה הגדולה): עו"ד נוריאל אור
• הנתבעת 1 (בעלת הדירה הקטנה) לא הייתה מיוצגת
• עו"ד נטאלי גריידי עוסקת בתמ"א 38
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
