המדינה מחפשת אתרים להפעלת שדה תעופה למסוקים (הליפורט) ומנחת לאיסוף והורדת נוסעים (הליפד) באזור המרכז. צוות של חברת נתיבי ישראל בוחן עבור רשות התעופה האזרחית שורה של אתרים, מתוך כוונה לאתר כאלה שאפשר יהיה לבנות כפרויקטים של BOT בידי יזמים אזרחיים, שגם יפעילו אותם.
סגירת שדה דב, והסגירה הקרובה של שדה הרצליה מגבילות את פעילות המסוקים האזרחיים בארץ, דווקא בתקופה שהענף נמצא בפעילות שיא. מהיקף של 19 מסוקים אזרחיים ב-2014 זינק הצי בארץ ל-55 כעת, וצפוי לגדול ל-80. בישראל יש כעת בין השאר 16 מסוקים פרטיים, ו-32 המופעלים בידי 6 חברות לטיסות תיירות, אח"מ, תובלה לאסדות הגז, הדרכה, טיסות רפואיות וטיסות מקצועית כמו ניקוי קווי מתח גבוה.
1 צפייה בגלריה
שנה אחרי הפינוי. שדה דב
שנה אחרי הפינוי. שדה דב
שדה דב אחרי הפינוי
נתב"ג העמוס לא יכול להכיל תוספת קבועה של טיסות מסוקים, שעלולות לעכב נחיתות והמראות של מטוסי נוסעים. בסיס חיל האוויר בפלמחים, ליד ראשון לציון, עמוס בטיסות מסוקים ומל"טים צבאיים. שדה התעופה בחיפה משרת כרגע בעיקר טיסות לאסדות הגז, והוא רחוק מדי מהמרכז לשמש את עיקר הטיסות.
יעקב יופהיעקב יופהצילום: נתיבי ישראל
לפי מסמך של נתיבי ישראל מתבצעות כיום בארץ כ-3,200 גיחות של מסוקים אזרחיים בשנה, ומספרן יגדל עד 2040 ל-6,500. 38% מהטיסות הן פרטיות, של בעלי המסוקים או כמוניות אוויר, 35% מהטיסות הן לצרכי תיירות, ו-11% להעברת צוותים לאסדות הגז.
הצוות של נת"י, בראשות ראש חטיבת ה-PPP של החברה יעקב יופה, בעצמו טייס מסוקים במיל' בחיל האוויר, בוחן כעת שורה של אתרים פוטנציאליים בין חדרה לרמלה. שדה תעופה למסוקים, קטן בהרבה בשטחו משדה תעופה למטוסי כנף קבועה, וזקוק לשטח של כ-25 דונם, עבור עמדות חנייה והמראה, הנגר לתחזוקה, טרמינל לנוסעים וחדרי הדרכה ומנוחה לטייסים. מנחת שישמש לאיסוף והורדת נוסעים בלבד יהיה קטן בהרבה, בשטח של כ-5 דונמים.
בין האתרים שנבחנים כעת לאחד השימושים: אזור מערב נחל אלכסנדר, שפיים, מחלף רמלה מערב ומטמנת נען עבור הליפורט, ואתרים כמו אזור מקווה ישראל ורדינג עבור הליפד.
הבדיקה בוחנת את זמינות האתרים ואת עמידתם בדרישות הבטיחות והרישוי. הצוות צפוי להגיש המלצות עד סוף השנה.