מאז פרוץ המלחמה עם איראן, נסגרו בהוראת פיקוד העורף כלל מעונות היום והגנים הפרטיים ברחבי הארץ, אבל תשלומי ההורים לא עצרו. ההורים ממשיכים לשלם אלפי שקלים בחודש על מסגרות שסגורות, ילדיהם נשארים בבית, והגננות והסייעות תלויות ועומדות בין שכרן לבין אי-ודאות תעסוקתית. מול משבר גובר, זומן היום (שלישי) דיון משותף בוועדת ביקורת המדינה ובוועדת החינוך של הכנסת, ונציג משרד האוצר הגיע עם תוכנית.
רום בר אב, רכז תעסוקה באגף התקציבים של האוצר, הציג בדיון תזכיר מתווה סיוע ארצי שיוגש בקרוב לחקיקה, וכולל שני מסלולים שהמפעיל יוכל לבחור ביניהם.
המסלול הראשון: מתווה המשך הפעילות - מיועד למעונות ש"ממשיכים לתפקד" ולשלם שכר מלא למטפלות. לפיו, ככל שהמפעיל יחזיר להורים תשלום גבוה יותר, כך תיחשב הפגיעה במחזור גדולה יותר, והפיצוי מהמדינה יהיה בהתאם. ספציפית: 75% מגובה השכר ששולם, ועוד 22% מרכיב ההוצאות הקבועות כמו שכירות וביטוחים. במסלול זה המפעיל משלם למטפלות שכר מלא ו"סופג את הדלתא", ההפרש בין הפיצוי שקיבל לבין עלויותיו האמיתיות.
המסלול השני: מתווה החל"ת - מאפשר למפעיל להוציא את המטפלות לחופשה ללא תשלום. במסלול זה, המטפלות אינן מקבלות שכר מלא אלא דמי אבטלה בלבד. המפעיל מחזיר להורים את דמי השכר ששילמו, ומקבל פיצוי מהמדינה על ההוצאות הקבועות שנותרו לו.
יו"ר ועדת ביקורת המדינה, ח"כ אלון שוסטר, הצביע על כשל מרכזי עוד לפני הצעת המתווה של האוצר: "אין שום אינטרס למפעיל להחזיר כסף להורים, כי על כל שקל שהוא נותן הוא מפסיד 25%. הבעיה היא שגננת שמחזירה את הכסף לפני שקיבלה פיצוי מהמדינה, מאפסת את הנזק שלה בעיני האוצר ולא תהיה זכאית לגיבוי כלכלי."
יניב בר אור, נציג המעונות הפרטיים, הוסיף ממד נוסף לבעיה: "מסגרת שגדלה מ-14 ל-28 ילדים מאבדת זכאות לפיצוי, פשוט מפני שאינה יכולה להוכיח ירידה במחזור. התוצאה ברורה: מסגרות נסגרות, המחירים עולים, וההורים נושאים בנטל".
ליאור גבאי, יו"ר פורום מסגרות החינוך לגיל הרך, הזהיר כי הוצאת עובדות לחל"ת "תגרור נטישה של כ-25% מהן את המקצוע".
לצד המחלוקת הכלכלית, עלתה בדיון גם תמונה קשה יותר: הילדים עצמם. צופית גולן, מהנהגת ההורים הארצית, אמרה: "הילדים שלנו נעלמו בתוך השיח. הם נמצאים ברגרסיה מטורפת. הורים צעירים ברחבי הארץ מתארים מציאות שבה היום והלילה מתערבבים, אין שגרה כשאזעקות מעירות כמה פעמים בלילה, ומסגרות החינוך סגורות ללא מועד ידוע לפתיחה".
מרידור: "מפעילי גן שיתחייבו לא לגבות מההורים - יקבלו פיצוי מהיר"
מי שעוד התייחס לבעיה הוא ראש אגף התקציבים במשרד האוצר לשעבר, שאול מרידור, שאמר היום ל-ynet כי "אי אפשר להמשיך במצב הנוכחי לאורך זמן. ככל שהמלחמה נמשכת, הולך ומעמיק הפער בין העובדה שמערכת החינוך סגורה לבין הדרישה מההורים להמשיך להגיע לעבודה. זו מציאות שמייצרת בעיות קשות שכבר אי אפשר להתעלם מהן ומציירת משבר מתמשך בין ההורים לגננות, בהקשר של הגנים הפרטיים. אני חושב שלא נכון להשאיר את ההורים ואת מפעילי הגנים להתמודד עם זה לבד".
מרידור ציין כי "בפועל, מדובר בהורים שמשלמים אלפי שקלים בחודש, דווקא בתקופה של אי ודאות ואתגרים כלכליים, של עובדים שיוצאים לחל"ת, של בעלי עסקים שמתמודדים עם אתגרים כלכליים, משפחות של מילואימניקים, אנשים שמאבדים אחוזים מההכנסות למשק בית ונדרשים להמשיך לשלם אלפי שקלים בחודש לגני הילדים הפרטיים על מסגרות שלא פועלות, לצד גננות שנשארות בלי הכנסה.
"לכן, אני מציע פתרון פשוט וישים: לייצר מתווה - בתוך המתווה הכללי הקיים - שבו מפעילי גנים פרטיים שיתחייבו שלא לגבות תשלום מההורים בתקופה הזו, יקבלו פיצוי מהיר מהמדינה על אובדן ההכנסות. בעיניי, אפשר לבסס את זה כך שגן שיוכיח שזה עיסוקו יהיה זכאי להחזר של אחוז גבוה מההוצאות הקבועות שלו בתוך ימים ספורים, תוך הבנה שמדובר בעסקים קטנים בדרך כלל, שלא מלווים ברואי חשבון וכדומה דרך קבע.
"המטרה היא כפולה: גם להקל על ההורים, וגם לאפשר לגנים להמשיך להתקיים בלי לקרוס כלכלית. ומעבר לכך המטרה היא לחזק את אמון הציבור בכך שיש מי שמקשיב לכאבים ומוצא להם פתרונות בתקופה שבה אמון הציבור הכי נדרש לבניית החוסן של העורף".
