המלחמה מול איראן גובה מחיר כלכלי כבד מאזרחים רבים שלא יכולים לצאת לעבוד, אך ההוצאות לא משתנות – ולפעמים באופן מרגיז. מירי, תושבת הצפון, היא אמא שממשיכה לשלם על מעון לבתה, בת שנה וארבעה חודשים, למרות שזאת נמצאת איתה בבית מאז תחילת המלחמה.
"אני משלמת למעון 4,300 שקל בחודש", היא מספרת, "ומאז שפרצה המלחמה אני ממשיכה לשלם להם כשהבת שלי איתי בבית. הנושא עלה כי במקרה חזר לי התשלום, והם דרשו ממני להעביר להם אותו באופן מיידי. קיבלנו מכתב שבו הם אמרו שאין עדיין שום עדכון מהמדינה לגבי ביטול הגבייה של תשלומי החודש הזה, ולכן הם ממשיכים לגבות כרגיל".
מירי, שעובדת כמורה, נאלצת להמשיך ללמד כשבתה איתה בבית ומקשה עליה בכך. "אני מלמדת מרחוק, הילדה איתי, זה לא נוח אבל אין ברירה כי לקחת בייביסיטר ובמקביל לשלם למעון זו הוצאה בלתי אפשרית. יש לי גם עוד ילד בן שמונה שצריך יחס, ואני מג'נגלת", היא מסבירה.
לדבריה, "גם ההוצאות בבית גדלות בגלל המלחמה. יש יותר הוצאות על אוכל, למשל, כי הילדים כל הזמן בבית. זה הזוי לשלם על משהו בלי לקבל שירות. אנחנו נקרעים תחת העול הכלכלי. במקום שהמדינה תשלם למעון, אני, האזרחית הקטנה, צריכה לשלם להם. זה מטורף. אני גם לא מבינה איזה הוצאות יש למעון שלא עובד. הצוות יושב בבית וכנראה יקבל פיצוי מהמדינה. למה אנחנו צריכים לשאת בתשלומים האלה? לא אני בחרתי במלחמה הזו. זה פשוט אבסורד".
אמא לילד בן שנתיים וחצי, שבנה הולך בימים כתיקונם לגן פרטי בכרמל, משלמת 4,200 שקל לחודש. "להורים לפעוטות יש כיום מכה כפולה: גם להישאר בבית עם הילדים וגם לשלם אלפי שקל עבור מסגרת שאינה פעילה. הורים שוחחו עם הגננת ומתברר שזה משהו חוקי. זה נחשב לכוח עליון. יש יוזמות של גננות שהולכות לקראת ההורים, ונקווה שבסוף זה יקרה גם אצלנו. יש גם הורים שלא יכולים לעבוד בגלל שהילדים בבית ואין גנים. ננסה לפנות לביטוח לאומי בסוף המלחמה, אבל ממש לא בטוח שהכסף יוחזר לנו. כל המצב הזה מטורף", אמרה.
