במהלך מגפת הקורונה היה נראה ששוק המשרדים עתיד לספוג מהלומה. בשנים שעברו מאז הענף הפגין יציבות מפתיעה ואף עלייה, וזאת חרף שינוי משמעותי בהרגלי העבודה בענפים שונים. כעת נראה שהמגמה משתנה, יותר ויותר חברות מחזירות עובדים לעבודה מהמשרד, והענף עומד שוב למבחן, שמלווה הפעם גם בריבית גבוהה ובמיתון אפשרי. מה המצב כיום בשוק המשרדים, האם מתחמי התעסוקה בפריפריה מתחילים להתרומם, ומה יהיה על המגדלים שבדרך?
נפתח בסוגיית המחירים של שטחי המשרדים. אור בן צבי קליין, סמנכ"ל חברת Newmark – natam, מתייחס לשינוי שנראה בשטח: "השוק ממשיך בביצוע תיקון המחירים מהרבעון הקודם גם ברבעון הזה, וזאת לאחר עליות המחיר יוצאות הדופן שהיו ב־2022-2021 והביאו לכך שנחתמו עסקאות באזורים מסוימים בתל אביב גם ב־200 שקל למ"ר. מחירים כאלה לא נראה עוד. באזורים המבוקשים בתל אביב יחזרו מחירי המעטפת של המשרדים לרמות של כ־160-120 שקל". בן צבי קליין מתייחס גם למגמה של חזרה למשרדים: "אנו רואים מגמה של חזרה לעבודה במשרדים בשילוב עבודה היברידית. אף על פי שענף ההייטק נמצא בתקופה של מיתון וגידול בפיטורי עובדים, אנו לא רואים חברות מבטלות או יוצאות מחוזים, שהם בדרך כלל חוזים ארוכי טווח. אנו כן יכולים לראות שמי ששכר שטחים גדולים ולא משתמש בכולם, מוציא אותם בעיקר לשכירות משנה. תופעת שכירות המשנה בעיקר בתל אביב התרחבה בחודשים האחרונים בעיקר בשל המשבר בהייטק". עוד מגמה שמציין בן צבי קליין מתייחסת לגידול בביקוש מחוץ למרכז. "אנו רואים היום התעניינות הולכת וגדלה גם באזורי תעסוקה חדשים שהתפתחו בטבעת השנייה של תל אביב; אם זה אזור צומת סביון, שם מתפתחים לא מעט פרויקטים, כמו onyx של סופרין, וייס ומנורה מבטחים ובניינים נוספים, או ברעננה, שגם בה צומחים פרויקטים חדשים ומתחדשים, למשל אינפיניטי פארק של החברות ריט 1 וס.ע.ן זהב, בניין מניבים או פרויקטים של מבנה וגב ים, וכן מתחם האלף בראשון לציון. ניתן לראות גם ביקושים גבוהים מבעבר לאזור הבורסה ברמת גן, רמת החייל או אזורי התעסוקה לאורך ציר הקו האדום – למשל ב.ס.ר סיטי, המתחמים החדשים בקריית אריה וכן BBC בבני ברק. יש לכך שתי סיבות עיקריות – ראשית כוח האדם של חברות רבות מתקשה להיכנס ולצאת מתל אביב בשל העומסים והפקקים, כשמנגד הרשויות לא מצליחות לספק מענה תחבורתי הולם. מצד שני גם כאן יש מחשבה על חיסכון בעלויות השכירות ודמי הניהול מבלי להתפשר על איכות הפרויקט והמשרדים, שכן בפריפריה המחירים נמוכים יותר, והבנייה היא של פרויקטים חדשים ומודרניים".
צחי סופרין, בעל השליטה וסגן יו"ר דירקטוריון קבוצת סופרין, מתייחס אף הוא למגמות החדשות: "אחת המגמות הבולטות בתקופה האחרונה היא הרצון של בעלי משרדים וגם עובדים לעבוד בקרבת הבית. היציאה מחוץ לתל אביב, לאזור תעסוקה מתפתח בסמוך לבית, אפשרה לארגון, לעובד או לבעל משרד קטן לשכור נכס זול יותר משמעותית ולשלם דמי ארנונה מופחתים, שחוסכים לארגון מיליוני שקלים בשנה, ויחד עם זאת להרוויח את כל היתרונות של הקרבה לבית – גמישות ועבודה היברידית, לצד הימנעות מבזבוז זמן יקר בפקקים בדרך לעבודה ובחזרה. הביקושים שגדלו בשנתיים האחרונות לשטחי תעסוקה מחוץ לתל אביב הביאו להתפתחות והתחדשות של אזורי תעסוקה ותיקים. רשויות מקומיות זיהו את הפוטנציאל ופעלו להוספת זכויות משמעותיות באזורי התעסוקה שלהם. מקומות המתחדשים וגדלים בימים אלה ניתן לראות למשל בשרון, במקומות כמו הוד השרון והרצליה, באזורי התעסוקה של פתח תקווה – הפארקטק, וכמובן, בבקעת אונו – באזור צומת סביון. כל הרשויות הללו יכניסו לשוק העבודה בשנים הקרובות עוד מאות אלפי מטרים של משרדים במגדלי טריפל A (הרמה הכי גבוהה של המשרדים) חדשים, שיהוו מוקד משיכה בולט לחברות הייטק או פיננסים, המחפשות כיום אלטרנטיבה למחירי השכירות הגבוהים בתל אביב ומושפעות מסביבת הריבית והאינפלציה הגבוהות. האזורים שיצליחו במיוחד יהיו אלה הסמוכים לתחנות הרכבת הקלה או הכבדה, מאחר שהם יהיו הנגישים ביותר לעובדים המגיעים מהמרכז בכלל ומתל אביב בפרט לעבודה בגוש דן, במעגל השני של העיר או מחוצה לו".
"תופעה של משרדי לוויין"
נטלי מרשל, בעלת חברת השיווק MARSHALL ונציגת היזמים בפרויקט אינפיניטי פארק רעננה, מציינת כי "אחת המגמות המרכזיות היום בענף המשרדים היא רצון של ארגונים וחברות למצוא משרדים בקרבת כוח האדם העיקרי שלהן, באזורי תעסוקה החדשים והמתפתחים במעגל הראשון והשני מחוץ לתל אביב. בעבר אומנם רוב חברות ההייטק והפירמות הגדולות התעניינו בעיקר במרכז תל אביב, אך היום קיימים כאמור אזורים אטרקטיביים נוספים מחוץ לעיר הגדולה. בעקבות כך התפתחה תופעה של משרדי לוויין. חברות רבות פותחות משרדי לוויין מחוץ לתל אביב על מנת לקרב את המשרד לסביבת המגורים של העובדים, אשר היום מעלים דרישה גבוהה הרבה יותר לעבוד בקרבת הבית, בשל ההתגברות המשמעותית של הפקקים והזמן המבוזבז לעבודה בבוקר וחזרה הביתה בסוף היום. משרדי הלוויין, הנפתחים בתוך פארק תעסוקה גדול, נועדו גם כדי לייצר זהות ושייכות ארגונית, לצד חיי חברה במקום העבודה". מרשל מתייחסת גם לדעיכה של תופעה אחרת – חללי העבודה המשותפים: "בעבר חשבו בענף המשרדים, שהקונספט של חללים משותפים יכול לתת מענה גבוה לצרכים הללו, אך היום מבינים שתרבות העבודה והישיבה בחללים כאלה לא מייצרות לחברה או מחזקות את הזהות הארגונית שלה ולא מטפחות חיי חברה טובים יותר, והעובד בעצם נטמע בתוך שלל חברות העובדות במתחם שכזה".
אסי לויתין בן־עמרם, סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי דן נדל"ן מקבוצת דן תחבורה, מעניקה מבט נוסף לשינוי שוק: "להבדיל מהמיתוס של חיסכון בשטחי משרדים וכסף עבור החברות, המגמה של עבודה מהבית התעצמה כחלק מדרישות ותנאי ההעסקה של העובדים, הטאלנטים, שהיו כה מבוקשים על ידי החברות שנלחמו עליהם, בשיא הפריחה של ההייטק ולא בהכרח של החברות עצמן. כעת עם הירידה בביקוש לעובדים, מי שקובע את התנאים הן החברות ולא העובדים עצמם, ובהחלט ניתן לומר שיש שינוי בתנאי העובדים. לראייה, כחברה המחזיקה בשטחי משרדים, לא חווינו בהם צמצום משמעותי, יש פחות עבודה מהבית, וזו כבר לא העבודה ההיברידית שהעובד דורש – להגיע ליום או יומיים של פגישות או ישיבות, אלא הטבה קטנה של יום עבודה מהבית ולא הרבה מעבר. המשבר בהייטק וגם במשרדים משפיע על השוק שנמצא בעצירה, אך לא בירידה. ואנו בהחלט חווים עצירה בשיווקים ובעסקאות חדשות, אך לא בבקשות לסיום הסכמים טרם הזמן. אפשר בהחלט לומר שיש עצירה בביקוש, ומי שלא חייב לשכור שטח לא יעשה זאת. אם בשיא תקופת הקורונה חשבו שכבר לא יחזרו למשרדים והעבודה תהיה בעיקר מהבית, גילינו שהמשק הישראלי יודע לחזור לשגרה במהרה ולהתאושש הרבה יותר מהר מהשווקים בחו"ל, ובשורה התחתונה יש יותר שטחי תעסוקה פעילים מאשר ערב הקורונה. בגדול, בטווח בינוני-קצר מהיום, אכן ישנה חזרה לנורמליות".
מירב בילט, משנה למנכ"ל קבוצת אביב: "בתקופת הקורונה נאלצו חברות רבות לאפשר לעובדיהן מתווה היברידי, שבו חלק מהשבוע יעבדו מהבית. העובדים מצידם, התרגלו בשמחה לסביבת העבודה החדשה והנינוחה שלהם ומביטול הנסיעות אל המשרד וחזרה. בחלוף הזמן גילינו שהקורונה אינה כצעקתה, והחיים שבים למסלולם. חלק לא מבוטל מהחברות הגדולות והיציבות בחרו שלא לצמצם את שטחי המשרדים והתאזרו בסובלנות לבוא העתיד, ויש אחרות שצמצמו את כוח האדם ואף את שטח המשרדים ששימש את העובדים. עם הזמן הבינו בחברות, שהיעילות והתפוקה גבוהות יותר כשהעובדים נמצאים במשרד, מתקשרים עם הצוות שלהם ומקיימים ישיבות בסביבת עבודה מתוקנת. ישיבות הזום לא היו תמיד יעילות, והקשר הבינאישי נפגע. חברות מובילות בתעשיית ההייטק, שדאגו לפרגן לאלו שבחרו לעבוד מן הבית, אם על ידי הזמנת אוכל לבתי העובדים, שליחת מכשירי ספורט כגון הליכון לביתם ועוד ועוד רעיונות, המשיכו בתמריצים אלו בניסיון להשיב את העובדים למשרדים. למרות זאת ענקיות טכנולוגיה, כמו אפל וגוגל, נאלצו להתמודד עם 'התנגדות' מצד עובדים, לאחר שהכריזו על תוכניות לימי חובה במשרד. ועל כן חברות רבות המשיכו לאמץ מתווה היברידי, שמאפשר חלוקה גמישה בין העבודה במשרד ומהבית. עם זאת חברות רבות ערכו התאמה של המשרדים וסביבת העבודה לצרכים ולהעדפות העובד, כגון: ישיבה אלטרנטיבית המדגישה את ההיבט האנושי של פנים מול פנים, המאפשר את הצד החברתי שחסר להם בעבודה מהבית, דגש על העשרת האזורים המשותפים לטובת רגעי הפנאי, דאגה לחניה מסודרת לעובדים, שלא הייתה חלק מתנאי העסקתם, שירות הסעות. להערכתי, הביקוש למשרדים נמצא בתהליך של חזרה לממדיו המקוריים".
במקביל יש דווקא מי שסבור שהחזרה למשרדים מגדילה את הביקוש, אך הביטוי שלו בשטח השתנתה. חן גור לוטן, מנהלת תחום הנכסים המניבים בקבוצת רובינשטיין, מסבירה: "שוק המשרדים עבר שינויים בשנים האחרונות בהשפעת משבר הקורונה ושינוי דפוסי העבודה. ככלל בשנה האחרונה יש חזרה לעבודה במשרדים, ובהתאם לכך גם הביקוש עלה. השוני העיקרי הוא בשטחים שחברות מבקשות לשכור, שבניגוד לשנה קודמת, אז חברות לקחו שטחים גדולים יותר מתוך חשיבה על התפתחות עתידית, כעת הן לוקחות שטחים התואמים את צורכיהן הנוכחיים. עם זאת שוק המשרדים מגלה חוסן ויציבות, בעיקר באזור גוש דן. בנוסף בשנתיים האחרונות ישנה מגמת התרחבות לאזורי תעסוקה ומסחר נוספים בכל הארץ".
"עידן העבודה מהבית הולך ונעלם"
"בשנים האחרונות קרו שני דברים גדולים שהשפיעו רבות על שוק המשרדים בישראל ובעולם. כתוצאה מהקורונה, שגרמה למעבר לעבודה מהבית, והפיטורים בחברות ההייטק, לא הייתה הצדקה למשרדים פיזיים, ולכן הייתה האטה בשוק זה", מסביר יוסי פרשקובסקי, יו"ר חברת פרשקובסקי. "מאז קרו שני דברים: משבר הקורונה מאחורינו והכלכלה מתאוששת, לכן יותר חברות חוזרות למשרדים. מצד אחד, המעסיקים מבינים היום שעבודה מהבית לאורך זמן גורמת לירידה בתפוקה של העובדים ב־30%-20%, מה שמעודד חברות לחזור לעבודה מלאה מהמשרד. מצד שני, ובניגוד לעבר, היום חברות שמות לב לדמי השכירות ועלות הארנונה ומתייחסות לכל שקל בעלויות אחזקת המשרד. לאור זאת יש עלייה בביקוש למשרדים בפריפריה של תל אביב, כמו ראשל"צ, רחובות ונס ציונה, כי שם דמי השכירות ועלויות אחזקת המשרד זולות משמעותית מתל אביב ודרכי הגישה לערים אלו קלה יחסית לעובדים".
גם יקי רייסנר, בעלי השליטה בקבוצת רייסדור, סבור שהמצב בשוק משתנה: "עידן העבודה מהבית הולך ונעלם – אנשים לא מסוגלים לעבוד מהבית לאורך זמן וההגעה למסגרת חשובה עד מאוד, בייחוד לאחר הקורונה, שהביאה גם יתרונות רבים, ביניהם הרחבת שטחי העבודה והשטחים הציבוריים. עם זאת כיום ישנה עצירה מהסיבה שאנשים רוצים לראות לאן ילך שוק המשרדים. בינתיים חברות ההייטק פחות נוצצות, מחויבות להראות רווחים ופתאום מחפשות משרדים במעגל השני של מרכז תל אביב".
גם ברשויות המקומיות רואים את השינוי, ויש מי שמיישם את המשמעות שלו גם בשטח. ראש עיריית אור יהודה ליאת שוחט מציינת: "המגפה העולמית שפקדה אותנו אילצה חברות וארגונים רבים להעביר את מרכז הכובד של עולם התעסוקה והלימודים לתוך הבתים. במשך תקופה ממושכת אנשים הורגלו להסתגר, לעבור וללמוד מרחוק, דבר שאולי סייע להימנע מהדבקה המונית, אך גבה מחיר חברתי ואישי לא קטן. כעת אנו רואים יותר ויותר חברות חוזרות למשרדים, כל זאת בשל הביקוש ההולך וגובר והעובדה שהקורונה כבר מאחורינו. עם כל הכבוד לתקופה שבה חברות אפשרו לעובדים לעבוד מהבית, בסופו של דבר אין תחליף לקשר הבינאישי. באור יהודה לקחנו את המתווה לחזרה לעבודה במשרד צעד אחד קדימה, והתחלו לשווק את מתחם OPARK, פארק עסקים המאפשר לחברות ועסקים לבסס את מקומם תוך מתן פתרונות תחבורתיים וסביבתיים מתקדמים. בפארק למעלה ממיליון מ"ר של שטחי תעסוקה ובילוי, הנמצאים בקרבה לנתב"ג ועם נגישות גבוהה לצירי התנועה המרכזיים ולתחבורה הציבורית שתעבור בו, כמו הקו הסגול של הרכבת הקלה וקו M3 של המטרו העתידית". שוחט מסבירה, כי גם בתכנון הפארק עצמו יושמה חשיבה אחרת: "בניגוד למרבית מתחמי המסחר והתעסוקה שבנויים לגובה, OPARK ייבנה במבנים בני חמש-שש קומות, כשמסביבם פארקים ומרחבים פתוחים גדולים, המאפשרים עבודה מחוץ לבנייני המשרדים. הפארק, שתכנן האדריכל גידי בר אוריין, חולק למתחמי קונספט מוגדרים, שבכל אחד מהם ימוקמו חברות על־פי תחומי עיסוקן: הייטק וביו־טק, אשראי ופיננסים, מתחם אווירי, מתחם גרין־טק, מתחם סינמה, מתחם מלונות וכנסים ומתחם הפארק".
"לחשל הכלכלה גם בקצוות הפריפריאליים"
שרון בן צבי, בעלת חברה לייעוץ, איתור ושיווק קרקעות ונדל"ן עסקי מסחרי, מסכימה כי יש מגמה של חזרה לעבודה במשרדים, וסבורה שיש שינוי בפיזור ובהעדפות גיאוגרפיות של מתחמי המשרדים: "בתקופת הקורונה התוודענו למושג 'עבודה היברידית', אז חברות, בצדק רב, אפשרו גמישות כמעט מוחלטת לעבודה מהבית. עם הזמן, בחלוף המגפה ומתוך הבנה שחברה צריכה לשמר את אנשיה כנכס לכל דבר, לנהל אנשים, לנהל עסק, לשמור על תרבות ארגונית, לשמור על החיבור בין האנשים, לעודד שיתופי פעולה ביניהם, לשאוף לאינטראקציה הנוצרת תוך כדי עבודת צוות וסיעור מוחות, ולדעת לתת מענה מיידי וטוב יותר לבעיות, רובן ביקשו את חזרתם של העובדים למשרדי החברה. חלקן עדיין מאפשרות לעובדים לעבוד מהבית חלק מהזמן, אך הרוב בהחלט חזרו למסלול המלא. משיחות עם חברות שאני מלווה ועם עובדיהן, הם מבינים ואני מאמינה שבתוך שנה-שנתיים יפסיקו כמעט לחלוטין את העבודה ההיברידית". לגבי שינוי גיאוגרפי סבורה בן צבי, כי: "יש בעיקר התפתחות אורבנית באזורי ביקוש גיאוגרפיים חדשים, הנתמכת בהתפכחות ובהכרה של חברות וגופים ביתרונות הטמונים בהם. ישנה מדינת תל אביב, שהיא המודל הנכון – המלכה הבלתי מעורערת ומובילת הענף, וישנם כל המעגלים סביבה, ערי הלוויין והפריפריות הרחוקות יותר, שבצדק רב ובהשראתה, למדו, השכילו, צמחו וממשיכות להתפתח בארץ, לחזק אזורי תעסוקה מרוחקים וותיקים, להעשיר בהם נוף אורבני ארכיטקטוני יפהפה וחדש ולחשל את הכלכלה המקומית גם בקצוות הפריפריאליים יותר, וזו מגמה מבורכת. כל עיר וכל רשות מקדמות ומחזקות בצדק רב מתחמי תעסוקה באזוריהן.
דרך כך הן גם דוחפות להעשרת קופתן בהכנסה קבועה וברוכה, מאפשרות לתושביהם מקומות עבודה קרובים וראויים יותר ומשביחות אזורי תעסוקה ישנים ובלתי מנוצלים. אנחנו בהחלט רואים היום התעוררת של אזורי תעסוקה בערי הלוויין ובפריפריות.
אזורים אלה מתחלקים בין הישנים המתחדשים, הטומנים בחובם יתרונות כמו 'עודף' מקומות חניה, ובין אלה החדשים, אשר שבהם יש תנופת הקמה של נוף אורבני חדש, הנבנה היום לעילא, וביחד אלה נותנים פייט הוגן וראוי לאזורי הביקוש המוכרים, וככול שישנה נגישות תחבורתית נכונה, הרי שאזורים אלה הפכו ויפכו להיות אלטרנטיבה ראויה בהחלט. בל נשכח שמחירי השכירות באזורים אלה, התלויים בין היתר בערכי הקרקע, הופכים אותם לנגישים ויעילים יותר, וחברות רבות שהחלו לכלכל את צעדיהן, החליטו לבדוק ומצאו לנכון שמלבד היתרון הכספי, נוחות ומקומות חניה רבים, הן יכולות להתקרב עכשיו לעובדיהן ולעבור למשרדים באזורים שמחוץ לתל אביב, בטח אם הם ממוקמים סמוך לתחבורה ציבורית נגישה – בטח ובטח עם יתרון לתוואי הרכבות".
מעיין מרדו, סמנכ"לית משאבי אנוש ואחראית על התחום המשפטי בקבוצת SQLINK, מחזקת את מגמת החזרה לעבודה מהמשרד: "המגמת הולכת וגדלה בשוק ההייטק, ונראה כי הממוצע להגעת העובדים על־פי בקשת המעסיקים עומדת על מינימום שלושה ימים בשבוע. החברות מנסות להתמודד עם התנגדויות העובדים על ידי החזרת ה'פינוקים' למשרדים – מכונות גלידה, חדרי כושר, חוגים ואפילו אפשרות להבאת חיות המחמד עם העובדים למשרדים". קבוצת SQLink מעסיקה כ־2,700 עובדים, רובם במיקור חוץ. מרדו מתייחסת למצב הנוכחי אצל חברות שונות במשק הישראלי, שעימן הקבוצה עובדת, ומסבירה: "בקיץ הנוכחי ניתן לראות כי חזרו הקייטנות לילדים, במטרה לאפשר להורים להגיע לעבודה סדירה במשרד. כמו כן מבצעות החברות ישיבות ואירועים חשובים עם בקשה לנוכחות חובה בימי ההגעה למשרדים". עוד מתייחסת מרדו לחזרה למשרדים כחלק ממהלך, שבו הביקוש למשרדים מבחינת הנדל"ן חזר לצבור תאוצה: "נראה כי ישנה מגמה של יציאה מאזור גוש דן ומעבר לאזורים פחות מרכזיים, כדוגמת נתניה בצפון, רעננה במזרח ורחובות בדרום, כשבעזרת העבודה ההיברידית, יותר קל להתמודד עם ההגעה לאזורים אלו.
3 צפייה בגלריה
מתחמי משרדים יוצאים גם מחוץ לתל אביב. מתחם העסקים OPARK באור יהודה
(הדמיה: בר אוריין אדריכלים)
ניתן לראות כי בחברות גלובליות החזרה מסיום הקורונה הינה הדרגתית ועומדת היום על שניים-שלושה ימי עבודה מהמשרד, לעומת חברות מקומיות שמתעקשות על חזרה מלאה למשרדים (חמישה ימים) עם פחות גמישות בנושא".
אייל גרין, מנכ"ל פארק עתידים תל אביב, מצייר תמונה דומה: "התחזיות לגבי שוק המשרדים שאפיינו את תקופת הקורונה חלפו והתפוגגו.
גם החשש פן חברות ימשיכו לעבוד רוב השבוע מהבית התמוסס. אנו רואים, כי חברות אימצו חלקית בלבד את המודל ההיברידי, וחלקן מאפשרות עבודה של יום או יומיים מהבית, תלוי כמובן בתחום העיסוק. בסופו של דבר אין תחליף לאינטראקציה האנושית, ועל־פי מה שאנחנו רואים בשטח, התפוקות בקרב מנכ"לי החברות ועובדיהן טובות יותר כשהעבודה מתבצעת מהמשרדים".
"פוגע באפקטיביות של העבודה"
אדריכל ערן שקד, מבעלי משרד CityBee, סבור שהשינוי הגדול ביותר קשור לעובדה שיש גמישות גדולה יותר למיקום הגיאוגרפי של המשרדים לעומת מגמה ברורה, כמו בעבר, שהמקום המרכזי ביותר הוא גם הנכון ביותר: "אנחנו חיים היום בעידן שבמקום שאנשים יבואו לעבודה, העבודה באה אליהם, ופרויקטים של שימושי תעסוקה ומשרדים מתפתחים לערי המעגל השני ומעבר לכך. המע"ר המטרופוליני של ישראל התפתח לאורך השנים מזרחה. עד היום, כאשר תנועת ההמונים התבססה על רכב פרטי בעיקר ועל התניידות בתחבורה ציבורית מסורתית – אוטובוסים ומוניות שירות – לערים במעגל השני והשלישי במע"ר היה קשה להתחרות.
עם כניסת הרכבת הכבדה לרמת גן היה אפשר לראות את התפתחות מתחם הבורסה ואת המשך התנועה מזרחה לבני ברק, לרמת החייל ולפתח תקווה לאורך ציר המסילה המזרחית. כיום אנו רואים מעבר לאזור התעשייה של כפר קאסם וראש העין, התפתחות נוספת של מוקדי תעסוקה באזור המזרחי ואף לאורך כביש 6 כציר תחבורה משמעותי וכן מרכזי תעסוקה גדולים בעיר אלעד".
גם שקד מתייחס לשינוי מוטיב העבודה מהבית לעומת העבודה מהמשרד: "עבודה מהבית יכולה להיות חיובית לחלק מוגבל מהזמן, אבל בפועל אנחנו רוצים לייצר הפרדה בין המקום שאנחנו גרים בו למקום שאנחנו עובדים בו. בעבודה יש מרחב יצירתי מפרה ולדעתנו, גם פרודוקטיביות גבוהה יותר ביחס לעבודה מהבית. החזון, שלפיו כולם יעבדו מהבית או יגיעו למשרד פעמיים בשבוע, הופך למציאות שבה עובדים לא פוגשים את המנהלים שלהם או את החברים לצוות, וזה פוגע באפקטיביות של העבודה. כיום, כשתקופת הקורונה נשמעת לנו כמו משהו שקרה מזמן, יותר ויותר מעסיקים חושבים שאנשים צריכים להגיע יותר למשרד ומחפשים לכך פתרונות. העתיד טמון בביזור של התחום לערי המעגל השני ומעבר לכך".
לדברי אדריכל נועם מוסקל ממשרד האדריכלים אורבך הלוי, שאחראי בין היתר על תכנון משרדי צ'קפוינט, הרצוג־פוקס־נאמן, מכון ויצמן, אמדוקס ועוד. "חברות רוצות להחזיר את העובדים בחזרה למשרד כחלק ממדיניות ניהולית, שתמציתה בקרה טובה יותר על ביצועי העובד. העבודה מהבית או אי העבודה מהבית הפכה להיות מאוד נזילה בקרב החברות. יש פה עניין של עלויות. החברות מחזיקות חללים מאובזרים ומוכנים לעבודה ואלו נותרים ריקים. יש פה עלויות תפעול שמשפיעות על מכלול השיקולים של החברה. המגמה היא כזו שאט אט המשרדים מתמלאים ברוב ימות השבוע. ככל שמתרחקים מאירוע הקורונה, כך גם מתרחשת החזרה למשרד". בניגוד לאחרים סבור מוסקל, כי המיקום הגיאוגרפי עדיין משמעותי וכך גם החשיבות שמעניקות החברות למיקום המרדים בליבו של המרכז: "הכוח נמצא במרכז. רוב מתחמי ההייטק ממוקמים כבר שנים באותם מקומות ולא מתרחבים לאזורים חדשים. ההבדלים בין הפריפריה למרכז נותרו כפי שהיו".
מתחמי התעסוקה: הדור הבא
נקודה למחשבה / רפי צרפתי, מנכ"ל משותף בחברת צרפתי צבי ובניו
תקופת הקורונה וההסתגלות לעבודה מהבית, התנועה הכבדה והצפופה בכבישים והרצון לאיזון בין חיי עבודה והבית שינו את שוק העבודה בשנים האחרונות והביאו ליצירת סטנדרטים חדשים שאין מהם חזרה. אם בעבר עבודה היברידית אפיינה חלק קטן של עובדי הייטק, כיום זה חלק מהמציאות בשורה ארוכה של ענפים. יותר ויותר עובדים מסרבים להעביר נתח נכבד משעות הערות שלהם על הכביש, ופגישות זום הן דבר מובן מאליו.
תחום המשרדים בעידן זה נהנה מפריחה, אך הצרכים של המעסיקים והרצונות של העובדים מייצרים דגשים אחרים ביחס למה שהיה נהוג בעבר.
רפי צרפתיצילום: אילן בשוראחד הדברים החשובים ביותר, אם לא הראשון במעלה, הוא הנגישות – חיבור למערכת תחבורה ציבורית מהירה ובעיקר רכבת ורכבת קלה. הרכבת הכבדה משמשת עשרות אלפים להגעה יומיומית למקום העבודה, וגם אם לעיתים היא סובלת מבעיות של עומס או איחורים, עדיין מדובר במערכת התחבורה הבטוחה, המדויקת והנוחה ביותר שיש כיום בישראל. ברכבת הקלה תולים ציפיות גבוהות כמי שתאפשר לציבור לנוע בקלות ובמהירות.
מאפיין נוסף של שוק המשרדים כיום הוא פריחתם של מתחמי תעסוקה במעגל השני והשלישי של תל אביב ובעיקר באזורי השרון והשפלה. המיוחד באזורים אלה הוא שהם מתאפיינים באוכלוסייה משכילה ומקצועית, שהמעסיקים רוצים וזקוקים לה. האינטרסים של העובדים והמעסיקים נפגשים, כאשר המעסיק יכול לקנות או לשכור משרד במחיר נמוך יותר בהשוואה לתל אביב, והעובדים יכולים לעבוד קרוב לבית וליהנות מהיצע של משרות בתנאי שכר גבוהים, שבעבר היו קיימים בעיקר באזור תל אביב. במקביל אנו רואים גם חברות שפותחות שלוחות בערי המעגל השני והשלישי לתל אביב, בעוד מטה החברה או המשרדים המרכזיים נותרים בעיר הגדולה.
המאפיין השלישי הוא בנייה של מתחם הוליסטי, העונה על כלל צורכי העובדים. חנויות ובתי אוכל, ניקוי יבש, מסעדות וחדר כושר – כל דברים אלה נמצאים בהישג ידו של העובד, אשר שעותיו הפנויות מעטות, והוא מעוניין לעשות את הסידורים המחויבים ליד מקום העבודה ולחזור הביתה ללא מטלות נוספות.
אלו הפרמטרים החשובים ביותר למעסיקים כיום, המחברים מפגש מיטבי בין צורכי המעסיקים והעובדים, וברמות מחירים שגם מעסיקים קטנים ובינוניים יכולים לעמוד בהן.
