בית הדין לעבודה בתל אביב הכיר לאחרונה כנפגע עבודה בקשיש שעבד כמעט 40 שנה במרכז למחקר גרעיני בנחל שורק, ופיתח מחלת ריאות. השופט תומר סילורה דחה את התנגדותו הנחרצת של ביטוח לאומי ואימץ חוות דעת מומחה שקשרה בין תנאי העבודה לבין התפתחות המחלה.
מדובר בבן 93 שעבד בנחל שורק מ-1955 ועד לפרישתו לגמלאות ב-1994. הוא עסק בשרטוט ותכנון, כמו גם בתיאום, פיקוח ובקרה על עבודות תשתית, התקנה ובינוי. עבודתו בוצעה תחת מבנים מגג אסבסט, והוא נחשף לחומרים מזיקים, בהם עופרת.
1 צפייה בגלריה
הכור בנחל שורקהכור בנחל שורק
ארכיון. נחל שורק
(צילום: טל שחר)
בשלב מסוים הוא אובחן עם מחלה ריאתית חסימתית כרונית (COPD), ופנה לביטוח לאומי לשם הכרה בו כנפגע עבודה. במרץ 2021 הוא נדחה וכעבור שנה הגיש את תביעתו לבית הדין. במסגרת ההליך המשפטי מונה מומחה רפואי ניטרלי לצורך בדיקת השאלה אם ישנו קשר סיבתי בין תנאי העבודה להתפתחות המחלה.
בתחילה קבע המומחה ש"לא ניתן לשלול" את הקשר האמור, ולכן הוא מתקיים. בשלב זה שלח ביטוח לאומי למומחה 16 שאלות הבהרה, לרבות תתי-סעיפים, בניסיון לשנות מעמדתו, אך הניסיון נכשל. אלא שביטוח לאומי לא התייאש – ושלח עוד 11 שאלות הבהרה.
הפעם זה הצליח והמומחה שינה את עמדתו ושלל את הקשר הסיבתי שבו הכיר בתחילה. בשלב זה הגיש התובע שאלות הבהרה מטעמו, שהחזירו שוב את המטוטלת לכיוונו: המומחה קבע שהוא חוזר בו משינוי עמדתו, וסובר בשנית שמחלת הריאות אכן קשורה לסביבת העבודה המזיקה.
ביטוח לאומי ביקש לדחות את חוות דעת הסופית, בעוד ביטוח לאומי עתר כצפוי לדחותה. הוא הצביע על שינויי העמדה כסיבה המצדיקה שלא לקבל את מסקנתו. עוד נטען שעמדת המומחה ספקנית ("לא ניתן לשלול"), ללא קביעה אקטיבית נחרצת מצדו, ומכאן שאינה מגבשת את הקשר הסיבתי הנדרש – ועל התביעה להידחות.
אבל השופט סילורה אימץ את חוות הדעת האחרונה. הוא העיר שאכן מדובר במומחה ששינה את קביעתו תוך כדי ההליך, ואולם עובדה זו כשלעצמה אינה מצדיקה לסטות מקביעותיו. אדרבא, כתב, "העובדה שהמומחה דווקא שינה מסקנותיו מצביעה כי הוא אינו נעול בעמדתו".
בפסק הדין צוטטה הפסיקה שלפיה מומחה בית הדין נחשב ל"אורים ותומים" המאיר את עיני השופט בשטח הרפואי, ומסקנותיו, ככלל, תאומצנה בהיעדר הצדקה לסטות מהן.
השופט לא מצא הצדקה כזאת במקרה שלפניו, והדגיש שגם מפני שמדובר בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי "של תובע מבוגר מאוד, מעל לגיל 90" – יש להביא לסיומו את ההליך המשפטי שנפתח לפני כארבע שנים, ולהכיר בקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה למחלה, בהתאם לחוות הדעת.
לסיכום השופט הכיר במחלת הריאות שממנה סובל הקשיש כפגיעה בעבודה. הביטוח הלאומי חויב לשלם לקשיש 5,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד דנית מזור • ב"כ הנתבע: עו"ד עדי עזר אשכנזי • עו"ד אסף ברק עוסק בביטוח לאומי • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין