בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הורה לאחרונה לביטוח לאומי להכיר במחלת סרטן ומחלת ריאות שמהן סובל עובד לשעבר בתעשייה האווירית כפגיעות בעבודה. ביטוח לאומי טען שלא הוכח כי תנאי העבודה הם שגרמו למחלות, אבל השופט דורי ספיבק אימץ חוות דעת מנוגדת.
התובע (87) עבד בתעשייה האווירית במשך 34 שנים, החל מ-1970 ועד 1993, כאיש אחזקה ונגר. במסגרת תפקידו הוא נחשף לאבק נגרות, אבק בנייה, דבק נגרים, חומרי צביעה, ואחת לכמה חודשים גם לאסבסט. 40% מעבודתו בוצעה תחת השמש.
ב-2014 הוא פנה לביטוח לאומי בתביעות להכרה בסרטן העור ובמחלת ריאות שהתפתחו אצלו כפגיעות בעבודה. ב-2017 ביטוח לאומי דחה את התביעות בטענה שלא ניתן להוכיח קשר בין תנאי העבודה של התובע למחלות בהן לקה.
משכך, הוא נאלץ לתבוע את המוסד לביטוח לאומי בבית הדין לעבודה, והצדדים הסכימו על מינוי שני מומחים רפואיים שיבחנו את הקשר בין המחלות שמהן סובל התובע לבין הגורמים בעבודתו.
מומחה בתחום רפואת העור קבע שהגידולים הסרטניים שהתפתחו באוזן ולחי ימין של התובע קשורים באופן ישיר לחשיפה ממושכת לשמש לאורך שנים, אולם גידולים סרטניים בגבו, שלא באזור שהיה חשוף לשמש, הם תוצאה של גורמים אחרים כמו רקע תורשתי.
המומחה שמונה בתחום הריאות אבחן שהתובע סובל מברונכיטיס כרונית. הוא קבע כי לאור העובדה שהתובע לא מעשן, חשיפתו לחומרים תעשייתיים מזהמים בעבודה היא הגורם להיווצרות או החמרת המחלה. לנוכח חוות הדעת התובע טען כי יש לקבל את התביעה ולהכיר במחלות כפגיעות בעבודה.
ביטוח לאומי טען מנגד שהמומחה בתחום העור לא הסביר איך החשיפות החוזרות לשמש בעבודה השפיעו על גרימת המחלה, וכי לא ברור כיצד הגיע למסקנה זו לאחר שקבע בעצמו כי לתובע גורמי סיכון אחרים להתפתחות סרטן - ללא קשר לתנאי העבודה.
עו"ד טארק חוריצילום: ואסים אבו חאדרהבנוגע למחלת הריאות טען הביטוח הלאומי כי המומחה אומנם קבע קשר נסיבתי בין המחלה לעבודה, אך לא ציין מה הם החומרים שגרמו למחלה ומה תדירות החשיפות שדרושות לשם גרימת מחלה.
אבל השופט דורי ספיבק קיבל את התביעה וציין כי המומחה הרפואי קבע באופן מפורש שהנגעים באוזן ובלחי נגרמו בסבירות של מעל 50% עקב החשיפה לשמש – כפי שנדרש. בפסק הדין צוין שבניגוד לטענת ביטוח לאומי, המומחה הסביר באופן מפורט כיצד קרני השמש פוגעות בתאי העור ושחשיפה חוזרת מונעת מהתא לתקן עצמו.
עוד צוין כי בניגוד לטענת הביטוח הלאומי, המומחה דווקא הדגיש שגורמי הסיכון שהשפיעו על הגידולים הסרטניים בגב (שלא נגרמו מתנאי העבודה), אינם רלוונטיים לנגעים בלחי ובאוזן.
גם בנוגע למחלת הריאות אימץ השופט את חוות הדעת ודחה את טענת הביטוח הלאומי. הוא ציין שלפי הפסיקה, כאשר קיימת תשתית עובדתית לחשיפה לחומרים מזיקים ורק היקף החשיפה אינו ברור לחלוטין, ניתן לבחון את קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד דנית מזור
• ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד רועי הררי
• עו"ד טארק ח'ורי עוסק בנזיקין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
