הקורונה גרמה לרבים לעבוד באופן קבוע או ברוב ימות השבוע מהבית. מהן ההשלכות המשפטיות של הצעד הזה? "ממון" ו-ynet עונים על השאלות הבוערות באמצעות עו"ד רמי לנדא, ראש מחלקת דיני עבודה במיתר, ועו"ד ענת גינזבורג, המתמחה בתביעות נזיקין וביטוח.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
אם עובד נופל בבית על מי האחריות? ככלל, מעמדם של עובדים מהבית זהה למעמד העובדים במקום העבודה. במקרה של פגיעה אשר הוכח כי אירעה במהלך העבודה ועקב העבודה (מדובר בתנאים מצטברים) היא תוכר כתאונת עבודה. בחינת התאונה תיעשה לא רק ביחס למקום התרחשותה, אלא על פי נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה והקשר הסיבתי בין אירוע התאונה לבין עבודתו של העובד.
"ואולם", מסביר עו"ד לנדא, "כפי שנקבע בפסיקת בתי הדין, נטל הראיה על העובד במקרה של עבודה מהבית הוא גדול הרבה יותר, ויהיה עליו להוכיח שאכן התאונה אירעה בעת ועקב עבודתו".
"כמו כן, ייתכן שהעובד מכוסה בביטוח חבות המעסיקים. מומלץ לבחון ובמקרה הצורך להרחיב את ההסדרים הביטוחיים, כך שיכסו גם היפגעות במהלך עבודה מהבית. הדברים נכונים גם לגבי עצמאיים".
עו"ד רמי לנדא: "אין הטבות מס הקשורות בעבודה של שכירים מהבית. יש להניח כי המחוקק או רשויות מס הכנסה יתאימו עצמם למציאות החדשה"
אני שכיר ובשל הקורונה עברתי לעבוד במרבית הימים מהבית. נגרמו לי הוצאות רבות (חשמל, למשל). מי אמור לשאת בהן? עו"ד לנדא: "אין תשובה חד משמעית, הן משום שלא מוכרת לנו פסיקת בית הדין בעניין זה והן לאור העובדה שהעניין תלוי במגוון סיבות, כמו למשל, אם עבודת העובד מהבית הייתה עקב סגר כללי (הנחתה מגבוה), או שמא לבקשתו של העובד, או שאולי הוכתבה על ידי המעסיק. ככל שהעבודה מהבית לא הייתה פרי יוזמת העובד, כי אז תגבר הנטיה להטיל על המעסיק את האחריות לדאוג להחזר ההוצאות.
"המלצתנו היא לנהוג בעניין זה על פי הסבירות וההיגיון. ככל שמדובר בסכומים בעלי משמעות, הרי שיש להשיבם לעובדים, ובטח ובטח כאשר נגרם חיסכון מקביל למעסיק (מקום העבודה היה סגור). ככל שמדובר בהוצאות שהמעסיק לא הרוויח מהן (משרדי המעסיק נותרו פתוחים כרגיל והעובד ביקש שלא להגיע) או שמדובר בהוצאות שבלאו הכי נושא בהן העובד (למשל קו אינטרנט ביתי), הרי שאיננו רואים סיבה להשתתפות המעסיק בהחזר הוצאות".
עו"ד רמי לנדאעו"ד רמי לנדאצילום: תומר יעקובסון
איך על מעסיק לפעול במקרה שבו העובד טוען כי אין לו את הציוד הנדרש לעבודה מהבית (מחשב, טלפון נייד וכו')? עו"ד לנדא: "למעט אם העסקת העובד מביתו נעשתה לבקשת העובד ולטובתו, הרי אנו סבורים כי על המעסיק החובה לספק לעובדיו את כל הכלים והאמצעים הבסיסיים הדרושים לצורך ביצוע עבודתם, אם אלה אינם מצויים בידם".
האם עובד שכיר שעבר לעבוד מהבית זכאי להקלות מס? עו"ד לנדא: "אין כל הטבות מס הקשורות בעבודה של שכירים מהבית. יש להניח כי המחוקק או רשויות מס הכנסה יתנו על כך את דעתם ויתאימו את עצמם למציאות החדשה".
עוה"ד אלדר בן רובי ועומרי דוידוב ממשרד מיתר, המתמחים במיסוי, מוסיפים כי "אין הקלות מס מיוחדות או כללים מיוחדים סביב הקורונה. לגבי האפשרות לקבל ניכוי הוצאות בגין עבודה מהבית, התשובה תוכרע על פי המבחנים הרגילים, אשר יבדקו עד כמה ההוצאה הייתה חיונית לשם הפקת הכנסתו של העובד, ולא הוצאה שהוא נושא בה ממילא".
אני שכיר שעובד חלק מהשבוע בבית. שברתי את הרגל. האם המעסיק יכול לחייב אותי לעבוד, שהרי אני בביתי ולא צריך להגיע פיזית לעבודה? לדברי עו"ד לנדא "הכל תלוי מה כתוב באישור המחלה. אם כתוב כי העובד אינו מסוגל לעבוד, כי אז לא ניתן לחייב את העובד לעשות כן. אם לעובד מגבלות זמניות או קבועות, חלה חובה על המעסיק לבצע התאמות סבירות על מנת לאפשר לו לבצע את תפקידו גם בתקופת מוגבלותו. כמו בכל נושא, רצוי גם כאן להגיע להסכמות סבירות, וחובת תום הלב חלה בעניין זה הן על העובד והן על המעסיק".
עו"ד גינזבורג מסבירה כי "עבודה מהבית דינה כעבודה מהמשרד, וכך גם ימי מחלה. משמע, כשם שמעסיק לא יכול לחייב עובד להגיע למקום העבודה בזמן מחלה, הוא אינו יכול להכריח עובד לעבוד מביתו בזמן מחלה. במידה שנפגעת במהלך העבודה בבית, זכותך לפנות לביטוח הלאומי בבקשה להכיר בך כנפגע עבודה. במידה שלא, ייתכן שתהיה זכאי לדמי תאונה".