בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה על סך 945 אלף שקל שהגיש מתווך נגד יזם נדל"ן בטענה שזה הפר עימו הסכם תיווך ורכש קרקע בתל אביב מאחורי גבו. השופטת אילה גזית קבעה שהעסקה שנחתמה לבסוף הייתה שונה מזו שלגביה נחתם ההסכם המקורי.
המתווך טען שביוני 2014 חתם מולו היזם על הסכם להזמנת שירותי תיווך בקשר למגרש בנווה שאנן. לדבריו, לאחר החתימה נערכו במשרדו כמה פגישות. הוא הבהיר ליזם שעל המגרש קיים הסכם אופציה לרכישה אשר עליו חתומים הבעלים לטובת צד שלישי. הוא הבהיר שאם הצד השלישי לא יממש את זכותו לקנות את השטח בזמן האופציה - המתווך יפגיש את הנתבע עם בעלי השטח. הוסכם ששכר התיווך יהיה 2% בתוספת מע"מ ממחיר השטח ביום הרכישה.
על פי המתווך, באמצע יולי 2017 התברר לו שהיזם פעל ישירות מול בעלי המגרש וקידם עסקת רכישה, תוך שהוא מסתיר ממנו את הדברים. לטענתו, היזם נהג בחוסר תום לב ובניגוד להסכם הזמנת שירותי התיווך שבו התחייב להודיע ולשתף אותו בכל התפתחות בעסקה.
היזם טען מנגד שהסכם התיווך נגע לעסקה להעברת אופציה לרכישת מלוא הזכויות במקרקעין. לפי עסקה זו, בעל האופציה אמור היה להעביר אותה שלו לכמה רוכשים, בהם המתווך. העסקה לא יצאה אל הפועל ובעל האופציה הודיע שחזר בו.
הוא הוסיף שהעסקה שלגביה דורש התובע שכר תיווך היא עסקה מאוחרת ושונה לחלוטין - עסקת קומבינציה מול שניים מבעלי המקרקעין לגבי חלק מהזכויות בשטח. נטעם שלמתווך לא הייתה כל מעורבות בעסקה זו, והוא לא היה הגורם היעיל לכריתתה.
עו"ד דובי כהןואכן, השופטת אילה גזית דחתה את התביעה. היא הבהירה שמתווך זכאי לדמי תיווך, בין היתר, אם היה הגורם היעיל אשר הביא להתקשרות הצדדים בעסקה. במקרה הקלאסי, המתווך מפגיש בין הצדדים. יחד עם זאת יש לבחון גורמים נוספים המצביעים על מידת היעילות של המתווך בעסקה, ובהם בין היתר הדמיון בין ההצעה המקורית לבין ההסכם הסופי.
נקבע שבמקרה זה היזם אכן הזמין מהתובע שירותי תיווך לעסקה של סיחור אופציה מול צד שלישי, אלא שעוד בספטמבר 2014 התברר לצדדים שהיא לא צלחה. העסקה שנכרתה לבסוף היא עסקת קומבינציה שנכרתה ב-2016.
השופטת קבעה שאין לקבל את טענת המתווך שלפיה הוא היה הגורם היעיל לכריתת עסקת הקומבינציה. היא ציינה שפער הזמנים בין שתי העסקאות מנתק את הקשר בין הפעולות שביצע התובע לגבי העסקה הראשונה לבין פעולות שביצע, אם בכלל, לקשירת עסקת הקומבינציה.
מעבר לכך, נקבע, המתווך לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח מהן הפעולות שביצע לצורך היכרות בין הצדדים לעסקת הקומבינציה ולהתקיימות העסקה. יתר על-כן, לא מתקיימת זהות בין הצדדים בעסקת האופציה לעומת עסקת הקומבינציה. כמו כן, עסקת האופציה עסקה בתשלום במזומן בעוד שעסקת הקומבינציה עוסקת בתשלום באמצעות דירות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד דובי כהן עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
