כל המתחמים שנהרסו בעקבות מטחי הטילים במלחמה מול איראן יעברו התחדשות עירונית: ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') את החוק לשיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית. מדובר בתזכיר חוק שגובש במסגרת עבודת צוות בין-משרדי בראשות משרדי האוצר, המשפטים והשיכון, ובשיתוף הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומינהל התכנון, המבקש לשם מתחמים שלמים ולא מגרשים בודדים.
החוק מציע לראשונה מנגנון מותאם לשיקום מרחבים עירוניים שנפגעו, תוך קיצור זמנים של הליך ההתחדשות העירונית וחיזוק מקום הרשות המקומית בתהליך תחום בזמן. זאת לאחר שבחינה של הצוות הבין-משרדי העלתה כי פרויקטים רגילים של התחדשות עירונית נמשכים בין 12-9 שנים בממוצע, בין היתר בשל אתגרים קנייניים, הצורך בהסכמות דיירים, הליכי תכנון ורישוי ארוכים ועומסים תפעוליים ברשויות המקומיות ובמוסדות התכנון. מדובר בפרק זמן שאינו תואם את הצורך הדחוף במענה לתושבים שביתם נהרס בעקבות מטחי הטילים והם נותרו ללא קורת גג.
החוק מבקש להבטיח הגנה על זכויות הדיירים במנגנון המאפשר שיפוי ופיצוי כדוגמת מסלול "Buy Out", במסגרתו בעלי דירות יוכלו לבחור בין השתתפות בפרויקט ההתחדשות העירונית לבין קבלת אפשרות לרכישת דירה חדשה חלופית באופן מיידי. עם זאת, הוא קובע כי שיעור הדירות שאפשר יהיה לצרף למתחמי השיקום, למרות שלא נהרסו כתוצאה מפגיעות הטילים, יגיע עד ל-25% מהמתחם, ובמקביל מפחית את שיעור ההסכמה של הדיירים לצורך קידום פינוי בינוי לכ-51% (ולא רוב של 66% הנדרש כיום במיזמי פינוי בינוי).
שר השיכון, חיים כץ, מסר: "החוק מאזן בין זכויות קניין לבין הצורך לשקם במהירות את נזקי המלחמה. לצד השיקום, נביא לשיפור המרקם העירוני במהירות. ההליך יתבצע ביעילות המרבית על ידי הסרת בירוקרטיה עודפת לטובת השבת המצב לקדמותו ושובן של המשפחות שביתם נהרס לחיי שגרה בהקדם האפשרי".
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הוסיף: אישור תזכיר החוק הוא צעד לאומי חיוני בשיקום מדינת ישראל. תפקידנו כמדינה הוא לא רק לתקן את מה שנהרס, אלא לעשות זאת בצורה חכמה, מהירה ואחראית - תוך יצירת מנגנונים שמבטיחים פתרונות אמיתיים לתושבים ופועלים לשיפור המרחב העירוני כולו. נמשיך לפעול בנחישות כדי להשיב את המשפחות לבתיהן במהירות האפשרית, ולהפוך את המשבר להזדמנות להוביל תהליכי התחדשות עירונית שישפרו את איכות החיים של האזרחים לשנים רבות קדימה".
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ומ"מ ראש הרשות להתחדשות עירונית, יהודה מורגנשטרן, אמר כי "נסיבות החירום שהמדינה הייתה בהן העלו את הצורך באיחוד כוחות ובעבודה משותפת עם משרד השיכון והבינוי, האוצר והמשפטים כדי להצליח להוביל למנגנון ייעודי ויעיל, שיאפשר למדינה להתנהל בצורה נכונה יותר ולהאיץ הליכי שיקום של מתחמים שלמים בעת משבר ולאחריו. יצרנו מגנונים המקצרים את לוחות הזמנים בכל הליכי התכנון והרישוי. המטרה שלנו הייתה לספק פתרונות לבעלי הדירות שנפגעו, על מנת שיוכלו לחזור מהר ככל האפשר לשגרת חייהם, לצד שיקום המרחב העירוני כולו ושיפור איכות החיים של האזור באמצעות תהליכי התחדשות עירונית".
יצוין כי לתזכיר החוק מתנגדים מספר ארגונים, בין היתר הפורום להתחדשות עירונית ועמותת במקום. בנייר עמדה ששלח לאחרונה דוד סונינו, יו"ר הפורום, ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, הוא כתב כי בבחינה מדוקדקת של תזכיר החוק "נחשפת בעייתיות חמורה בעלת השלכות רוחביות החורגות בהרבה מעבר לסיוע הכלכלי המוצג כלפי חוץ. לצד מנגנוני הפיצוי לעסקים, משתרבבות לתוך התזכיר הוראות דרקוניות הפוגעות בזכויות יסוד של בעלי דירות בפרויקטים של התחדשות עירונית – הלכה למעשה מדובר בהנחת תשתיות משפטית למדרון חלקלק מסוכן מאוד".
סונינו מתייחס בנייר העמד לכך שהחוק מאפשר הסכמה של כ-51% בלבד מבעלי הדירות במתחם השיקום, וכותב כי אם לא תושג הסכמה זו, "מבקשת הממשלה להפעיל את סמכות ההפקעה נגד בעלי הדירות המתנגדים. מדובר בצעד חריג ביותר, בלתי מידתי, המהווה פגיעה ישירה בזכות הקניין המעוגנת בחוק יסוד".
גם בעמותת במקום ובאגודה לזכויות האזרח מתנגדים לחוק ומכנים אותו "התחדשות עירונית בכפייה". בהתנגדותם ציינו הארגונים כי "מסלול הפינוי בינוי, המוצע בתזכיר החוק כפתרון מהיר, אינו מתאים למטרה זו. מסלול זה אינו מאפשר מענה מיידי לדיירים שנפגעו מהרס פתאומי של בתיהם במלחמה, ובמיוחד לא מתאים לדיירים פגיעים, כגון קשישים, דיירי דיור ציבורי, עולים ואנשים עם מוגבלויות או קשיי שפה, הזקוקים לטיפול רגיש במיוחד".
עוד כתבו הארגונים בהתנגדותם כי "בנוסף, הורדת אחוז ההסכמה הדרוש להליך ל־51% בלבד מהווה פגיעה חמורה בזכויות דיירים שאינם מעוניינים בפרויקט ועלולה לאלץ אותם להסכים ל'שיקום בכפייה'. הצעדים הדרסטיים המוצעים בתזכיר החוק, הכוללים הפקעת אזור השיקום, מינוי יזם מטעם המדינה והחלת הסכמים אחידים על כלל הדיירים, סותרים את עקרונות התכנון המיטבי ואינם נותנים כל פתרון לההיבטים החברתיים המורכבים המאפיינים אזורים אלה. החלת צעדים אלה גם על מבנים שלא נפגעו כלל , מעמיקה את הפגיעה בזכויות הדיירים והופכת את התהליך כולו לכוחני ובלתי מידתי".
