בית משפט השלום בחיפה דחה לאחרונה תביעת דמי תיווך שהגישה "פמילי נדל"ן והשקעות" (RE/MAX Family) נגד הצדדים בעסקת מכירת דירה: לאחר שעובד מטעם החברה, שלפי הנטען פעל לקידום העסקה, לא הגיע לעדות, הטיל השופט הבכיר רמזי חדיד ספק בכך שיש לו בכלל רישיון תיווך, ופסק שכלל לא בטוח שהוא היה הגורם היעיל בהוצאת המכירה לפועל.
במאי 2018 חתם בעל דירה ברחוב השומר בקריית ביאליק על הסכם עם חברת התיווך לצורך מכירת הנכס. לאחר החתימה הגיע אחד מעובדי החברה שנטען כי הוא מתווך, תלה שלט גדול בחזית הדירה שעליו נרשם "למכירה" ואת פרטי הקשר עמו.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
רופא שיניים שמרפאתו סמוכה לדירה פנה למתווך, ביקר בה וביולי 2018 חתם מולו על הסכם תיווך. בחלוף שנה נוספת חתמו בעל הדירה והרופא על הסכם לרכישתה תמורת 2.5 מיליון שקל. אולם הצדדים סירבו לשלם דמי תיווך לחברה, וזו פנתה לבית המשפט.
היא טענה כי ההיכרות בין הנתבעים נוצרה על ידי המתווך, ולאור הפעולות שנקט – הוא היה הגורם היעיל בהתקשרותם בהסכם המכר. מכאן, לטענתה, שהיא זכאית לדמי התיווך ולסכומים נוספים, ובסך הכול 161,776 שקל.
מנגד טענו הנתבעים שלא התקיימו התנאים לקבלת דמי תיווך. לדבריהם, למעט תליית השלט, המתווך לא עשה דבר כדי למכור אותה. בנוסף, לא הוכח שיש לו רישיון תיווך. לדברי המוכר, בתום תקופת הבלעדיות הוא תלה שלט נוסף מיוזמתו, ורק בשל כך התכנסו הצדדים לחתום על הסכם המכר.
עו"ד אבירם לבעו"ד אבירם לב
השופט חדיד הסביר שלפי החוק מתווך זכאי לקבל דמי תיווך רק בהתקיים כמה תנאים, כמו החזקה ברישיון תיווך והיותו הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב. אשר לתנאי הראשון, הודגש שהחברה לא הציגה לבית המשפט רישיון תיווך על שם העובד שליווה את הצדדים לעסקה ודי בכך כדי לדחות את תביעתה.
גם את קיומו של התנאי השני התקשתה החברה להוכיח, בעיקר מפני שאותו "מתווך" כלל לא הגיע לעדות. במצב שנוצר, העד היחיד מטעם החברה היה אחד ממנהליה, אלא שהוא הודה שמעולם לא פגש בעצמו את הצדדים לעסקה ושאת כל המידע ביחס להתקשרות קיבל מהעובד שלו.
השופט קבע שמדובר בעדות מפי השמועה, אשר אינה תורמת לבירור השאלה אם ה"מתווך" אכן היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הנתבעים בהסכם המכר.
השופט הבהיר שאינו מתעלם מכך שה"מתווך" תלה את השלט בחזית הדירה וביצע עוד כמה פעולות מינוריות, אלא שמלבדן הוא "לא עשה מאומה במסגרת התיווך בין הנתבעים. יתירה מכך, המפגש בין הנתבעים לא היה באמצעותו או הודות לפועלו, אלא בעקבות הקשר שנוצר בין בנו של הקונה לבין המוכר, וזאת באמצעות פרטי האחרון שהופיעו על השלט שהוא תלה על חזית הבית". לפיכך התביעה נדחתה והחברה חויבה לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 31,590 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ החברה: עו"ד נדב מאיוסט • ב"כ המוכרים: עו"ד אייל מנחם • ב"כ הקונה: עו"ד שרונה עמרן • עו"ד אבירם לב עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין