היא טוענת שהוא עזב אותה לטובת אישה אחרת. הוא משיב שכבר שנים לא היו ביניהם חיי זוגיות של ממש. היא אומרת שרצתה שלום-בית. הוא מתעקש שהיא סירבה לכל קרבה. כל אחד מהם מגיע לבית הדין עם סיפור אחר על השאלה מי פירק את הנישואים. ואז מגיעה שאלה קצרה, ישירה ומביכה: מתי קיימתם יחסי אישות בפעם האחרונה?
התשובה יכולה להיות משמעותית הרבה יותר מכפי שנדמה. בהליך גירושין, חיי האישות אינם רק עניין פרטי. במקרים מסוימים הם יכולים לספק אינדיקציה למצב הנישואים בפועל ולסייע בבירור כמה מהמחלוקות המרכזיות בין בני הזוג.
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
אם אחד מבני הזוג טוען שעד לאחרונה ניסה לשקם את הקשר, אך מתברר שבמשך תקופה ממושכת הצדדים ישנו בנפרד ולא קיימו יחסים, בית הדין עשוי לבחון כיצד הדברים מתיישבים זה עם זה.
מנגד, גם הפסקת יחסי אישות אינה מוכיחה כשלעצמה שהנישואים הסתיימו. יש זוגות שנמצאים במשבר ממושך ובכל זאת ממשיכים לנהל חיים משותפים, ויש זוגות שהקשר ביניהם כבר הסתיים בפועל אף שהם עדיין גרים תחת אותה קורת גג.
מי באמת עזב?
בבית הדין הרבני השאלה יכולה להיות רלוונטית, בין היתר, לתביעת כתובה. כאשר נטען שאחד מבני הזוג סירב לקיים חיי אישות, הדיינים עשויים לברר מי יזם את ההתרחקות, מדוע היא התרחשה ומה היה הרקע לה. במקרים המתאימים, סירוב לחיי אישות עשוי להשתלב בטענות הלכתיות הנוגעות ל"מרידה", לשלום-בית ולעילות הגירושין. התוצאה אינה אוטומטית ותלויה מאוד בנסיבות.
לכן לא מספיק לומר "היא הפסיקה לעשות איתו סקס" או "הוא עבר לחדר אחר". צריך להבין למה. אם ההתרחקות באה בעקבות אלימות, בגידה, התנהגות פוגענית או משבר אחר שהוכח, המשמעות עשויה להיות שונה לחלוטין מסירוב בלתי מוסבר לחיי זוגיות.
עו"ד רועי חלפוןהשאלה מקבלת משמעות גם כאשר אחד הצדדים טוען לשלום-בית. בית הדין לא חייב להסתפק בהצהרה של "אני רוצה אותו בחזרה" או "אני רוצה אותה בבית". הוא עשוי לבחון את ההתנהלות בפועל: האם נעשו ניסיונות אמיתיים לחידוש הקשר, האם בני הזוג המשיכו בחיי זוגיות כלשהם, ומתי למעשה חדלה המסגרת הזוגית להתקיים.
והסיפור לא נגמר בבית הדין הרבני. השאלה מתי חדלו בני הזוג לקיים חיי זוגיות עשויה להיות חלק גם מהמחלוקת על "מועד הקרע" - התאריך שממנו חדל, במקרים המתאימים, השיתוף הכלכלי ביניהם. למועד הזה עשויה להיות משמעות ישירה בחלוקת רכוש, זכויות סוציאליות, חסכונות וחובות שנצברו בתקופת הנישואים.
בתי המשפט לא קובעים את מועד הקרע לפי תאריך יחסי האישות האחרונים בלבד. הם בוחנים תמונה רחבה: מתי בני הזוג נפרדו רגשית ופיזית, האם עברו להתגורר בנפרד, האם החלו לנהל חשבונות וכלכלה נפרדים, האם נפתחו הליכים משפטיים והאם אחד מהם יצר קשר זוגי חדש. בפסיקה הודגש כי גם פירוד פיזי או רכושי יכול לשמש שיקול בקביעת מועד הקרע, וכי מדובר בבחינה של מכלול הנסיבות.
גם בית הדין הרבני הגדול עסק לאחרונה בעקרונות לקביעת מועד הקרע, לרבות האפשרות לקשור אותו למועד פתיחת הליכים משפטיים, בהתאם לנסיבות המקרה.
זו הסיבה ששאלה שנשמעת כמעט רכילותית יכולה להפוך לשאלה משפטית חשובה. היא לא קובעת לבדה מי "אשם" בגירושין, אינה שוללת אוטומטית כתובה ואינה קובעת לבדה את מועד הקרע. אבל היא יכולה לפתוח חלון למה שקרה באמת בין בני הזוג. ובהליכי גירושין שבהם כל צד מספר סיפור אחר, דווקא השאלה "מתי הפסקתם לשכב?" מובילה לשאלות שבאמת מכריעות את התיק.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד רועי חלפון עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
