הבינה המלאכותית מפילה חברות בכל רחבי העולם, ובישראל זה חזק וכואב במיוחד. כל כך הרבה דיבורים היו על ה-AI שיפגע בעובדים ובסוף זה קורה – אבל בדרך שאיש לא חזה. טלטלת ה-AI מאיימת על המודלים העסקיים של מרבית החברות בעולם, וההייטק בראשן, מכריחה אותן להיבנות מחדש או להיכחד. על הדרך, העובדים הם הקורבנות הראשונים. לא כי הבינה המלאכותית נכנסה לעבודה במקומם, אלא מפני שהיא הבהילה את המנכ"לים שלהם. היא עלולה להחליף את החברה כולה.
הכרנו גלי פיטורים רבים בשנים האחרונות, היו להם כל מיני סיבות. אבל הפעם מדובר בצונאמי פיטורים קשה במיוחד, עם חברות רבות נוספות שמפטרות עובדים בניסיון לשרוד. השפעות הצונאמי יורגשו בכל היבטי המשק והכלכלה. כשהסערה תשכך – שום דבר לא ייראה כמו שהכרנו אותו. העבודות ישתנו, מקומות העבודה ישתנו, הכלכלה כולה תעבוד אחרת. הדקו את חגורות הבטיחות, יהיו הרבה טלטלות בטיסה הזו.
1 צפייה בגלריה
משמאל למעלה, בכיוון השעון: מטא, מיקרוסופט, וויקס, סנטינל וואן
(צילומים: REUTERS/Carlos Barria, File Photo, עמית גירון, Twitter@nirzo, באדיבות SentinelOne)
"אני לא חושש לתעשייה אבל אני חושש לעובדים", אומר המשקיע אורן זאב, אחד הפעילים הבולטים בהייטק הישראלי. "יהיה גל הדף מאוד משמעותי לעובדים ואני באמת לא יודע לאן זה יוביל. אין לי תשובה טובה חוץ מלקוות שאיך שהוא הדברים יסתדרו טוב". "אנחנו נכנסים למצב שבו השוק לא הולך לקראתנו", מוסיף המשקיע אבי אייל, שותף מנהל בקרן אנטרה קפיטל. "מאוד קשה לשנות את המומנטום של השוק, אלה כוחות השוק. הולך להיות פה גל פיטורים, וזה כבר מתחיל".
איפה הממשלה?
הכרזות על פיטורים התחילו בטפטופים בחודשים האחרונים, תהליכי פיטורים בחברות הרב-לאומיות שיש להן מרכזי פיתוח בישראל, והמשיך עם גל הולך וצובר תאוצה ופיטורים על טהרת הכחול לבן.
חברת מטא (Meta) הודיעה בשבוע שעבר על פיטורי כ-8,000 עובדים בעולם, בהם עשרות בישראל. מיקרוסופט הודיעה על פרישה מרצון ופיטורים של כ-7% מעובדיה בארה"ב. חברת סנאפ (Snap) פיטרה כ-16% מעובדיה בעולם, כ-1,000 אנשים. חברת זומאינפו (ZoomInfo) ושאטרפליי (Shutterfly) האמריקניות סגרו את מרכזי הפיתוח שלהן בישראל ופיטרו מאות עובדים. חברות הפינטק האמריקניות פייפאל (Paypal) ואינטואיט (Intuit) פיטרו עשרות עובדים בישראל.
אבי איילצילום: אוראל כהןחברת וויקס (Wix) הישראלית הודיעה השבוע על קיצוץ 20% מעובדיה, כ-1,000 עובדים, מתוכם 900 בישראל. חברת הווידאו AI הישראלית לייטריקס (Lightricks) פיטרה עשרות עובדים. פלטפורמת הספורט הישראלית מינט מדיה (Minute Media) קיצצה 12% מעובדיה בעולם, בהם 60 בישראל. חברת הפרסום אונליין הישראלית טאבולה (Taboola) פיטרה כ-100 עובדים.
הפיטורים מתרחשים גם בתחומים שנראו איתנים במיוחד: כוכבת הפינטק הישראלית ראפיד (Rapyd) הפתיעה כשדיווחה על פיטורי מאות עובדים בישראל (המספר הסופי לא התפרסם). כוכבת ה-AI הישראלית, A21, חיסלה את פעילות פיתוח מודלי ה-AI שלה ופיטרה 60% מעובדיה. אמדוקס (Amdocs) הישראלית, מעמודי התווך של הייטק הישראלי, דיווחה על גל פיטורים של 10% מעובדיה, בהם מאות בישראל. ענקית הסייבר סנטינל וואן (SentinelOne) ביצעה קיצוץ רוחבי של 10% בכוח האדם, שמתבטא בכ-70 עובדים בישראל. לרשימה נכנסו גם חברת הדאטה פיירבולט (Firebolt), חברת הסייבר אקסוניוס (Axonius) וענקית הפינטק נאייקס (Nayax), שפיטרו עשרות עובדים כל אחת.
הפיטורים מתפשטים כמו שריפה ביערות קק"ל, עוברים במהירות מחברה אחת לחברה שכנה, אפילו סופר-טאנקר לא יכבה אותן. במקרה הזה בנימין נתניהו לא היה הראשון לזהות, ונראה שהממשלה לא נתנה את דעתה כלל על גלי הפיטורים ועל מצבו של ענף ההייטק, שנושא את המשק הישראלי כולו על כתפיו.
מכבסת ה-AI
כשמכנסים את שלל ההסברים של החברות לפיטורים ועושים להם זום-אאוט מגלים נרטיב אחיד פחות או יותר: ענקיות ההייטק מדווחות על השקעות עתק בבניית יכולות AI, גיוס צוותים ותשתית מחשוב, ואת העלויות הגואות הן מנסות לקזז באמצעות פיטורים. בחברות רבות טוענים כי כניסת ה-AI לשימוש מאפשרת לצוותים לפעול ביעילות גבוהה יותר, ולכן העבודה השוטפת מצריכה הרבה פחות כוח אדם. בישראל נוסף נרטיב שער השקל החזק, שמייקר מאוד את עלות המשכורות של העובדים הישראלים.
צריך לקחת את ההסברים האלה עם הרבה מלח. ממש השבוע התוודו מנכ"ל OpenAI סם אלטמן ומנכ"ל אנתרופיק דריו אמודיי, כל אחד בנפרד, שטעו כשניבאו ש-AI יתפוס את מקומם של עובדים. "אני שמח שטעיתי, חשבתי שתהיה ל-AI השפעה גדולה יותר", אמר אלטמן. אופס. הרבה מנכ"לים מפטרים שוברים את הראש עכשיו איך לנסח את נרטיב הפיטורים מחדש, שמתגלה עכשיו כמו שרבים טענו – "מכבסת AI" (AI washing) צינית.
אורן זאבצילום: יריב כץמאחורי דמעות התנין של המנכ"לים מסתתר פחד אמיתי מהשפעת ה-AI על המודל העסקי של החברות: חברה כמו וויקס מגלה ש-AI מייתר את כלי בניית האתרים שפיתחה, פייבר מגלה ש-AI מייתר את שירותיהם של מרבית הפרילנסרים שלה. חברות אחרות שעוד לא הבינו עלולות לגלות זאת מאוחר מדי. התוצאה היא שחברות רבות מעבירות את כל תשומת הלב לפיתוח יכולות שאולי יתמודדו עם האיום, ובו בזמן נפטרות מפעילויות שלא תורמות להתמודדות וגם מקצצות רוחבית בהוצאות השכר כדי להיערך לירידה בהכנסות.
במקרים רבים לחץ המשקיעים תורם להחלטות הפיטורים. אפילו חברות עם כיסים עמוקים, שבנסיבות אחרות היו מכילות את השינויים, למשל את התחזקות השקל, רוצות עכשיו להציג המשך רווחיות. הן מחלקות דיבידנדים לבעלי המניות, אפילו רוכשות מניות מהמשקיעים כדי לאותת על יציבות, ובמקרה של ראפיד גם מממנות קבוצות כדורסל (מכבי ת"א(. באותו זמן הן מפטרות עובדים, ועמוק בפנים הן מאוד מודאגות מהבאות.
"ברור שיש חברות שזה פוגע בהן, אבל יש חברות שזה מאוד עוזר להן", אומר זאב. "אני חושב שבגדול זה יותר עוזר מאשר פוגע. בוויקס ופייבר זה פוגע כנראה, לפחות זה החשש של השוק, אבל מצד שני יש הרבה חברות שזה הפוך".
חברות כמו מטא ומיקרוסופט מסיטות תקציבי ענק ל-AI – ואז הן מפטרות עובדים כדי שהרווחיות לא תיפגע.
"אפשר לנסח את זה ככה, אבל אפשר גם הפוך: יש להן הזדמנות לעשות דברים בצורה הרבה יותר יעילה בזכות ה-AI. בגדול ה-AI עוזר מאוד לחברות טכנולוגיה, אבל ברור שיש גם כאלה שיפגעו ממנו. יש לי חברה שהייתה שווה 12 או 13 מיליארד דולר, והיום היא לא שווה כלום בגלל ה-AI. אבל יש לי כל כך הרבה חברות מדהימות כרגע, 30 שנה אני משקיע ולא היה דבר כזה מטורף, ובגלל זה אני כל כך אופטימי לגבי התעשייה."
אבי אייל, מתי יבינו בישראל ששער השקל הגבוה פוגע בתעשיות שמביאות הכי הרבה הכנסות למדינה?
"אנחנו צריכים לפתור את זה, וזה לא פשוט. הדולר יגיע עד סוף 2026 לשער של 2.5 שקל, ואין שום דבר שבאמת יכול לעצור את זה. יש כמה דברים שהממשלה יכולה לעשות כדי לעודד היחלשות של השקל. הורדת רבע אחוז בריבית זה לא מספיק, צריך להוריד אותה באחוז שלם. צריכים לעודד חברות קטנות שיכולות לקחת סיכונים גדולים יותר ומושפעות פחות מהתנאים. צריך לעודד משקיעים עם תוכנית כמו QSBS בארה"ב, שנותנת למשקיעים בהייטק ודיפנס-טק הטבות במס, כדי לעודד הקמת חברות ופיתוחים חדשים".
