בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה עתירה שהגישו בעלי דופלקס בעיר לשייך לעצמם את הגג שמעל לדירתם, ונימקו זאת בהסכם קומבינציה ישן שעליו חתם בזמנו הנשיא המנוח יצחק נבון. השופטת הדסה אסיף קבעה שאין הצדקה לסטות מהרישום בטאבו שלפיו הגג אינו מוצמד לדירה.
התובעים הינם בעלי דירת שני מפלסים בבניין ברחוב גליקסברג בצפון תל אביב. בתביעה שהגישו בפברואר 2021 הם עתרו להצהיר עליהם כבעלי הגג שמעל הדירה. אמנם בטאבו הגג לא הוצמד - כולו או חלקו – אולם לדבריהם מדובר בטעות, שכן בפועל הם רכשו את הדירה יחד עם הגג.
לתמיכה בטענתם הם הפנו להסכם קומבינציה מלפני כשלושה עשורים בין הקבלן לבין הנשיא המנוח יצחק נבון ז"ל, ששימש כנציג בעלי הזכויות בקרקע. לדבריהם מסמך זה קובע שלדירות הגג יוצמדו הגגות שמעליהן. הם הוסיפו שהסכמת חלק מבעלי הדירות לכך שהגג יוצמד לדירתם, מלמדת שאכן יש להם זכות שכזאת.
מנגד טענו חלק הארי של יתר דיירי הבניין כי הם מתנגדים לבקשה. במסגרת תביעה שכנגד הם טענו שבעלי הדופלקס עושים שימוש בלעדי ברכוש המשותף כגון יציקת רצפה בחלל הלובי שבין שתיים מהקומות, וסגירת חדר לשימושם. הם עתרו להורות על סילוק יד התובעים משם, הריסת הבנייה שביצעו, וחיובם בדמי שימוש ראויים.
השופטת אסיף קבעה שבעלי הדופלקס לא הרימו את הנטל הכבד להוכיח כי חרף אי-רישום הדבר בטאבו – הגג מוצמד לדירתם. נפסק שהם "לא סיפקו הסבר מניח את הדעת לשאלה מדוע, אם הגג אכן נמכר להם יחד עם הדירה, הדבר לא נרשם באופן ברור וחד משמעי בהסכם בו רכשו את הזכויות בדירה או תקנון הבית המשותף, וגם לא בעת רישום הבית המשותף".
עו"ד עופר דה-קלו בפסק הדין צוין שהתובע "התפתל לא מעט על דוכן העדים" בניסיון להסביר עניין זה, תוך שסיפק שלל גרסאות, באופן המקהה את אמינות טענותיו. בנוסף, בעלי הדופלקס לא הביאו כעדים מטעמם איש מהמעורבים בהסכם הרכישה או ברישום הבית המשותף, כגון מוכר הדירה ועורכי הדין שלקחו חלק בתהליכים השונים.
נכשל גם ניסיון התובעים להיתלות בהסכם הקומבינציה משנת 1995 שעליו חתום הנשיא נבון. השופטת כתבה שעיון בהסכם מלמד שהדברים רחוקים מלהיות חד משמעיים, וכי בפועל, כאשר נרשם המבנה כבית משותף, לא הוצמד הגג לדירת התובעים, והחלק הבנוי שמעל לראשם משמש לקולטי שמש ומתקנים משותפים נוספים.
היא הדפה את טענת התובעים שלפיה הסכמת חלק משכניהם לסעד המבוקש מגבשת אותו עבורם. "ההסכמה כפי שצורפה", חידדה, "אינה של כל בעלי הדירות, והיא אפילו אינה הסכמה של רובם".
לפיכך התביעה העיקרית נדחתה ומנגד התקבלה התביעה שהגישו השכנים לחיוב את בעלי הדופלקס ב-56,725 שקל כדמי שימוש ראויים בגין שימוש ברכוש המשותף. עוד חויבו השניים בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד נעם קולודני
• ב"כ הנתבעים 6-1, 22-8: עו"ד ברוש ורבינוביץ
• עו"ד עופר דה-קלו עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
