עד הפעם הבאה: בנק ישראל הודיע היום (ב') לראשונה כי בשלו התנאים להעלאת הריבית כבר בעת הקרובה, לראשונה מזה יותר משלוש שנים. יחד עם זאת, הוועדה המוניטארית של בנק ישראל הותירה גם היום את שיעור הריבית הבסיסי בישראל על 0.1% לשנה, כך שריבית הפריים תישאר לכן בשיעור של 1.6% לשנה. בהודעה על החלטת הריבית ציינה הוועדה כי היא מעריכה שבחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית בהתאם למצב המשק. החלטות הריבית הבאות בישראל מתוכננות ל-11 באפריל ול-23 במאי, כאשר נראה שבאחת מהן תועלה הריבית מ-0.1% ל-0.25%.
"במשק הישראלי נרשמה צמיחה גבוהה לצד נגיף הקורונה והאינדיקטורים השונים מצביעים על המשך הגידול בפעילות בקצב נאה", נכתב בהודעה. "לכן, הוועדה מעריכה כי בחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית בהתאם לתוואי האינפלציה, קצב הצמיחה והתעסוקה. זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות, ולהבטיח המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
בנק ישראל
בנק ישראל
בנק ישראל
(צילום: Gettyimages)
עוד נמסר בהודעה של בנק ישראל כי "אלה עיקרי הדברים שעמדו ברקע להחלטה: האינפלציה בישראל מצויה בסביבת הגבול העליון של היעד, ועומדת על 3.1%. הציפיות לשנה הקרובה ממרבית המקורות עלו אך מצויות בתוך תחום היעד. הציפיות משוק ההון החל מהשנה השלישית מצויות בתחום היעד.
"רמת התוצר חצתה לראשונה מאז פרוץ הקורונה את קו המגמה של טרום המשבר: התוצר ב-2021 צמח ב-8.1%, והתוצר לנפש ב-6.3%. עליית מחירי הדירות האיצה בחודשים האחרונים. השפעת האומיקרון בעולם מתונה יחסית ומגמת ההתאוששות הכלכלית נמשכת. במדינות רבות האינפלציה שוהה ברמה גבוהה משמעותית מיעדי הבנקים המרכזיים, ולפיכך, נמשך ההידוק המוניטרי בעולם".
בעוד שבנק ישראל נמנע היום מהעלאת הריבית, חרף האינפלציה המתגברת בארץ ובעולם, בריטניה כבר העלתה אותה פעמיים בתוך שבועות ספורים, כולל בראשית חודש פברואר, ונגיד הבנק המרכזי של ארה"ב (הפד) אמר לאחרונה כי יהיו השנה מספר העלאות ריבית, כנראה שלוש במספר, שצפויות בארה"ב ושיביאו להעלאת הריבית שם מ-0-0.25% ל-0.75%-1.00% לשנה עד סוף 2022.
בישראל ההערכות הן שבשנת 2022 יבוצעו העלאת ריבית אחת או שתיים, תלוי בקצב האינפלציה, מ-0.1% ל-0.25%, ואולי גם ל-0.5%, הכל קשור כמובן בהיקף ההתייקרויות במשק בעת הקרובה.
הפעם האחרונה שבה שונה שיעור הריבית בישראל היה בעת הסגר הראשון במשבר הקורונה, כאשר הריבית הופחתה מ-0.25% ל-0.1% כדי לסייע לכלל האוכלוסייה ולעסקים. הייתה זאת גם הפעם היחידה שבה שינה בנק ישראל את הריבית מאז מינויו של פרופ' אמיר ירון לנגיד בנק ישראל בסוף שנת 2018, לפני יותר משלוש שנים.
כעת, עם התגברות האינפלציה כמעט בכל המדינות, עומדת על הפרק במדינות השונות לא השאלה האם להעלות את הריבית, אלא מתי. זאת גם על רקע הדעיכה בהתפשטות זן האומיקרון שהתפשט בחודשיים האחרונים במהירות רבה ואף גרם בכמה מדינות לסגרים והגבלות. פתיחת העולם כולו כמעט לפעילות מלאה בכל התחומים, אף כי עדיין פחות בתיירות, תזרז כעת את העלאות הריבית כדי למנוע סחרור מחירים אחרי שנתיים של משבר הקורונה והקפאה בחלק מהפעילות הכלכלית בתחומים רבים בעולם.
הפעם האחרונה שבה הועלתה הריבית בישראל הייתה חודש לפני תחילת כהונתו של הפרופ' ירון כנגיד, כאשר ממלאת מקום הנגידה, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, העלתה במפתיע בחודש כהונתה היחיד את הריבית הבסיסית בישראל משיעור של 0.1% ל-0.25%. הריבית הועלתה חודש לאחר שפרופ' קרנית פלוג, הנגידה הקודמת, פרשה בתום חמש שנות כהונתה, והנגיד החדש פרופ' אמיר ירון שמונה טרם נכנס לתפקידו.
עלייה בריבית בעת הקרובה בישראל תחזק עוד את השקל, בניגוד למגמות בנק ישראל להגן על היצואנים, אך צפויה למתן את הביקוש הגואה לדירות, שכבר התייקרו בשנה האחרונה בשיעור שיא מזה שנים של 11.3% וכך להאט את עליית המחירים. עליה בריבית תבלום גם את הצריכה ואת עליות המחירים הרבות שהיו בתקופה האחרונה.