ההצטננות בשוק הדיור: ברבעון השני של שנת 2022 נרכשו בשוק החופשי 27,100 דירות (חדשות ויד שנייה) - ירידה חדה של 19% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וירידה של 13% בהשוואה לרבעון הראשון השנה. מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז הרבעון השלישי של שנת 2020. כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (ה') הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, במסגרת הסקירה הרבעונית של האגף העוסק בנדל"ן למגורים. יצוין כי מדובר בנתונים לחודשים אפריל-יוני, כאשר הסקירה החודשית שפורסמה לפני כחודשיים כבר הציגה את המגמה בחודש אוגוסט.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לדברי האוצר, את הירידה החדה במספר העסקאות הובילו אזורי הביקוש במרכז הארץ. עם זאת, לראשונה מאז הרבעון השני של 2020, שעמד בצל פרוץ מגפת הקורונה, נרשמה ירידה במספר העסקאות גם בפריפריה, אם כי הירידה הייתה מתונה משמעותית מאשר באזורי הביקוש. למעשה, משקל הפריפריה בסך העסקאות הגיע ברבעון ל-45.2%, השיעור הגבוה ביותר לפחות מאז תחילת שנות ה-2000.
במילים אחרות, בפילוח גיאוגרפי נמצא כי באזור תל אביב רמת העסקאות בשוק החופשי הייתה הנמוכה ביותר, כמו גם אזור חדרה, נתניה והמרכז, וגם ירושלים נמצאת במיקום נמוך יחסית. מנגד, בולטים אזורי חיפה ובאר שבע ברמה גבוהה יחסית של עסקאות, אם כי גם שם חלה ירידה לעומת אשתקד.
בהכללת המכירות של דירות חדשות מסובסדות במסגרת תוכניות דיור מוזל של הממשלה (הכוונה בעיקר לתוכנית "מחיר למשתכן"), עמד מספר העסקאות של רכישת דירות אלה ברבעון השני של השנה על 29,900 יחידות דיור - ירידה של 20% בהיקף העסקאות לעומת הרבעון המקביל אשתקד ושל 14% לעומת הרבעון הראשון.
מהנתונים עולה כי מחיר ממוצע של דירה שנרכשה באזורי הביקוש במרכז הארץ עמד על 2.6 מיליון שקל - רמה הגבוהה ב-7.1% לעומת אשתקד. עלייה בשיעור מעט פחות גבוה נרשם במחיר הממוצע של דירה שנרכשה בשוק החופשי באזורי הפריפריה, אשר עמד על 1.4 מיליון שקל.
אשר לזוגות צעירים שרכשו את דירתם הראשונה, מהנתונים עולה כי ברבעון השני של 2022 נרכשו 11,800 יחידות דיור (חדשות ומיד שנייה) – גם כן ירידה בשיעור של 9% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. זאת לאחר גידול רצוף ברכישות אלו מאז הרבעון השלישי של 2020. הירידה בולטת בעיקר ברכישת דירות חדשות. בקרב משפרי הדיור (מי שיש בבעלותו דירה והוא רוכש דירה חדשה במטרה למכור את הדירה הישנה), מדובר ב-10,200 דירות שנרכשו ברבעון – ירידה של 21% לעומת אשתקד.
תושבי החוץ לא מתחרים בישראלים
המשקיעים רכשו פחות וגם מכרו פחות, לאחר שהובילו את הירידה במספר העסקאות לרכישת דירות ברבעון השני של השנה. סך הדירות שרכשו עמד על 5,200 יחידות דיור - ירידה של 31% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. מכירות המשקיעים הסתכמו ב-6,300 דירות - ירידה של 17% בהשוואה לרבעון המקביל. באוצר מציינים כי אזור באר שבע דווקא בלט עם גידול במכירות, אבל זאת במקביל לגידול בשיעור הדירות הנמכרות בהפסד הון. ערים נוספות שבהן נמכרו דירות בהפסד: דימונה, ערד, רמלה ומגדל העמק.
אשר למכירת דירות חדשות באופן ספציפי, חלה ירידה חדה של 18% במכירות הקבלנים בשוק החופשי, לאחר שמכרו 7,800 דירות. גם כאם מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז הרבעון השלישי של 2020, כאשר הירידה החדה ביותר במכירות הקבלנים נרשמה באזור תל אביב. לגבי דירות מיד שנייה, גם בסקטור זה נרשמה ירידה של 19% ברבעון השני לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לאחר שנמכרו 19 אלף יחידות דיור כאלה. גם כן הרמה הנמוכה ביותר מאז הרבעון השלישי של 2020.
באוצר בחנו גם רכישות של תושבי חוץ ומצאו כי ברבעון השני רכשו 519 דירות בלבד ובכך רק 1.7% מסך העסקאות. עם זאת, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד זהו גידול חד של 42%, כאשר זה נרשם במידה רבה על רקע מבצעי מכירות של קבלנים, בפרט בפרויקטים יוקרתיים. למעלה ממחצית הרכישות התרכזו באזור ירושלים. לראשונה הופיעה קריית מלאכי על מפת רכישות תושבי החוץ. מנגד, נפקד מקומן של אשדוד ואילת.
ומה לגבי המחירים שמוכנים תושבי החוץ לשלם? מנתוני האוצר עולה כי מחיר ממוצע של דירה חדשה שרכשו תושבי חוץ בירושלים ברבעון השני עמד על 4.6 מיליון שקל - סכום הגבוה ב-51% מהמחיר הממוצע של דירה חדשה שנרכשה על ידי ישראלים בעיר. בקריית מלאכי, בה כחמישית מהדירות החדשות שנמכרו ברבעון השני היו לתושבי חוץ, נמצא פער מחיר של 260 אלף שקל. לדברי האוצר, מדובר בפער משמעותי, "שיש בו כדי לרמז כי תושבי החוץ אינם מתחרים על אותן הדירות עם הישראלים".
