בעל דירה בבניין משותף צריך לשלם על תחזוקת המבנה בהתאם לחלקו היחסי ולא לפי תעריף אחיד – כך הבהיר לאחרונה המפקח על רישום מקרקעין ברחובות (שלוחת אשדוד), אלעד אזר. לפיכך התקבלה דרישת דיירת סיעודית בבניין באשדוד להפחית את חלקה בעלות השיפוץ: במקום 32 אלף שקל, היא תשלם כ-27 אלף בלבד.
במוקד ההליך בית משותף ברחוב אבות ישורון ובו 55 דירות, שהוכרז על ידי העירייה כ"מבנה מסוכן". במסגרת אסיפה כללית שנערכה בתחילת 2023 הוסכם שייערך שיפוץ בעלות כוללת של 1.76 מיליון שקל, שתוטל על בעלי הדירות שווה בשווה, כלומר 32 אלף שקל כל אחד.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
אחת הדיירות, מבוגרת וסיעודית המתקיימת מקצבאות ביטוח לאומי, טענה שדרישת הוועד שכולם יישאו בהוצאות השיפוץ באופן אחיד מנוגדת לסעיף 58 לחוק המקרקעין, הקובע שבעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הניהול והתחזוקה של הרכוש המשותף "לפי יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות", וזאת אלא אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר.
אלא שבתקנון הבניין לא נקבע שיעור אחר. אדרבה, נאמר בו ש"חובת ההשתתפות בהוצאות, לעניין סעיף 58 לחוק, תחול על בעלי הדירות בהתאם לחלקיהם ברכוש המשותף".
על הרקע הזה היא טענה שבהתאם לשטח דירתה - 75 מ"ר - יש לגבות ממנה סכום נמוך יותר, בהתחשב בכך שבבניין קיימות דירות בגודל 100 מ"ר ויותר. היא ביקשה לפרוס את הסכום העדכני ל-36 תשלומים.
מנגד טענה נציגות הבניין שהדיירת הייתה מודעת להחלטה לגבות סכום אחיד, מבלי שפעלה לביטולה, ומשכך חלה עליה חובת תשלום בהתאם לנקבע באסיפה.
אבל המפקח אזר קבע שהצדק עם הדיירת. לדבריו, שילוב הוראות התקנון וסעיף 58 לחוק מלמדות שכל בעל דירה זכאי לעמוד על כך שחלקו בעלויות הניהול והתחזוקה של הבניין, לרבות בשל שיפוץ, יחושב בהתאם לחלקו היחסי, דהיינו בהתאם לשטח דירתו ביחס לשטח כל הדירות.
עו"ד עופר דה-קלו עו"ד עופר דה-קלו
"אין בכוחה של החלטות הנציגות, או החלטה שהתקבלה באסיפה של בעלי הדירות – גם אם ברוב מוחלט מקרבם – כדי לפגוע בזכות יסוד זו של בעל דירה בבית המשותף, ולחייב אותו לשאת בהוצאות תחזוקה בשיעור העולה על חלקו, על-פי המנגנון הקבוע בסעיף 58 או בתקנון המוסכם", הבהיר.
הוא דחה את טענת הוועד שהיה על בעלת הדירה לפעול לביטול החלטת אסיפת הדיירים לגבייה בצורה אחידה, ככל שברצונה להיות מחויבת בהתאם לחלקה היחסי. הודגש שההחלטה לגבות 32 אלף שקל שרירה וקיימת רק ביחס לבעלי הדירות שהסכימו לשלם, או לכאלה שלא טענו כי יש לחייבם רק בהתאם לחלקם היחסי.
יישום הדברים על המקרה הקונקרטי הוביל את המפקח להפחית כ-5,000 שקל מחובה של הדיירת: הוא הסביר שחלקה ברכוש המשותף הינו כ-1.5% בלבד ומשכך, במכפלת עלות השיפוץ הכוללת (1.76 מיליון שקל), יוצא שעליה לשלם בגין העבודות 26,841 שקל. הוא דחה את בקשתה לפרוס את התשלום לשלוש שנים, בנימוק שהוא נעדר סמכות לכך.
המפקח חייב את הדיירת לשלם לנציגות את הסכום העדכני תוך חודש וחצי, תוך הבהרה ש"הצדדים רשאים, כמובן, להגיע להסדר תשלומים אחר".
• לקריאת ההחלטה – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ הנציגות: אלכסנדר מרקוביץ' וליאור יצחקי • ב"כ הדיירת: לא צוין • עו"ד עופר דה-קלו עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין