החשב הכללי יהלי רוטנברג שלח היום (ראשון) מכתב תשובה חריף לח"כ איר לפיד, בתגובה להאשמות של יו"ר האופוזיציה כלפי משרד האוצר על ניהול תקציבי בלתי חוקי, אחרי שהתגלה בבג"ץ בשבוע שעבר כי האוצר מעביר כספים קואליציוניים עוד לפני שהדבר מאושר בוועדת הכספים.
רוטנברג דחה את ההאשמות של לפיד, וטען כי הוא מטשטש את ההבחנה בין מחלוקת לגיטימית לעבירות פליליות.
1 צפייה בגלריה
יאיר לפיד ויהלי רוטנברג
יאיר לפיד ויהלי רוטנברג
יאיר לפיד ויהלי רוטנברג
(צילומים: יובל חן, שלו שלום)
"לנוכח חומרת הטענות והלשון החריגה שנבחרה, מצאתי לנכון להעמיד את הדברים על דיוקם באופן ברור וחד", פתח רוטנברג את מכתבו, שהוסיף כי "החשב הכללי אינו יוזם תקצוב, אינו קובע את מסגרות התקציב ואינו אחראי לעיתוי אישורן. תפקידו של החשב הכללי הוא לנהל את מימוש התקציב בהתאם לכל דין".
עוד כתב רוטנברג כי "המציאות התקציבית שאתה מתאר כעת כ'עבריינית' היא מציאות מערכתית מוכרת ורבת שנים, שאתה, כשר אוצר לשעבר, מכיר היטב ואשר התקיימה גם בתקופות כהונתך כראש ממשלה וכשר חוץ, לרבות במשרדים שעליהם היית מופקד", כתב רוטנברג.
במכתבו פירט רוטנברג דוגמאות רבות לאישורים תקציביים שהתקבלו באיחור ניכר, והציג את הדילמה שבפניה עומד משרדו. "התוספות התקציביות בגין תקציב הביטחון כולו בשנים האחרונות, לרבות תשלומי מילואים ורכש ביטחוני, אושרו בוועדת הכספים בסוף כל שנה. האם הציפייה היא לעצור את כלל פעילות משרד הביטחון בגין זה?".

"בחירה מקצועית בין נזק מיידי ודאי לבין סיכון מנוהל"

רוטנברג המשיך ונתן דוגמאות נוספות: תקצוב שכר המורים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, המתוקצב דרך קבע בחסר, אושר השנה בסכום של כ-1.4 מיליארד שקל רק ב-25 בדצמבר. תקציבי רכש חיסונים אושרו בסכום של כ-140 מיליון שקל רק בדצמבר. תקציבי תגמולים לנפגעי פעולות איבה, מכוח חוק, אושרו בסכום של למעלה מ-1.5 מיליארד שקל רק באמצע חודש דצמבר.
"האם היה על המדינה להימנע מרכישת חיסונים לטובת כלל אזרחי ישראל, האם הציפייה היא שקצבאות לנפגעי פעולות איבה לא ישולמו לאורך כל השנה באופן שוטף?", הוסיף רוטנברג.
החשב הכללי הסביר כי השאלות צריכות להיות מופנות לגורמים היוצרים את המציאות הזו, לרבות ועדת הכספים, ולא לגורמי החשב הכללי "הפועלים לצמצום נזק ודאי, מניעת הלנת שכר, צמצום חשיפת המדינה לתביעות בגין הפרת התחייבויות משפטיות מחייבות ומניעת פגיעה חמורה באזרחי מדינת ישראל".
רוטנברג הוסיף כי "מדובר בבחירה מקצועית בין נזק מיידי ודאי לבין סיכון מנוהל, בחירה המוכרת וידועה לגורמים המשפטיים, הכלכליים והפרלמנטריים", והפנה לדוח מבקר המדינה בנושא.
לסיכום, כתב רוטנברג כי "הצגת פרקטיקה מערכתית מוכרת כ'מעילה' או כ'מפעל עברייני' אינה רק שגויה, היא מסוכנת. היא מטשטשת את ההבחנה בין מחלוקת לגיטימית על מדיניות ותקצוב לבין הטחת האשמות חמורות בדרג מקצועי, הפועל יום יום כדי להגן על כספי הציבור, על שלטון החוק ועל יציבותה הפיננסית של מדינת ישראל".