בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב מתח לאחרונה ביקורת חריפה על התנהלות שר הפנים בנוגע לרישומה של אם גנטית בזוגיות לסבית כהורה החל ממועד הלידה. השופטת מיכל אגמון-גונן קבעה שהיא יישם מדיניות הסותרת פסיקות חלוטות, והטילה על המדינה 100 אלף שקל הוצאות.
ברקע פסק הדין שתי משפחות חד-מיניות שכל אחת מהן הביאה ילד באמצעות הליך ROPA - שבמסגרתו ביצית של בת-זוג אחת (האם הגנטית) מופרית מזרע של תורם, ומושתלת ברחמה של בת-הזוג השנייה, הנושאת את ההיריון ויולדת (האם היולדת). בתגובה לבקשתן לרשום את האם הגנטית במשרד הפנים כהורה מיום הלידה, נתקלו המשפחות בבקשה להצגת צו הורות פסיקתי, ומכאן העתירה.
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
לטענתן הזוגות, דרישה זו מנוגדת לחלוטין לפסיקות סופיות שלפיהן פקיד הרישום אינו רשאי לדרוש צו הורות פסיקתי כתנאי לרישום האם הגנטית, וכל שעליו לבחון הוא אם הוכח הקשר הגנטי בין האם הגנטית ליילוד. הודגש כי מדובר בפסקי דין חלוטים שמשרד הפנים מחויב לפעול על פיהם, ולא בהמלצה בלבד.
מנגד טענו שר הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה, ופקיד הרישום כי על פי חוק מרשם האוכלוסין, צו הורות פסיקתי הוא הכרחי לצורך קביעת הורות "באופן מהימן ואמין", כאשר מדובר בהליך משפטי מהיר, נגיש וזול יחסית. נטען שאין אפשרות להסתפק בקביעת הורות האם הגנטית מכוח סעד הצהרתי על בסיס הקשר הגנטי בלבד.
אבל השופטת אגמון-גונן הדפה טענה זאת וביקרה את המדינה על תעוזתה לנסות ולהסביר הפרה בוטה ומפורשת של פסקי דין סופיים וחלוטים. "עצם העובדה שיש צורך להבהיר כי על המשיבים לכבד הכרעות שניתנו בבתי המשפט, מטרידה כשלעצמה", כתבה.
היא ציטטה משורת פסקי הדין הסותרים חזיתית את עמדת משרד הפנים, שלפיה יש לדרוש מאם גנטית בהליך ROPA צו הורות פסיקתי. "זיקת האם הגנטית היא זיקה ביולוגית, ומשכך ככל שיוכח הקשר הגנטי – אין צורך בצו הורות מכונן", הודגש באחד מהם.
עו"ד יורם ביתןצילום: דוד אסייגבפסיקה נוספת הובהר כי "בעלת הזיקה הגנטית לא זקוקה לצו הורות פסיקתי... טובת הקטין מחייבת שלא יהיה כל הבדל בין שתי האימהות", אלא ששתיהן "יוכרו כהורי הקטינה סמוך ככל הניתן לאחר הלידה".
על הרקע הזה הבהירה השופטת את המובן מאליו: המדינה מחויבת לפעול בהתאם לפסקי הדין החלוטים, ודרישתה הנוכחית להציג צו הורות פסיקתי עולה כדי הפרה שלהם. נקבע שעצם הדרישה מהעותרות להמציא צו הורות פסיקתי, כתנאי לבסיס הורות האם הגנטית, "מנוגדת לחובת ההגינות של הרשות המנהלית לפעול בשוויון".
עוד נקבע כי התנהלות רשות האוכלוסין פוגעת ביעילות, ומטילה עומס מיותר על בתי המשפט. צוין כי השופטים הנדרשים לעסוק בסוגיה הזו חדשות לבקרים "חוזרים ומדגישים בעצמם כי הנושא כבר נדון והוכרע, ומעלים תמיהה מדוע הנושא מגיע שוב לשולחנם".
לסיכום קבעה השופטת כי משהוכחה זיקת האם הגנטית באחת המשפחות ליילוד, היא תירשם כאם הקטין ממועד לידתו. ביחס למשפחה הנוספת נקבע שפקיד הרישום יבחן את המסמכים ואם ימצא שהעותרת אכן בעלת קשר גנטי לקטינה, היא תירשם כאימה מלידה. על רקע הביקורת הנוקבת שהוטחה במדינה, נפסקו לחובתה הוצאות חריגות בסך 100 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרות: עו"ד דניאלה יעקובי
• ב"כ המשיבים: עו"ד דוד מרגליות (פמת"א)
• עו"ד יורם ביתן עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
