על רקע שיעור האינפלציה הגבוה והתקדמות חקיקת המהפכה המשפטית, בנק ישראל הכריז על העלאת ריבית חדה נוספת, הפעם של 0.5%, שתביא את שיעור הריבית הבסיסי ל-4.25% ואת ריבית הפריים ל-5.75% - הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2008. גם אחרי העלאת הריבית: השקל נחלש מול הדולר והאירו. הדולר נסחר סביב 3.57 שקלים - עלייה ביחס לשערו היציג שנקבע היום על 3.563 האירו נסחר סביב 3.81 שקלים, גם כן בעלייה ביחס ליציג שנקבע על 3.807.
בשבוע שעבר, למעט שינוי מגמה רגעי בשל ההודעה על דחיית ההצבעה בחקיקת המהפכה המשפטית, השקל המשיך להיחלש מול הדולר והאירו, וזאת על רקע הודעות ואזהרות מצד גורמים כלכליים רבים על הוצאת כספים מהמדינה וחשש להמשך פיחות בשערו של השקל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio

1 צפייה בגלריה
שטרות של דולר ושל אירו
שטרות של דולר ושל אירו
שטרות של דולר ושל אירו
(צילום: Shutterstock)
אמש קראה קרן הון הסיכון האמריקאית בסמר, אחת המשקיעות הגדולות בהייטק הישראלי, למנהלי חברות הסטארטאפ המקומיות בהן השקיעה לשקול להעביר כספים לחשבונות זרים, ברקע המהפכה המשפטית. הקרן, שמנוהלת בישראל על ידי אדם פישר, אינה דורשת הוצאת כספים, אך מרוח המכתב משתמעת דרישה להוצאה משמעותית של מזומן מישראל.
לפי המכתב, "ישראל נכנסת לעידן חדש של חוסר יציבות המתאפיין לא בקואליציות הבלתי יציבות של ארבע השנים האחרונות, אלא במדיניות בלתי צפויה של ממשלה חסרת מעצורים. בששת השבועות הראשונים שלה בשלטון, הממשלה התעלמה באופן שגרתי מחוות הדעת והאזהרות של מומחים בתעשייה, כולל כלכלנים, בנקאים, משקיעים ובעלי עסקים, במקום זאת קורא לכלוא מבקרים מסוימים ולתקוף את התקשורת. כבר עכשיו, הממשלה מפנה אצבע לקהילה העסקית בטענה שכל שפל כלכלי יהיה בגלל פעולות הקהילה העסקית והצהרות פומביות, ולא תוצאה של מדיניות הממשלה והצהרות.
"הדאגה העסקית העיקרית שלנו היא היחלשות המתמשכת של השקל והקטנת הסיכון של פיקוח על מטבע חוץ, כאשר יציאת הכספים מהבנקים הישראליים ממשיכה לצבור קיטור. בעוד ששני החששות עשויים להרגיש מוגזמים ברגע זה, תפישת המשקיעים והציבור יכולה להפוך את שני הסיכונים למציאות באופן פתאומי. הדבר מצריך התייחסות למדיניות חדשה המכסה כיצד עסקים מנהלים את החשיפה השקלית שלהם וכיצד הם מחלקים סיכונים בין חשבונות ומדינות שונות. ההמלצה שלנו היא לשמור על חשיפה שקלית של לא יותר מ-6 חודשים (רק פיקדונות לזמן קצר), ולשקול ברצינות שמירת מטבע חוץ בחשבונות בנק זרים.
בשבוע שעבר נפגשו כמעט כל בכירי הבנקים הגדולים בישראל עם שר האוצר והזהירו מההשלכות האפשריות של המהפכה המשפטית המסתמנת: "אתם בממשלה לא מבינים את הנזק. צריך לשים לזה סוף".
לאחר שדב קוטלר, מנכ"ל הבנק הפועלים, התריע על משיכת כספים מישראל לבנקים זרים במסגרת פגישה המתוחה עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהתקיימה לפני שבועות אחדים, אחד מראשי הבנקים טען כעת בפגישה כי "יותר ויותר כספים יוצאים כבר לחו"ל. הזרם הזה הולך ומתגבר. אנחנו רואים שיש עלייה בהוצאת הכספים לבנקים זרים".
פורסם לראשונה: 09:17, 20.02.23