בית המשפט העליון שדן בסכסוך בין שלושה יורשים של אישה שהלכה לעולמה והותירה אחריה שתי צוואות שונות, קיבל לאחרונה עתירה שהגישו שניים מהם וקבע שהדיון יתקיים בבית משפט למשפחה ולא בבית דין רבני.
למנוחה לא היו ילדים והיא הלכה לעולמה ב-2019. היא השאירה צוואה מנובמבר 2017 שבמסגרתה הורישה את כל רכושה לשלושה קרובי משפחה – אחיה, בן אחותה ואשתו של בן אחיה. אלא שהאח הגיש לבית הדין הרבני בפתח תקווה בקשה לקיום צוואה מאוחרת יותר, שנערכה בינואר 2018, ואשר לפיה הוא הזוכה היחיד.
שני היורשים האחרים התנגדו וטענו לחוסר סמכות של בית הדין הרבני לדון בבקשה בכלל, בהסתמך על חוק הירושה שלפיו דרושה הסכמה בכתב של כל "הנוגעים בדבר" כדי להקנות לבית הדין סמכות.
בית הדין הרבני דחה את השניים וקבע שמכיוון שהצוואה השנייה היא המאוחרת, ומופיע בה סעיף המבטל כל צוואה קודמת, הרי שהאח הוא היורש היחיד. הוא פסק שהמתנגדים אינם "נוגעים בדבר", כך שלא נדרשת הסכמתם לקיום הדיון בבית הדין הרבני.
השניים הגישו ערעור לבית הדין הרבני הגדול, אולם הם נדחו והתיק הוחזר לבית הדין האזורי. בית הדין הרבני הגדול קבע כי העותרים הם לכל היותר צד "מעוניין בדבר" שיכולים להגיש התנגדות לקיום הצוואה המאוחרת וטענותיהם יתבררו לגופן, אך הם אינם נחשבים צד "הנוגע בדבר" שנדרשת הסכמתו על מנת שבית הדין יהיה מוסמך לדון.
השניים לא ויתרו ועתרו לבג"ץ באמצעות עו"ד עקיבא גולן ועו"ד יהודה יוד. הם ציינו כי בהתאם לחוק הירושה, בית הדין הרבני קונה סמכות לדון בצוואה רק אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו את הסכמתם לכך בכתב. לדבריהם, אין חולק כי הם "נוגעים בדבר" ולו בשל העובדה שהם יורשים על פי דין גם ללא צוואה.
הם הדגישו כי נטילת הסמכות לדון בענייני ירושה מבית המשפט למשפחה - הערכאה הדיונית על פי חוק - והעברתה לבית הדין הרבני בהתאם לפרשנות חוק הירושה, מאיינת את זכויותיהם האינהרנטיות וכופה עליהם, הלכה למעשה, לקבל על עצמם סמכות ללא כל הסכמה פוזיטיבית.
היועץ המשפטי לממשלה, שיוצג על ידי עו"ד יונתן נדב, הסכים עקרונית עם עמדת העותרים וציין כי לשיטתו אדם שיש בידו צוואה מוקדמת, המעלה טענות נגד קיומה של צוואה מאוחרת, הוא צד "נוגע בדבר". אולם הוא ביקש כי הדיון בשאלה זו (ובשאלה זו בלבד) ייכלל בסמכות בית הדין הרבני.
היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, שיוצג על ידי עו"ד יצחק שמואל רוזנטל ועו"ד ד"ר רפי רכס, ביקש לתמוך בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול.
בדיון המליצו שופטי העליון אסתר חיות, דפנה ברק ארז ועופר גרוסקופף לאח, שיוצג על ידי עו"ד רמי קרגולה, לשקול את עמדתו בסוגיית הסמכות. הם הפנו להלכה שנקבעה בפסק דין משולם, הקו המנחה בסוגיה זו, שקובעת כי רק כשיביעו כל הנוגעים בדבר את רצונם לדון בפני בית הדין יקנה זה סמכות, בכדי שלא ייווצר מעגל שוטה בו בית הדין קובע בעצמו אם למאן דהו מעמד להתנגד לסמכות.
בעקבות זאת הודיע האח כי אינו עומד על סמכותו של בית הדין הרבני לדון בקיום הצוואה ואינו מתנגד להעברת הדיון אל בית המשפט לענייני משפחה. לפיכך אישרו השופטים כי הדיון יועבר לבית המשפט למשפחה בפתח תקווה.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרים: עו"ד עקיבא גולן ו/או עו"ד יהודה יוד
• ב"כ המשיב: עו"ד רמי קרגולה
• בשם בתי הדין הרבניים: עו"ד יצחק שמואל רוזנטל, עו"ד ד"ר רפי רכס
• בשם היועמ"ש: עו"ד יונתן נדב
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
