בשיתוף בית ההשקעות ProxiBit
שוק המטבעות הדיגיטליים צובר תאוצה ובשנה האחרונה הפך לשיחת היום בקרב משקיעים, אבל רבים חוששים לקפוץ למים העמוקים, ולעיתים בצדק – הרגולציה עדיין לא מוסדרת לחלוטין, הבנקים לא תמיד יודעים איך להתמודד עם התחום וטיפול לא נכון בארנק עלול לעלות בהפסד של כל הכסף.
ynet בסדרת כתבות שעושה לכם סדר בתחום הרותח של המטבעות הדיגיטליים, והפעם: חיים ונציה ואלעד נומברג מבית ההשקעות פרוקסיביט, שמתמחה בהשקעות במטבעות דיגיטליים, מסבירים כיצד להתמודד עם הקשיים ועם אתגרי השוק.
4 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
"ההתנהלות בשוק המטבעות הדיגיטליים שונה ומורכבת יותר מהשוק הפיננסי המסורתי", אומר חיים ונציה, מנכ"ל ובעלים של פרוקסיביט. "רכישת מניות היא פעולה יחסית פשוטה שלא מצריכה התעסקות במיסוי ובדיווח, הכל עובר דרך הבנקים. מי שנכנס לשוק הקריפטו צריך להבין שמדובר במסחר עצמאי. אתה צריך לדאוג לכסף שלך וגם למיסוי ולדיווח".
אז איך משקיעים בחוכמה בשוק המטבעות הדיגיטליים הצומח וצולחים את אתגרי השוק?

האתגר: לשמור על הארנק מפני גניבה או אובדן

הארנק הדיגיטלי הוא כרטיס הכניסה שלכם לעולם המטבעות הוירטואלי, זהו למעשה חשבון בנק לכל דבר. אלעד נומברג, מנהל פעילות פרוקסיביט, מסביר כי ישנם שני סוגים של ארנקים: חם וקר. הארנק החם מחובר תמיד לרשת והוא ניתן לרכישה על ידי הורדת אפליקציה של שירותי משמורת (קסטודיאן). הארנק הקר הוא ארנק חומרה של חברות כמו לדג'ר (Ledger) וטרזור (Trezor).
4 צפייה בגלריה
לשמור על הארנק הדיגיטלי מפני גניבה
לשמור על הארנק הדיגיטלי מפני גניבה
לשמור על הארנק הדיגיטלי מפני גניבה
(צילום: shutterstock)
הארנק הקר נחשב למאובטח יותר, כיוון שמדובר במכשיר דמוי דיסק און קי שרוב הזמן אינו מחובר לרשת. עם זאת, מבהיר נומברג, גם הארנק הקר חשוף לסיכונים.
בין אם בחרתם בארנק חם או קר, חשוב לזכור כי על שני סוגי הארנקים לא חלה אחריות במקרה של אובדן, הונאה או גניבה. "המשקיע צריך לדאוג בעצמו לאבטח את הכסף ולכן חשוב לנקוט בכמה אמצעי זהירות והצפנה בעת רכישת הארנק".
אפשרות אחת לאבטח את הארנק היא באמצעות השכרת שירותי משמורת מחברות קסטודיאן. אפשרות נוספת היא לשמור את המטבעות אצל חלפנים או בבורסות הקריפטו השונות. "זו אפשרות פחות מומלצת כי במידה ואין פיקוח על הגופים האלו הסיכון לפריצה גבוה יותר".
במקרה של אובדן, פריצה או גניבה של ארנק, הדרך היחידה לשחזר אותו היא באמצעות 12-24 מילות גיבוי (סיד) שניתנות בתהליך של אתחול הארנק. נומברג מזהיר כי אין לשמור את מילות הגיבוי על המחשב בשום אופן, "כי הוא עלול להיפרץ. הדרך הכי טובה לאבטח את הסיד היא לרשום אותו על דף ולשמור אותו היטב. יש אנשים שאפילו שומרים את הסיסמא בכספת".

האתגר: להכניס את המטבעות הדיגיטליים למערכת הבנקאית

לא מעט אנשים בשנים האחרונות הרוויחו מאות אלפים ואפילו מיליונים בקריפטו או ב-NFT אך היכולת שלהם להשתמש בכסף נותרה מוגבלת. "אותם אנשים הרוויחו כסף בדרכים שקשה לתעד והם חווים קושי להכניס אותו למערכת הבנקאית", מסביר חיים ונציה.
כלל אצבע בהשקעה נבונה במטבעות דיגיטליים, אומר ונציה, הוא לבדוק האם לנותן השירות בתחום יש רישיון נש"פ (נותני שירותים פיננסיים). הרישיון ניתן על ידי רשות ההון ביטוח וחיסכון המוסמך לעשות כך. "חשוב לקנות מטבעות מגוף ישראלי מפוקח ולא במזומן על מנת שיהיה תיעוד למהלך הכסף".
4 צפייה בגלריה
בלוקצ'יין קריפטו מטבעות דיגיטליים
בלוקצ'יין קריפטו מטבעות דיגיטליים
הבנקים חוששים ממטבעות דיגיטליים
(שאטרסטוק)
אחת הבעיות בעסקאות במטבעות דיגיטליים היא שהבנק מקשה על ביצוע העברות והמרות בשל החשש מהלבנת הון. "הבנקים חוששים ממטבעות דיגיטליים ובייחוד מבורסות שהן פחות מפוקחות. יש שטוענים כי הבנקים משתמשים בכוח שלהם כדי לחסום את התחום החדש שהם לא נמצאים בו. המדיניות שלהם היא להימנע מהתחום, למרות שהם מבינים שהם לא יכולים להישאר מאחור עוד הרבה זמן".
איך בכל זאת אפשר להתנהל מול הבנק בכל הנוגע למטבעות דיגיטליים? ונציה מדגיש כי אמנם הבנקים עדיין חשדניים כלפי שוק הקריפטו, אך לאחרונה חלה התקדמות רגולטורית משמעותית בעניין. באוקטובר 2021 הוחל צו איסור הלבנת הון על נותני שירותים בנכסים פיננסיים. "הצו מחייב את הבנקים לגבש מדיניות לניהול סיכונים שתאפשר הפקדה של כספים, בין היתר של מטבעות וירטואליים".
על מנת לפעול בצורה נכונה מול הבנקים, ונציה ממליץ לרכוש אך ורק מבורסות מפוקחות בעלות מוניטין ובעלות רישיון "ועדיף רישיונות המוכרים בכמה שיותר מדינות". כמו כן, חשוב לתעד את הרכישות במטבע ואת מהלך הכסף. "הבנקים דורשים להציג אסמכתאות על נתיב הכסף, ולכן חשוב להתייחס לארנק החם או הקר כחשבון בנק לכל דבר. יש לוודא שהארנק נקי, כלומר, לא לבצע בו פעולות או לקבל כספים ממקורות לא מזוהים או גורמים מפוקפקים".

האתגר: להתמודד עם קשיי המיסוי

בדומה לשוק ההון המסורתי, גם מטבעות דיגיטליים נדרשים במס רווח של 25%. רוב המשקיעים בקריפטו, אומר ונציה, מתקשים בתשלומי המס כיוון שמסלולי התשלום הם עצמאיים ולא מתנהלים דרך גופים מוסדרים כמו הבנק.
4 צפייה בגלריה
אילוסטרציה מטבע ביטקוין
אילוסטרציה מטבע ביטקוין
גם מטבעות דיגיטליים נדרשים במס רווח של 25%.
(צילום: shutterstock)
"במסלולי השקעה מסורתיים, המס מנוכה אוטומטית על ידי בית ההשקעות או הבנק. במטבעות דיגיטליים האחריות על תשלום המס היא על המשקיע. כיוון שמס הכנסה לא עובד עם מטבעות דיגיטליים, אין דרך ישירה להעביר להם חלק מהמטבעות ולכן יש להמיר אותם לשקלים".
הפתרון, אומר ונציה, הוא ללמוד את התחום ולהתעדכן תדירות בנושא המיסוי. או לחילופין לעבוד עם בית השקעות שמנהל עבור הלקוח תיק, בדיוק כמו בשוק ההשקעות המסורתי. "במקרה הזה, יש לך מנהל השקעות ואנשי מקצוע שחוסכים את כל התהליכים המורכבים של רכישת המטבעות, המיסוי וההתנהלות מול הבנק".
  • בפרק הבא בסדרה נעסוק בסוגי המטבעות הדיגיטליים בשוק הקריפטו
בשיתוף בית ההשקעות ProxiBit


פורסם לראשונה: 08:56, 28.02.22