1 צפייה בגלריה
חוב חובות פשיטת רגל דאגה אילוס אילוסטרציה
חוב חובות פשיטת רגל דאגה אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
רשם לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב גיא סמולרצ'יק דחה לאחרונה בקשה של חייבת שקיבלה הפטר מחובות של כ-730 אלף שקל לכלול בו גם תיק אחר שנפתח נגדה כך שלא תצטרך לשלם לנושה החדש דבר. בצד זאת, הוא סירב לבקשת הנושה להחריג מההפטר את כל החוב – שעומד על 20 אלף שקל.
החייבת קיבלה את ההפטר בדצמבר שנה שעברה אחרי שהפקידה בתיק כ-13,605 שקל בסך הכל. תיק ההוצאה לפועל הנוסף נפתח נגדה כארבעה חודשים לאחר מכן, על סמך פסק דין בהיעדר הגנה שניתן נגדה, למרבה האירוניה, ימים ספורים אחרי צו ההפטר עקב הפרת הסכם מ-2017 לשירותי ייעוץ לחייבים בהוצאה לפועל. פסק הדין חייב אותה לשלם לנושה כ-14 אלף שקל ובהוצאה לפועל החוב תפח ל-20 אלף שקל.
בעקבות זאת הגישה החייבת בקשה לסגור את התיק החדש ולכלול אותו בצו ההפטר. מהצד השני ביקש הזוכה להחריג את התיק מההפטר ולאפשר לו לגבות את החוב מהחייבת.
החייבת טענה שהיא לא הייתה מודעת לתביעה שהגיש נגדה הנושה כיוון שלא נמסרה לכתובת שלה, ואם הייתה יודעת עליה היא הייתה מודיעה לנושה על הליכי ההפטר – והחוב כלפיו היה נכנס אליהם. עוד היא טענה כי הנושה התמהמה עם הגשת התביעה נגדה, ובכל מקרה הוא היה אמור לדעת שהיא נמצאת בהליכי הפטר משום שהדבר פורסם בעיתונות וברשומות.
הנושה טען מנגד כי נודע לו על ההפטר של החייבת רק חודשיים אחרי שפתח נגדה את התיק. לדבריו, היא הוציאה ממנו במרמה כספים תמורת שירותים שלא הייתה מוסמכת להעניק כיוון שהיא לא עורכת דין, ולכן יש הצדקה להחריג את החוב מההפטר ואפילו לבטל את ההפטר כולו.
הרשם גיא סמולרצ'יק קבע כי הנושה לא הוכיח שהחוב כלפיו נוצר במרמה. הוא ציין כי רף ההוכחה של מרמה הוא גבוה וגם במקרים שבהם חייבים הורשעו בהליכים פליליים לא תמיד אישרו החרגה עקב מרמה. במקרה הנוכחי, הנושה מתבסס על פסק דין אזרחי שניתן בהיעדר הגנה, ולא נכתבה בו מילה אחת על מרמה. משכך, אין הצדקה להחריג את החוב כלפיו וודאי שלא לבטל את ההפטר כליל.
נקבע כי לא יהיה זה הוגן לאפשר לנושה לגבות את מלוא החוב כלפיו אף שהוא מהווה אחוז קטן ביותר מהחובות ל-39 הנושים האחרים של החייבת. בפרט נוכח העובדה שהוא אכן התמהמה עם הגשת התביעה – וגם זה שיקול לרעתו.
עם זאת, הרשם גם לא מצא הצדקה לכלול את החוב בהפטר באופן שהחוב כלפי הנושה יימחק בלי תשלום כלל. הוא ציין כי בניגוד לטענת החייבת, הנושה לא היה אמור לדעת על הליכי ההפטר אלא היא הייתה צריכה להודיע לו על כך. במילים אחרות, החייבת לא עמדה בחובת הגילוי שחלה עליה.
בהתחשב בדברים אלה, ובכך שאם הנושה היה משתתף בהליכי ההפטר הוא היה זוכה בכ-400 שקל בתוספת ריבית, הצמדה והוצאות, קבע הרשם כי התוצאה הראויה במקרה הזה היא שהחייבת תשלם לו 4,000 שקל ולאחר מכן התיק נגדה ייסגר.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד אליהו עמר עוסק בהוצאה לפועל • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין