חייבת הנמצאת בהליך חדלות פירעון, שניהלה תביעת רשלנות רפואית ללא קבלת אישור מבית המשפט, תאבד כמעט שליש מהפיצוי שקיבלה לטובת נושיה. כך פסקה לאחרונה שופטת השלום בתל אביב נורית טביב מזרחי, שקבעה שמדובר ב"התנהלות חמורה שאין להקל בה ראש".
מדובר באישה מבוגרת עם אחוזי נכות רפואית שאינה עובדת שצברה חובות של יותר מ-230 אלף שקל. ביולי 2022 ניתן צו שיקום כלכלי שבמסגרתו נקבע שהיא תשלם 40 אלף שקל בלבד בפריסה ל-40 תשלומים שווים.
פחות משנה לאחר מכן, במאי 2023, הגישה האישה תביעת רשלנות רפואית בגין נזקים שנגרמו לה עקב טיפול דנטלי. התביעה הוגשה ללא עדכון הממונה על חדלות פירעון והנאמן בתיק, ומבלי לקבל את אישור בית המשפט של חדלות פירעון.
התביעה הסתיימה בפשרה שלפיה האישה תקבל מחברת הביטוח של הרופא הנתבע ("הראל") 172 אלף שקל, לרבות שכר טרחת עו"ד. מאחר שהראל התנתה את העברת הכספים באישור בעלי התפקיד בהליך חדלות הפירעון, פנתה החייבת בבקשה להחרגת הפיצוי מקופת הנשייה.
לדבריה היא הגישה את התביעה בתום לב ולא ביקשה אישור בשל חוסר הבנה. היא טענה שבכל מקרה הפיצוי שנפסק לה היה עבור "כאב וסבל" במסגרת הטיפול הרשלני שעברה, וככזה הוא ממילא מוחרג מקופת הנשייה. להמחשת תום לבה סיפרה ששני עורכי דינה, הן בהליך חדלות הפירעון והן בתביעת הרשלנות הרפואית, כלל לא ידעו בזמן אמת על ההליך הנגדי.
מנגד טענו הממונה והנאמן שיש לבטל את הליך חדלות הפירעון בשל חוסר תום לב של החייבת בעצם ניהול התביעה האזרחית ללא עדכונם. לחלופין הם ביקשו לחלט מהפיצוי כ-57 אלף שקל לטובת הנושים.
בשאלת תום לבה של החייבת כתבה השופטת טביב מזרחי: "אין להקל ראש בחומרת התנהלות היחידה בגדרי הליך חדלות הפירעון בענייננו, ויקשה לקבל את הטענה כי נהגה בתום לב עת לא דיווחה לבא-כוחה בהליך החדל"פ, לנאמן, לממונה ולבית המשפט על ההליך הנזיקי שנקטה".
בפסק הדין הובהר שעל אדם המצוי בהליך חדלות פירעון ומעוניין לנהל תביעה נגד צד שלישי ליידע את הנאמן ואת בית המשפט של חדלות פירעון, ולקבל אישור לכך. זאת כחלק מחובתו לנהוג בשקיפות ובתום לב לאורך שלבי ההליך.
ואולם לצד הביקורת שהשמיעה כלפי החייבת בהיבט הזה, מסקנת השופטת הייתה שאין הצדקה לבטל את ההליך לגמרי בשל התנהלותה זו, אלא רק להפנות חלק מהפיצוי הנזיקי שקיבלה לטובת נושיה.
אשר לגובה הסכום שיחולט היא הציבה כמה שיקולים משני צידי המתרס: מחד התנהלותה חסרת השקיפות ותום הלב, שבעקבותיה הועמדה תוכנית השיקום הכלכלי על סכום מסוים, שיכול היה להיות גבוה יותר לו ידעו בעלי התפקיד על הפיצוי הנזיקי הצפוי. מאידך, העובדה שעיקר הפיצוי שהתקבל הוא בגין נזקי גוף, אשר הכלל לגביו הוא שממילא אינו מוקנה לקופת הנשייה.
בנסיבות אלה קבעה השופטת ש-51,408 שקל מתוך הפיצוי בהליך הנזיקי יועברו לקופת הנשייה. היתרה, בסך 120,592 שקל, תועבר לחייבת ועורך הדין שייצג אותה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
• עו"ד דינה סרי עוסקת בחדלות פירעון
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
