בשבועות האחרונים דווח על מספר לא מבוטל של תאונות עבודה קטלניות באתרי בנייה ותעשייה ברחבי הארץ. בעוד שמשרד העבודה, האמון על הבטיחות באתרים, מציג רפורמות ותיקוני תקנות בתחום, הארגונים הפועלים למגר את התופעה טוענים שהבעיה האמיתית היא כשל אכיפה, ושהנתונים הרשמיים לא משקפים את מלוא היקף האסון.
בשבוע שעבר התכנסה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת כדי לדון ברעה החולה של ענף הבנייה והתעשייה. בדיון הציג מינהל הבטיחות במשרד העבודה נתונים על מספר הפועלים שקיפחו את חייהם בתאונות עבודה קטלניות, ואילו ארגוני הבטיחות הציגו פער לעומת נתוני המדינה.
כך, לפי מינהל הבטיחות, מתחילת השנה מדובר על 21 בני אדם שנהרגו, מהם 14 פועלים בענף הבנייה, ובשנת 2025 כולה על 69 בני אדם שאיבדו את חייהם. לעומת זאת, נתונים של עמותת קו לעובד, למשל, הצביעו על 29 בני אדם שנהרגו מתחילת השנה ו-80 עובדים שאיבדו את חייהם בתאונות עבודה בשנה שחלפה, 47 מתוכם בענף הבנייה (59% מכלל ההרוגים).
בראיון באולפן ynet אמר עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, כי "קרוב ל-10 שנים שאנחנו רואים תופעה של היעדר אכיפה של הוראות החוק הקיימות. משרד העבודה מודע להפרות חוק כמו אי שמירה על תקנות בטיחות בגובה, כמו הפעלת מנופים ועגורנים שלא לפי התקנות – ולא אוכף את הוראות החוק".
עו"ד אסל הוסיף כי "אם יש תאונת דריסה באתר בנייה או במחצבה, משרד העבודה לא סופר אותה – הוא מגדיר אותה כתאונת דרכים שבאחריות משרד התחבורה. אבל התאונה קרתה בתוך אתר עבודה, בתוך מפעל. היה צריך לבוא פיקוח ולבדוק את סדרי הבטיחות במקום".
בשיחה עם ynet אמר חזי שוורצמן, ראש מינהל הבטיחות במשרד העבודה, כי "הנתונים שאנחנו מציגים אלה הנתונים הרשמיים של המדינה. לגבי כל אירוע קטלני אנחנו מקבלים דיווח מהמשטרה ואנחנו נמצאים בשטח. כל מה שקורה בתוך האתרים - אתרי בנייה, תעשייה או חקלאות - זו תאונת עבודה מבחינתנו. קיבלנו את נתוני העמותות, אבל לפחות שלושה אירועים שתועדו בנתונים אלה לא היו מתואמים עם המשטרה וללא אינדיקציה של המפקחים האזוריים".
לדבריו, "יש אירועים שמתרחשים בתוך האתרים ומעורבים בהם כלי רכב - אלה תאונות עבודה לכל דבר. יש אירועים שמתרחשים מחוץ לכותלי המפעל או אתרי הבנייה, בכבישים הציבוריים, ואלה לא תאונות עבודה שאנו סופרים. הביטוח הלאומי כן סופר את התאונות הללו משום שמדובר בנסיעה מהעבודה או אליה".
בשבוע האחרון: לפחות שני פועלים נפלו מגובה
( צילום: ירון ברנר)
"לכל מספר בדוחות יש פנים, בית ומשפחה"
בדיון שנערך בשבוע שעבר אמרה יו"ר ועדת העבודה, ח"כ מיכל וולדיגר, כי "בכל שנה מאבדים את חייהם עשרות אנשים כתוצאה מתאונות עבודה, ולכל מספר בדוחות שלפנינו יש פנים, בית ומשפחה שחיכתה שיקירה ישוב הביתה בשלום בסוף יום העבודה".
היא הוסיפה כי "במקביל, הביטוח הלאומי משלם מיליארדי שקלים בשנה לנפגעי עבודה. הנתונים מראים על גידול של למעלה ממיליארד שקלים תוך שנתיים, וזו רק העלות הישירה, כשההערכות על העלות העקיפה גבוהות בהרבה. מדובר בכישלון מערכתי חוצה ממשלות שחייבים לפעול ולטפל בו עכשיו - לא בעוד דוח ולא בעוד ועדה, אלא במעשים".
ראש מינהל הבטיחות במשרד העבודה, חזי שוורצמן, אמר באותו דיון כי "על פי הנתונים שלנו, ב-2025 היו 69 הרוגים לעומת 60 ב-2024. ב-2026 עד ליום זה יש ירידה של 16% לעומת המועד המקביל אשתקד: מ-25 ל-21 בכלל התחומים". בהתייחס למספר הפצועים אמר: "ב-2025 מעסיקים דיווחו על 7,721 פצועים שנעדרו לפחות 3 ימים עקב תאונת עבודה בכל רמות הפציעה. חלקם הגדול פצועים קל. כאן מדובר בירידה של 10% מ-2024, אז היו 8,578 פצועים".
עוד אמר שוורצמן: "יש לנו 85 מפקחים בשטח. אנחנו מבצעים ביקורי פיקוח, מבחני בטיחות, מטילים עיצומים כספיים וגם מגישים כתבי אישום. ביצענו בשנים האחרונות עשרות אלפי ביקורי פיקוח, סגרנו אלפי אתרים, הטלנו עיצומים בסל כולל של כ-150 מיליון שקל על קבלנים ואחוזי גבייה עומדים על 50%-60%. כל זה לא היה עד לפני 4-5 שנים וההרתעה היום גדולה בהרבה מפעם ועדיין אנחנו צריכים להרבה יותר תקני פיקוח. לצערי גם אין עדיין שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות שמעסיקות כאלף פקחים ואני מצר על כך. עוד 1,000 עיניים בשטח יעזרו לנו מאוד".
עו"ד אסל טען בדיון כי "אנחנו שומעים את אותו תקליט כבר 10 שנים. יש תחושה שאם לא יכנסו תקנות חדשות, דוחות ופיילוטים אי אפשר יהיה למנוע את התאונות שקורות היום. בפועל כבר היום על פי החקיקה הקיימת יש אין ספור הוראות שנועדו לשמור על חיי העובד, אבל אין הקפדה על הוראות החוק והתקנות. מינהל הבטיחות מאפשר לקבלנים לאורך שנים הפרות תוך עצימת עיניים, הסכמה שבשתיקה והיעדר פיקוח, לפעמים גם במסמכים רשמיים. יש עשרות דוגמאות להפרות חמורות שמשרד העבודה ידע עליהן ולא עשה דבר ובינתיים אנשים מתים".
בתוך כך, ועדת העבודה אישרה בשבוע שעבר תיקון לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), ביוזמת שר העבודה ח"כ יריב לוין. לפי התיקון, הדרכת עובדים בגובה באתרי בנייה תבוצע מעתה רק על ידי מדריכים מוסמכים – בעלי הכשרה ממוסדות מאושרים, ממוני בטיחות עם אישור כשירות, או מנהלי עבודה הרשומים במרשם הרשמי. מטרת התיקון: לסגור את הפרצה של "הדרכות פיראטיות" – הדרכות גובה הניתנות על ידי גורמים לא מוסמכים, ללא פיקוח ממשי. קבלן שיפר את התקנות יהיה חשוף לסנקציות לפי חוק.
ממשרד העבודה נמסר בתגובה כי "משרד העבודה הוא הגוף הרשמי שמחזיק בנתונים עדכניים בנוגע לבטיחות במקומות עבודה במדינת ישראל. הנתונים שהוצגו בוועדה הם הנתונים הרשמיים ולא של עמותה כזו או אחרת שמתיימרת לייצג אדם כזה או אחר. לא ניתן לגורמים זרים להטיל דופי בעבודת מפקחי הבטיחות שעושים עבודתם נאמנה בשטח. מינהל הבטיחות במשרד העבודה הוא הגוף הרשמי שאוכף את כלל החוקים והתקנות מדי יום בענפי הבנייה, תעשייה, חקלאות ועוד.
"בשנה החולפת בוצעו למעלה מ-30 אלף ביקורי פיקוח ובהם הוטלו אלפי צווי בטיחות, אלפי צווי שיפור, עיצומים כספיים וכן הוגשו כתבי אישום כנגד מפרי חוק . כמו כן, המינהל יזם שינוי מהותי ודרמטי בתקנות גובה ובתקנות בטיחות באתרי בנייה, כך שיטילו אחריות ישירה על מבצעי הבנייה ויגרמו להם להקפיד על הבטיחות. נושא עגורני צריח וכלים מטופל כל העת במבצעי אכיפה בשטח".
