ההפקרות בענף הבנייה: שלושה פועלי בניין נהרגו השבוע
(צילום: ירון ברנר)
ההפקרות בענף הבנייה: מרבית ליקויי הבטיחות בענף, המהווים את מוקד הסיכון המרכזי, נובעים מעבודה מסוכנת בגובה ומחסור במנהלי עבודה - כך עולה מדוח לסיכום שנת 2025 של המוקד הלאומי "קו החיים" במוסד לבטיחות וגיהות (מוס"ל) שהגיע לידי ynet. רק בשבוע האחרון נהרגו שלושה פועלים בתאונות עבודה באתרי בנייה.
במהלך השנה החולפת התקבלו 1,528 דיווחים על ליקויי בטיחות באתרי עבודה, רובם בענף הבנייה, כאשר מאז הקמת המוקד התקבלו מעל 13 אלף דיווחים. אולם במוס"ל מדגישים כי הירידה היחסית במספר הדיווחים לעומת שנות השיא אינה מעידה בהכרח על שיפור הבטיחות אלא על צמצום פעילות הבנייה והירידה במספר העובדים והאתרים הפעילים בתחילת השנה.
מהנתונים עולה כי כ-28% מהליקויים נעוצים בהיעדר נוכחות של מנהלי עבודה בשטח וליקויים הקשורים לסולמות ולעבודה בגובה מהווים כ-35% מכלל הליקויים שאובחנו – השיעור הגבוה ביותר מכלל תחומי הבטיחות. מדובר בעבודות המתבצעות ללא אמצעי מיגון נאותים, שימוש בסולמות לא תקניים, עבודה על פיגומים לא מאובטחים והיעדר הגנות בסיסיות, כאשר שילוב של עבודה בגובה ללא ניהול מנהל העבודה מייצר, לדברי אנשי המקצוע, "מתכון בטוח לאירוע הבא".
הליקויים השכיחים ביותר שנמצאו השנה: סולמות ועבודה בגובה – 337 ליקויים; חוסר במנהל עבודה – 266 ליקויים; שילוט וגידור – 200 ליקויים; ציוד מגן אישי – 196 ליקויים; פיגומים – 170 ליקויים; עגורנים ומנופים – 130 ליקויים; ליקויי חשמל – 68 ליקויים; בורות, פתחים ומדרכות – 63 ליקויים.
הדוח מצביע גם על פערים מדאיגים בנוכחות מנהלי עבודה באתרי בנייה: העיר תל אביב-יפו מובילה בהיקף המקרים שבהם נמצא חוסר בנוכחות מנהל עבודה במהלך ביקורת של המוס"ל, עם שיעור של כ-39.7% מהמקרים שבהם אותר ליקוי. ירושלים אחריה עם 18.5%, ראשון לציון עם 9.9% ,בני ברק עם 8.6% ואשדוד עם 7.9%.
בערים בת ים, רמת גן ונתניה נרשמו שיעורים נמוכים יותר, בעוד פתח תקווה וחיפה מציגות שיעור נמוך של כ-2% בלבד של חוסר בנוכחות מנהל עבודה במהלך ביקורת של המוס"ל.
הערים המובילות בדיווחי ליקויים למוקד "קו החיים" הן תל אביב יפו - 246 ליקויים; ירושלים - 176 ליקויים; ראשון לציון - 70 ליקויים; אשדוד - 64 ליקויים; בני ברק - 60 ליקויים; רמת גן - 52 ליקויים; חיפה - 46 ליקויים; פתח תקווה - 46 ליקויים; בת ים - 41 ליקויים; נתניה - 38 ליקויים; ורחובות - 32 ליקויים. מספר הליקויים בכל עיר אינו מעיד על מסוכנותה אלא על מעורבות האזרחים שמבצעים שימוש במוקד כאמצעי למניעת תאונות.
לדברי ד"ר מיקי וינקלר, מנכ"ל המוס"ל, "המוסד לבטיחות ולגהות הקים את מוקד 'קו החיים' עבור הציבור הישראלי, מתוך תפיסה ברורה שבטיחות בעבודה היא אחריות משותפת של המדינה, המעסיקים והציבור כולו. כל אחת ואחד יכולים לקחת חלק פעיל במלחמה בתאונות העבודה והצלת חיים - לדווח על מפגעי בטיחות, על סיכונים ועל ליקויים במקומות העבודה, בטלפון או באתר, ללא צורך בהזדהות ותוך שמירה מלאה על אנונימיות".
וינקלר מוסיף כי "המוקד הלאומי מסייע למזער את הפגיעות והתאונות, בכל יום אנו נתקלים בסיכונים שהיו יכולים להיגמר בתאונה קשה ועד מוות, וחיי עובדים ניצלו כתוצאה מפעילות מדריכי המוס"ל במקומות העבודה וחניכת המנהלים במזעור הסיכונים. שיתוף הפעולה ההדוק בין מוקד 'קו החיים', משרד העבודה, מינהל הבטיחות, מפקחי העבודה ומדריכי הבטיחות במוס"ל מאפשרים טיפול מהיר, מקצועי ויעיל במפגעים ובסיכוני בטיחות. יחד אנחנו פועלים להציל חיים הלכה למעשה".
המוסד לבטיחות ולגהות הוקם ב-1954 לפי סעיף 26 בחוק ארגון הפיקוח על העבודה 1954 כדי לקדם תרבות של בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית בכל ענפי המשק השונים: תעשייה, שירותים ומסחר, בנייה וחקלאות. זאת על ידי פעולות מחקר, אבחון סיכונים, חניכת מנהלים, מרכז לאומי לסימולטורים, מוקד לאומי קו החיים, הדרכה, הסברה, מידע, סקרים וניטורים. הוא אינו עוסק בפעילות של פיקוח ואכיפה, שעליהן אחראי מינהל הבטיחות במשרד העבודה, אולם פועל בשיתוף עמו ועם משרד הכלכלה.
"שנת דמים קשה"
על פי נתוני ארגון קו לעובד, ארגון זכויות אדם המסייע לעובדים בישראל, ובפרט לעובדי בניין, הנפגעים מתנאי עבודה ירודים, תאונות, ניצול ואי-אכיפת בטיחות, מתחילת השנה נפגעו בתאונות עבודה 689 בני אדם. 75 מהם נהרגו ו-112 נפצעו באורח אנוש או קשה. כמעט מחצית מתאונות העבודה אירעו באתרי בנייה, ומספר ההרוגים כבר עבר את זה של כל שנת 2024. אך למרות זאת, תקנים של מפקחים נותרו לא מאוישים, דיונים בנושא מתכנסים בממשלה רק אחרי תקריות קטלניות, והקמת הרשות הלאומית לבטיחות ולבריאות תעסוקתית שעליה הוחלט עקרונית נתקעה.
באולפן ynet סיפר עלי גואברה, אביו של עלאא אלדין שנהרג בתאונת עבודה לפני ארבעה חודשים, על התאונה במהלכה נכנס אלדין לתעלה חפורה בעומק שלושה מטרים ללא מערכת דיפון, והתעלה קרסה וקברה את העובד חי. "זו הייתה רשלנות לשמה. איך מסכימים שפועל יירד לבור בגובה של שלושה מטרים? האדמה קרסה מעליו. יש לו שני ילדים, בין ארבע ובת שבע, והבית שלו נהרס", אמר גואברה.
עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות העבודה, אמר באולפן ynet כי "שנת 2025 היא שנה שוברת שיאים מבחינת מספר ההרוגים בתחום תאונות עבודה בישראל, שנת דמים קשה. עד היום נהרגו 75 עובדים בתאונות עבודה, ורק בשבוע האחרון נהרגו שלושה עובדים באתרי בנייה באור יהודה, רכסים וחיפה".
אסל מתח ביקורת על התנהלות מוסדות המדינה בכל הנוגע לטיפול בתאונות הבנייה ואמר כי "המצב ממש לא טוב, ולא רק שאין שיפור בנושא הבטיחות, יש הידרדרות בנושא הבטיחות ואנחנו רואים שמינהל הבטיחות בעבודה איבד שליטה על האכיפה. התאונות חוזרות על עצמן, כל הזמן אותן תאונות מאותן סיבות, דבר שמלמד שאין הפקת לקחים מתאונות קודמות, אין כתבי אישום, פשוט מצב שהוא לא מתקבל על הדעת, כאילו שב-10 השנים האחרונות לא קרה שום דבר".
לדבריו, "אני תמיד אומר שמנהל עבודה הוא רואה הצאן של העדר, הוא זה שמרכז את הפועלים, נותן להם את הסידור שמשגיח עליהם. עבירה של ניהול אתר ללא ללא מנהל עבודה זאת עבירת בטיחות חמורה, ודווקא בגלל שיש כל כך הרבה אתרים בלי מנהלי עבודה או עם מינויים של מנהלי עבודה שהם פיקטיביים, אלה עבירות חמורות לפי תקנות הבנייה, שמחייבות הגשת כתבי אישום. אבל אין שום כתבי אישום בתחום הזה של אי מינוי מנהל עבודה באתרי הבנייה, והנושא הזה בסוף מביא לכך שעובדים עובדים באתרים בלי השגחה, בלי תיאום, בלי בטיחות, ואנשים מתים".
"עבירה של ניהול אתר ללא ללא מנהל עבודה זאת עבירת בטיחות חמורה, ודווקא בגלל שיש כל כך הרבה אתרים בלי מנהלי עבודה או עם מינויים של מנהלי עבודה שהם פיקטיביים, אלה עבירות חמורות לפי תקנות הבנייה, שמחייבות הגשת כתבי אישום"
הוא התייחס לכך שבעקבות מלחמת חרבות ברזל נסגרו השערים בפני עובדים פלסטינים והמדינה פעלה להביא עובדים זרים לישראל. "מאז המלחמה נכנסו המון עובדים זרים מסין, הודו, סרי לנקה, וכמות העובדים הזרים שנהרגים בתאונות עבודה קפצה. גם העובדים הישראלים שעובדים בתחום הבנייה והתשתיות הם העובדים היותר מוחלשים, היותר שקופים".
אסל התייחס לנתוני המוס"ל ואמר כי "הייתי מצפה לקבל מהמוס"ל נתונים העוסקים בממשק הקשר של קו החיים מול משרד העבודה, שמהם ניתן ללמוד מה עלה בגורל 13 אלף הפניות שהתקבלו והועברו לטיפול המשרד. כמה מתוך סך הפניות הללו טופלו באופן אפקטיבי והרתעתי שהניב כתבי אישום או עיצומים כספיים?".
אסל הדגיש כי "הליקויים בדוח מצביעים על כך שמדובר בעבירות פליליות על פקודת הבטיחות בעבודה ותקנותיה, עבירות פליליות מסוג אחריות קפידה אשר קל מאוד להגיש בגינן כתבי אישום. יש לבצע מעקב אחר התלונות ולדרוש בירור מול משרד העבודה מה עלה בגורלן. ללא שיפור במישור זה, ניתן להחליף את הפעילות בממשק אינטרנטי. את כספי הציבור שיחסכו ניתן להפנות לרכישת רתמות בטיחות לעובדים, לנוכח העובדה שלפי הנתונים רוב התאונות נגרמות עקב נפילה מגובה".
"כ-70% מהדיווחים טופלו"
מהמוס"ל נמסר בתגובה לדברי אסל כי "מתוך כ-13 אלף פניות שהתקבלו, חשוב להבהיר כי המוקד משמש כתובת ראשונית לקליטה, מיפוי והתרעה על מפגעי בטיחות בזמן אמת. במקרים רבים נציגי המוסד לבטיחות ולגיהות מגיעים בעצמם לשטח כבר בשלב הראשוני, בוחנים את המפגע ופועלים למתן מענה מיידי לצמצום הסיכון.
"רק כאשר מתברר כי נדרש טיפול שאינו בסמכותם, מועבר הדיווח לגורמי האכיפה והטיפול הרלוונטיים, בהם משטרת ישראל, מוקדים עירוניים, מפקח עבודה, חברת החשמל והמשרד להגנת הסביבה. עם זאת, מרגע העברת האירוע לגורם אכיפה כזה או אחר, אין בידי המוקד או המוסד יכולת מעקב אחר המשך ההליך, לרבות חקירות, כתבי אישום או עיצומים כספיים, שכן אלו מצויים באחריותם הבלעדית של הגופים המוסמכים.
"מתוך כ-1,682 דיווחים שהתקבלו השנה, כ-1,177 טופלו ונסגרו ישירות על ידי המוסד לבטיחות ולגיהות, ללא צורך בהעברה לגורמי פיקוח או אכיפה. נתון זה ממחיש את האפקטיביות של המוקד במתן מענה מיידי ומניעת סיכון כבר בשלב הראשוני. התרומה של קו החיים באה לידי ביטוי בזיהוי מהיר של סיכונים, בהנעת פעולה בזמן אמת ובהצלת חיים בפועל, גם כאשר המוקד עצמו אינו הגורם האוכף.
"דוגמה לכך היא אירוע שאירע אתמול בבאר שבע: התקבל דיווח על מבנה מסוכן, שנפגע מהמתקפה האירנית והוכרז להריסה, כאשר אתמול נכנסו ילדים לשחק בתוכו וקיים חשש ממשי לקריסה בתוך המבנה. בעקבות הדיווח בוצע גידור מיידי של השטח, ובהמשך נמשך המעקב והטיפול מול בעלי הנכס עד להסרת הסכנה. המקרה ממחיש כיצד דיווח אחד בזמן מוביל לפעולה מהירה שמגנה על חיי אדם וילדים".
לדברי מנהל המוקד הלאומי קו החיים, מוטי סולטני, "במקרים רבים, עצם ההתערבות המוקדמת מונעת תאונות קשות וחוסכת פגיעה בחיי אדם. אנו רואים יום יום כיצד ערנות אזרחית, בשילוב פעולה נחושה ומיידית של המוקד, יוצרים יחד קו הגנה מציל חיים עבור הציבור כולו. מנתוני השנה האחרונה עולה כי כ-69.98% מהדיווחים למוקד טופלו ונסגרו ישירות על ידי המוסד לבטיחות ולגיהות. נתון זה משקף את האפקטיביות של המוקד במתן מענה מיידי ובצמצום סיכונים כבר בשלב הראשון".
