"הדיגיטציה בבנקים הפחיתה את העלויות שמשלם הציבור על עמלות, אך היא גם הפחיתה את עלויות המשכורות וההוצאות הנלוות של הבנקים, לא תרמה לירידה במרווחי האשראי ורווחי חמשת הבנקים הגדולים גדלו בעקביות בהתאם לגידול בתיק האשראי". כך קבע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שפרסם היום (ד') בנושא בנקאות דיגיטלית בישראל בעקבות ביקורת שנערכה במשרד בין אוקטובר 2021 לפברואר 2022.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לדברי המבקר, "הדבר מצביע על הריכוזיות בענף הבנקאות ועל היעדר תחרות מספקת, מטיל ספק אם ההתייעלות הדיגיטלית התגלגלה במלואה לציבור ומחדד את הצורך של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים בתוכו ליזום פעולות בעידן הדיגיטלי להגברת התחרות בענף הבנקאות, על מנת שההתייעלות הדיגיטלית תבוא לידי ביטוי באופן משמעותי יותר בהפחתת העלויות לצרכן".
3 צפייה בגלריה
חמשת הבנקים הגדולים בישראל
חמשת הבנקים הגדולים בישראל
חמשת הבנקים הגדולים בישראל
(צילום: עידו ארז ורויטרס)
בתוך כך, המבקר ציין כי "אין בידי הפיקוח על הבנקים תוכנית כוללת המפרטת את מועדי היישום הנדרש של כל הצעדים המשמעותיים לקידום התחרות והחדשנות בענף הבנקאות", וכי "היעדרה פוגע ביכולת של התאגידים הבנקאיים להקצות משאבים באופן מיטבי מבעוד מועד כדי להטמיע את הצעדים המשמעותיים בענף באפקטיביות".
עוד עלה מהדוח, כי "עלויות כספיות אינן מקבלות ביטוי משמעותי בבחירת הצעדים לקידום התחרות בענף הבנקאות כאשר התועלות צפויות להשפיע על מבנה השוק ולשפר את מצבם של הצרכנים".

"מערכת הבנקאות בישראל מאופיינת בריכוזיות גבוהה"

כמו כן, המבקר הוסיף כי חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות בישראל (לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי) רשמו גידול שנתי ממוצע של 11.4% ברווחים שלהן בניכוי הפרשה להפסדי אשראי בין השנים 2014 ל-2021. במהלך תקופה זו, לפי המבקר, הרווח השנתי של הבנקים הגדולים זינק מ-10.4 מיליארד שקל ב-2014 ל-22.1 מיליארד שקל אשתקד.
הסיבה להתייחסותו של המבקר לאותם חמישה בנקים נובעת מהנתח הגדול שלהם מתוך כלל שוק הבנקאות הישראלי. "מערכת הבנקאות בישראל מאופיינת בריכוזיות גבוהה. חמש קבוצות בנקאיות שולטות באופן עקבי זה שנים הן בנכסי המערכת הבנקאית והן בכלל האשראי הבנקאי במשק (כ-96% וכ-99% בהתאמה, נכון לסוף שנת 2020)", ציין המבקר.
לפי נתוני הבנק המרכזי האירופי, ישראל נמצאת במקום השביעי בריכוזיות ענף הבנקאות בישראל בהשוואה למדינות אחרות באיחוד האירופי ומשמעותית מעל המדד הממוצע והחציוני באיחוד. "מבנה ענף הבנקאות שהתגבש בישראל התחזק במשך השנים כיוון שבנקים קטנים ואגודות אשראי התמזגו אל תוך חמשת הבנקים המובילים וכיוון שלא נכנסו לשוק מתחרים", צוין בדוח.
בהמשך ישיר לכך, קורא המבקר לפיקוח על הבנקים "לפעול להסרת חסמים הנוגעים להקמת בנקים דיגיטליים חדשים בישראל ולבחון את החסמים הרגולטוריים המונעים את כניסתם של בנקים דיגיטליים זרים לישראל ואת הדרכים להפחתת אותם חסמים, לטובת הרחבת התחרות בשוק המקומי".

רפורמת "מעבר בקליק" לא עונה על הצורך?

בהמשך הדוח התייחס המבקר גם אל רפורמת הניידות בין בנקים ("מעבר בקליק"), אשר קודמה במסגרת פעילות של משרד האוצר עם בנק ישראל לתיקון חוק הבנקאות בשנת 2018. לפי המבקר, "התיקון חייב את הבנקים להקים מערכת ממוחשבת לניוד חשבונות... בעלות שהוערכה ב-240 מיליון שקל.
3 צפייה בגלריה
מתניהו אנגלמן
מתניהו אנגלמן
"המסמכים ששימשו לקידום הרפורמה לא הצביעו על חסם בירוקרטי מובהק". מתניהו אנגלמן
(צילום: מוטי קמחי)
"עולה החשש כי השיקולים שנשקלו בתהליך הבחירה במתווה להקמת פרויקט שעלות הקמתו מוטלת על המגזר העסקי שונים במידת מה מהשיקולים שהיו נשקלים אילו הקמתו הייתה ממומנת מתקציב המדינה, ובכלל זה העלות שתוטל על הצרכנים בטווח הקצר בדרכים שונות, בהן עליית מחירים או פגיעה ביכולת להוזיל את השירותים, זאת כדי למממן את המתווה".
עוד ציין המבקר כי קידום הרפורמה בוצע ללא בחינה מספקת של החסמים העיקריים שעומדים בפני הציבור בכל הנוגע למעבר בין בנקים. "ביוני 2021, שלושה חודשים לפני הפעלת המערכת, ביצע הפיקוח על הבנקים סקר דעת קהל ראשון לבחינת שביעות הרצון מיכולת הניוד בין הבנקים.
"המסמכים ששימשו לקידום הרפורמה לא הצביעו על חסם בירוקרטי מובהק במעבר בין חשבונות בנק, ששיעורו בישראל הוא 2.5% ותואם למקובל בעולם. זאת ועוד, משרד האוצר ובנק ישראל קידמו את הרפורמה בלא התייחסות לטיפול בחסמים שונים המקשים על הציבור לעשות שימוש אפקטיבי במערכת הניוד, בהם החסם הפסיכולוגי, חינוך פיננסי ירוד והיעדר הבדלים מהותיים בין הבנקים".

"היעדר תקציב לחינוך פיננסי - מגדיל פערים כלכליים"

בתוך כך, המבקר התייחס גם להיעדר תחום החינוך הפיננסי בישראל והוסיף כי "שליש מהישראלים בני ה-20 ומעלה בקירוב אינם מצליחים לבצע פעולות בנקאיות בערוצים ישירים ללא עזרת פקיד בנק. שיעורי הצלחה נמוכים תועדו בקרב האוכלוסייה המבוגרת (יותר ממחצית מבני ה-65 ומעלה), במגזר הערבי יחסית למגזר היהודי (פער של 20 נקודות האחוז; יותר ממחצית מהמגזר הערבי) ובקרב נשים יחסית לגברים (פער של 9 נקודות האחוז).
כמעט כל בקשות הבנקים לסגירת סניפים אושרו בתוך כך, המבקר התייחס גם להיעדר תחום החינוך הפיננסי בישראל והוסיף כי "שליש מהישראלים בני ה-20 ומעלה בקירוב אינם מצליחים לבצע פעולות בנקאיות בערוצים ישירים ללא עזרת פקיד בנק. שיעורי הצלחה נמוכים תועדו בקרב האוכלוסייה המבוגרת (יותר ממחצית בני ה-65 ומעלה), במגזר הערבי יחסית למגזר היהודי (פער של 20 נקודות האחוז; יותר ממחצית המגזר הערבי) ובקרב נשים יחסית לגברים (פער של 9 נקודות האחוז)". במקביל לכך ועל אף שהממונה על שוק ההון היוצא, ד"ר משה ברקת, הודה בריאיון ל"כסף חדש" ב-ynet radio כי "לא טיפלנו בחינוך הפיננסי לאזרחים בגלל חוסר בתקציב וסדרי עדיפויות", המפקח ציין כי מגמת סגירת הסניפים בבנקים מסחריים בישראל ממשיכה ביתר שאת: "שיעור בקשות סגירת הסניפים שאושרו על ידי המפקח על הבנקים בשנים 2021-2016 בקרב חמשת הבנקים הגדולים עמד על 96%".
במקביל לכך ועל אף שהממונה על שוק ההון היוצא, ד"ר משה ברקת, הודה בריאיון ל"כסף חדש" ב-ynet radio כי "לא טיפלנו בחינוך הפיננסי לאזרחים בגלל חוסר בתקציב וסדרי עדיפויות", המפקח ציין כי מגמת סגירת הסניפים בבנקים מסחריים בישראל ממשיכה ביתר שאת: "שיעור בקשות סגירת הסניפים שאושרו על ידי המפקח על הבנקים בשנים 2021-2016 בקרב חמשת הבנקים הגדולים עמד על 96%".
המבקר התייחס באופן ספציפי לנושא התקציבי וציין כי "היעדר תקציב לקידום החינוך הפיננסי ברשות שוק ההון משנת 2018 מבטל את יכולתה לשמש גוף ממשלתי אחראי ומרכז לתחום, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2011. זהו חסם במעבר לבנקאות דיגיטלית, והוא מגדיל פערים כלכליים בין אוכלוסיות.
"מומלץ כי משרד האוצר ורשות שוק ההון יפעלו לקידום החינוך הפיננסי בישראל באמצעות פתרון כולל, שבמסגרתו תיקבע תוכנית מפורטת ויוגדרו המשאבים העומדים לרשות הגורם המאסדר", נכתב בדוח.

ישראל בפיגור בכל הנוגע לתשלומים "חכמים"

בנוסף, המבקר התייחס לשני תחומים טכנולוגיים בהם ישראל נמצא בפיגור משמעותי ביחס למדינות מפותחות אחרות בעולם: השימוש במערכות תשלומים מיידיים ובטכנולוגייה EMV המשמשת לאבטחת עסקאות באמצעות כרטיסים "חכמים".
3 צפייה בגלריה
אפל פיי
אפל פיי
ישראל בפיגור בתשלומים "חכמים". אפל פיי
(צילום: shutterstock)
בדוח נטען כי "נכון לשנת 2021 יש בעולם יותר מ-60 מערכות תשלומים מהירות ויש כמה מדינות המתכננות ליישם מערכות כאלה בשנים הקרובות. בביקורת נמצא כי על אף שמשתתפי מערכת שירות התשלום המיידי עמדו בהוראת בנק ישראל ונערכו לקלוט תשלומים באמצעותה, במועד סיום הביקורת שניים מתוך 11 בנקים הפועלים בישראל מאפשרים ללקוחותיהם לבצע תשלומים באמצעותה.
"מערכת תשלומים מיידיים מגדילה את היתירות בביצוע תשלומים מהירים וסופיים במשק. המערכת מאפשרת סליקה של טריליוני שקלים מדי שנה באמצעי תשלום מתקדמים ומגבירה את הנוחות, המהירות והיעילות לציבור אגב צמצום השימוש במזומן ותמיכה בביצוע תשלומים בסכומים נמוכים, ואולם היקף השימוש במערכת עומד על 3.62% מכלל הפעילות במערכת 'זיכויים, חיובים והעברות תשלומים' ונמוך ביחס לפוטנציאל השימוש בה".
באשר לשימוש ב"כרטיסים חכמים", נטען כי "הטמעת טכנולוגיית ה-EMV בישראל נמוכה יחסית למקובל בעולם, על אף שגורמים בבנק ישראל ומחוץ לו דיווחו בעשור האחרון שיש לקדם אותה. ממרץ 2020 צומצם הפער בעקבות מתווה להאצת יישום התקן שפרסם הפיקוח על הבנקים, ונכון לנובמבר 2021 כ-73% מהעסקות במערכת EMV הן עסקות חכמות וכ-47% מהעסקות במערכת התשלומים של חברת שירותי בנק אוטומטיים (שב"א) הן עסקות חכמות.
"עיכובים בהטמעת הטכנולוגיה הובילו לעיכובים ביישום טכנולוגיות תשלום חדשות הנהוגות זה שנים במדינות רבות ומיטיבות עם הצרכנים, במיוחד שימוש בארנקים דיגיטליים".