הצרכנים צריכים לקבל את מלוא הפרטים לפני שהם קונים רכב: היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הגיש היום (ד') התנגדות להסדר הפשרה בתביעה ייצוגית נגד מספר יבואניות רכב, בטענה שהפשרה מנוגדת לחוק הגנת הצרכן ולהנחיות הרשות להגנת הצרכן.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד משווקות ויבואניות הרכב כלמוביל, מאיר חברה למכוניות, דלק מוטורס וטלקאר, נטען שהן מודיעות בפרסומים על ימי מכירה מיוחדים, תוך שהן מסתירות מצרכנים את המידע הנדרש על פי חוק כדי שיוכלו להחליט מראש אם להגיע למקום המכירה. בין היתר הן מסתירות מידע על דגמי כלי הרכב, מחירם הרגיל של כלי הרכב, שיעור ההנחה ותנאי המכירה המיוחדים.
לטענת התובע הייצוגי, החברות מפרסמות פרסומים כמו "תנאי רכישה בלעדיים והטבות בלעדיות שאסור לפספס", ולא מפרטות לגבי פרטים חיוניים בעסקה, כך שכל מטרת הפרסום הינה לגרום לצרכן להגיע אל אולמות המכירה, מבלי שיוכל לוודא פרטים נדרשים בכל מקום אחר. הפרסומים, על פי הנטען בתובענה, מביאים לציפייה מצד הצרכנים להנחות ענק, אולם לאחר שהצרכנים מגיעים אל אולמות המכירות, הם מגלים כי ההנחות אינן משמעותיות
"אין מקום לאשר את הסכם הפשרה, וגם הפרסום באתר לא מלא"
הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים ועוד טעון אישור בית המשפט, מאפשר לחברות אפשרות להמשיך לפרסם את ימי המכירה האלה, ללא המידע הנדרש על פי חוק ובתנאי שהמידע מופיע באתר החברה - ובפרסומים תופיע רק הפנייה לאתר לצורך קבלת הפרטים החסרים. אחת הסיבות לכך היא שאין מקום לפירוט יתר בפרסומות בטלוויזיה, למשל.
לצרכנים מדובר בסרבול: למרות שיהיה גילוי נאות באתר האינטרנט של החברות לגבי המחירים לפני ואחרי של כלי הרכב, מהות ההטבות וסוגי הרכב, הצרכנים שייראו את המודעות או יצפו בפרסומות יצטרכו לפנות לאתר האינטרנט של החברות לשם מידע. כמו כן, לפי ההסכם החברות יתרמו 800 אלף שקל לעמותות.
בעמדת היועץ המשפטי לממשלה שנמסרה לבית המשפט נכתב כי: "אין מקום לאשר את הסדר הפשרה, מפני שההסדרה העתידית המוצעת בהסדר הפשרה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק הגנת הצרכן והנחיות הרשות להגנת הצרכן בעניין חובת גילוי".
הוא מפרט: "מהסדר הפשרה עולה כי בניגוד למתחייב מהוראות הדין - הפרטים האמורים לא יופיעו בפרסומים עצמם, אלא רק באתר החברה. הפרסומים יכללו הפניה לאתר החברה לקבלת פרטים נוספים. שנית, גם הפרסום באתר אינו כולל את כל פרטי המידע הנדרשים בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק הגנת הצרכן והנחיות הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן".
לפי היועמ"ש, "מטרתו של חוק הגנת הצרכן היא להגן על הצרכן מפני מעשה מרמה, עושק והטעיה ולהבטיח כי בעשותו עסקה יעמדו לרשות הצרכן מידע, מלא ככל האפשר, על טיב העסקה ועל פרטיה. ההנחה שעמדה בבסיסו של החוק הייתה כי בהינתן מידע מלא והוגן, יוכל הצרכן לכלכל את דרכיו ולהתקשר בעסקה מטיבה ורצויה. לשם כך נכללה בחוק חובת גילוי רחבה, ונקבע בו איסור על עוסק לעשות מעשה או מחדל העלול להטעות את הצרכן... הוראות החוק ברורות לגבי פרסום אודות מכירה מיוחדת: עליו לא להטעות את הצרכן בעניין מהות השירות, מועד מתן השירות, מחיר העסקה וכמות הטובין שבמלאי.
"לפני הנחיות הרשות להגנת הצרכן, על עוסק המודיע במדיות השונות על מכירה מיוחדת, לציין בפרסומיו את הפרטים הבאים: על אילו מוצרים או שירותים חל המבצע ואת מחיר המוצר או השירות לפני המבצע, קרי, מהו מחירו הרגיל שלא במסגרת מכירה מיוחדת. כמו כן עליו לציין את שיעור ההנחה או המחיר לאחר ההנחה שהצרכן יידרש לשלם במסגרת המכירה המיוחדת.
"ככל שלעוסק יש מספר סניפים ומחירי המוצרים שבמבצע שונים מסניף לסניף, הרי שעל פי ההנחיה על פרסום והצגת מבצעים, אין חובה לציין בהודעה על המכירה המיוחדת את מחירם הרגיל של המוצרים לפני המכירה המיוחדת, אולם יש לציין באופן בולט כי המחיר הקודם של המוצרים שבמבצע, שונה מסניף לסניף והמחיר הקודם מוצג בסניף עצמו.
"כן עליו לפרט לגבי תנאי המבצע: כך למשל, האם נדרש לרכוש מעל סכום מסוים או מספר מסוים של פריטים או השירות. מדובר בכל תנאי שנוגע למכירה המיוחדת ומשפיע עליה ו/או מסייג אותה ואת המספר המזערי של הפריטים המוצעים במבצע והמספר המזערי של הפריטים המוצעים בהנחה מרבית. הוראה זה לא חלה על פרסום שנעשה בבית העסק".
בפרסום כלי רכב ומשקפי שמש - יש לפרט לגבי הדגם
חובה נוספת שהיועמ"ש מציין, היא הנחיה של הרשות מספטמבר 2020, לפיה "יש חובה לפרסם מזהים אודות דגם ומותג של מוצר בפרסום. על פי ההנחיה בעניין פרסום דגם ומותג, בפרסום רכב יש לגלות את שם ומספר הדגם המלא של 22 הרכב, לרבות דגמי משנה או תת דגמים ואת שם המותג. לעמדת הרשות, פרטים אלה הם מהותיים לזיהוי המוצר.
"גילוי פרטים אלה, עוד בשלב הפרסום ועוד טרם הגעה לבית העסק, מאפשר לצרכן לקבל החלטה מושכלת אם להגיע לבית העסק בעקבות הפרסום, שכן מידע זה מאפשר לו בראש ובראשונה לדעת לאיזה מוצר בדיוק מכוון הפרסום, כמו כן מאפשר הגילוי לצרכן, במקרים המתאימים, לבדוק, למשל במנועי חיפוש מקוונים, את הצעת המחיר שבפרסום ולהשוותה למחירי מוצרים דומים/אחרים. אי גילוי עלול להוות פרסום המטעה את הצרכנים באשר לסוג הרכב נשוא הפרסום".
היועמ"ש מציין קושי נוסף העולה מהסדר הפשרה: "הסעיף לפיו החברות יתחייבו לתרום סך של 800 אלף שקל לעמותות שונות שפורטו בהסדר הפשרה, לפי בחירתן. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות אין לאפשר לצדדים את העברת הפיצוי הכספי לעמותות ספציפיות אלו או אחרות ויש להעביר את הסכומים לקרן לחלוקת כספים שהוקדמה מכוח חוק תובענות ייצוגיות. סעיף 20 (ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי במקרה שבית-המשפט מורה על מתן סעד כספי לטובת הציבור עליו להורות על העברת הכספים המיועדים לכך לקרן לחלוקת כספים.
"לאור קשיים והיקף תופעת התרומות במסגרת תובענות ייצוגיות, התעורר צורך ביצירת מנגנון חיצוני לצדדים לחלוקת התרומות, כך שהליך בחירת הגוף שיקבל את התרומה יהיה לפי מנגנון שקוף, שוויוני, נטול פניות ומנותק מן הצדדים ובאופן שיקיים זיקה קרובה ככל האפשר בין חברי הקבוצה לבין ייעוד התרומה. משכך, סבור היועץ המשפטי לממשלה, שאין מקום להעברת פיצוי כספי לעמותות ספציפיות, אלא יש להעביר את הפיצוי בהתאם לדרך המפורשת שנקבעה בחוק, לקרן חלוקת כספים".
