שר הדיגיטל הלאומי דודי אמסלם ישלים את ליקוט הסמכויות למשרדו החדש, כשהממשלה תאשר היום (א') לצרף למשרדו את רשות החברות הממשלתיות ונציבות שירות המדינה. זאת בהתאם להחלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוף השבוע שבאה בתום כמה ימי חשיבה, או חשיבה לכאורה, שלקח נתניהו להרהר במהלך שעורר מחאה בעיקר במשרד האוצר.
אמסלם צייץ ביום שישי אחר הצהריים: "אחרי שבוע כזה חריף, אין כמו דג מרוקאי וחריף במיוחד לשבת". ח"כים שהוזמנו בעבר לביתו של אמסלם במעלה אדומים יודעים להעיד על מידת החריפות של הדג - והיא גדולה. ואכן, שבוע לא קל עבר על אמסלם: נתניהו הבטיח לו לפני כמה שבועות שיעניק לו את האחריות על נציבות שירות המדינה ורשות החברות עם מינויו כשר הסייבר והדיגיטל הלאומי וכשר המקשר בין הממשלה לכנסת.
דודי דוד אמסלם ב אולפן ynetדודי דוד אמסלם ב אולפן ynet
שר הדיגיטל הלאומי דודי אמסלם. קיבל חיזוק מנתניהו
(צילום: אבי מועלם)
אלא שלאחר פרסום ההבטחה הופעלו לחצים על נתניהו נגד מימושה. במשרד האוצר שהיה אחראי על רשות החברות הממשלתיות סירבו להפרד ממנה, וסביר להניח שלא רק הפקידים אלא גם שר האוצר ישראל כץ לא אהב את הרעיון בלשון המעטה - גם אם לא מחה נגדו בפומבי.
רשות החברות היא מוקד כוח עצום בכל הנוגע למינויים בחברות הממשלתיות שמצריכות את חתימתו של השר הממונה על הרשות. עד עכשיו היה זה שר האוצר. מהצד של הפקידות חשובה יותר ההשפעה על מהלכים בחברות, למשל - הפרטת חברות, או גזירת דיבידנדים שנדרשת בעיקר בעתות שבהן הקופה הציבורית מדוללת.
בתחילת השבוע שעבר עוד קיוו ברשות החברות ובמשרד האוצר שניתן יהיה לשנות את השיבוץ. באמצע השבוע כבר הבינו שהקרב אבוד. אחת הסיבות היתה הכשרת המהלך מראש על ידי ראש הממשלה. עוד טרם מינויו של כץ לאוצר הודיע לו נתניהו שרשות החברות תופקע ממשרדו החדש. אך אז אמר נתניהו שהרשות תסופח למשרד ראש הממשלה. לכך התקשה כץ להתנגד, או שקל יותר היה לו לבלוע את הצפרדע.
נתניהו מינה את כץ למשרד האוצר לאחר שנאלץ למסור את תיק החוץ לכחול לבן תמורת הצטרפותם לממשלה. סביר להניח שנתניהו לא גילה עניין בחיזוקו של כץ יתר על המידה - שכן הוא כבר הכריז בעבר על רצונו להתמודד על ראשות הליכוד בעידן שאחרי נתניהו. זאת בנוסף להיותו בעמדות כוח ממילא, דוגמת תפקידו כיו"ר מזכירות הליכוד.
ישראל כץ באולפן ynetישראל כץ באולפן ynet
שר האוצר ישראל כץ. לא מחה בפומבי
(צילום: חגי דקל)
רשות החברות היתה הופכת אותו למוקד כוח גדול עוד יותר. את השפן, בדמות אמסלם, שלף נתניהו מהכובע לפני ההודעה על מינויו של כץ בפועל. כץ, כאמור, העדיף לנהל את השיח מאחורי הקלעים, ובלשכתו מדגישים כי לא היה מעורב במאבק למנוע את העברת הרשות לאמסלם.
במקום לחזק את כץ, החליט נתניהו לחזק את אמסלם, שנחשב לאחד השרים הכי נאמנים לו ובעיקר לקראת פתיחת משפטו של ראש הממשלה. שכן אמסלם אינו בוחל במתקפות משולחות רסן על מערכת המשפט. רק בשבוע שעבר קרא אמסלם במליאת הכנסת לעברו של ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) שהיה ראש אגף החקירות במשטרה: "אם אתה רוצה לדבר על שחיתות, תסתכל במראה. כשיחשפו את הקלטות מנדלבליט, כולם יידעו, כמוך, מי שיבש חקירה, מי הדליף למי". אמסלם הוסיף "מי אתה סגלוביץ' שתתקוף את ראש ממשלת ישראל ותקרא לו מושחת?".
למחרת, כששר המדע יזהר שי (כחול לבן) הציע לאמסלם להתפטר בעקבות דבריו, צייץ שר הדיגיטל: "אני מבקש משרים שרק אתמול קיבלו נייר מכתבים חדש, שלא יטיפו לי מוסר ולא ילמדו אותי הלכות נימוסין. אמשיך להתבטא ולהגיד את כל אשר על לבי, ללא פחד, וללא מורא".

אפשרות לבחירות ב-2021

גם המעבר של נציבות שירות המדינה לחיקו של אמסלם לא היה חלק, והיו מי שניסו לשכנעו שממילא לא תהיה לו השפעה על הגוף שאחראי על כלל המשרות והגיוסים לשירות המדינה. הנציבות נחשבת גוף עצמאי ונתניהו כבר מינה שם נציב מטעמו - דניאל הרשקוביץ. אמסלם לא השתכנע.
במערכת הפוליטית גוברות ההערכות שנתניהו מבקש ללכת לבחירות בתחילת השנה הבאה. לכך מתחברות הערכות שההסכם הקואליציוני ישונה - לפחות ככל שהדברים תלויים בליכוד - כך שתקציב המדינה שיאושר בספטמבר (ולא באוגוסט כפי שמחייב החוק) יהיה לשנת 2020 בלבד ולא תקציב דו־שנתי.
בהחלטה כזו ישנו היגיון כלכלי בעקבות משבר הקורונה. כעת ייתכן שההיגיון הכלכלי ושאיפותיו הפוליטיות של נתניהו יחברו. החוט המקשר: אם תקציב 2021 לא יאושר עד 31 במרץ 2021, יוכרזו בחירות.