מדוע התנפחו חשבונות המים בערים שונות ברחבי המדינה? דו"ח שהזמינה עיריית ראשון לציון עשוי לספק הסברים גם לגבי ערים אחרות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עורכי הדו"ח בדקו את דפוסי החשבונות בעיר בשתי תקופות בהן אלפי צרכנים טענו שחשבונות המים שלהם התנפחו. הם מסיקים כי העלאת תעריפי המים על-ידי רשות המים, בשילוב עם חשבונות שנפרסו על פני תקופות ארוכות מדי ולצד שליחת התראות על צריכה חריגה שהיו שגויות ומעוררות חרדה - הביאו לכך שהציבור חשב שחשבונות המים שלו התנפחו בעוד שצריכת המים לא עלתה באופן משמעותי (למעט בתקופת הקורונה).
יחד עם זאת, יש לזכור כי הדו"ח מתבסס על נתוני עיר אחת בלבד ולא מתייחס כלל לטענות שעלו ברחבי הארץ על כך שמדי המים לצריכה משותפת של חברת ארד דליה לכאורה רגישים מדי במדידה. צרכנים רבים ברחבי הארץ עדיין טוענים שחשבונות המים שלהם התנפחו משמעותית.
"קיימת בעיה, אין עשן בלי אש"
את הדו"ח הכין השופט בנימין ארבל יחד עם הכלכלן בני צימרמן. הם בדקו שתי תקופות בהן התגברו התלונות על חשבונות מים מנופחים: חגי תשרי ב-2019 ואפריל מאי 2020 - שיא משבר הקורונה. הם הסתמכו על נתונים מ-2017 עד 2020.
"מסקירת הלכי הרוח הציבוריים, סברתי כי אכן, לכאורה, קיימת בעיה. שכן, אין עשן בלי אש. במיוחד לאור מערכת היחסים העדינה בין הציבור לבין ספק משאב טבע כה חיוני לקיום האנושי כמים. מה עוד כאשר הספק הינו מונופול כתאגידי המים", כותב השופט בדו"ח.
הוא מסביר כי שילוב של קפיצת תעריפי המים בכ-10% בשתי התקופות במצטבר, יחד עם הארכת ימי הקריאה ל-80 ימי חיוב בגלל חגי תשרי - הקפיץ את התשלום בחשבון המים עד ל-25% מעל החשבון הקודם, כשצריכתו היומית של הצרכן לא השתנתה כלל, או השתנתה באופן זניח. זאת למעט תקופת הקורונה, בה צריכת המים אכן עלתה בפועל, בשל שהיית הצרכנים בבתים וריבוי שטיפת ידיים.
התארכות בלתי סבירה של קריאת המונים
הדו"ח מבקר נחרצות את ההגשה של החשבונות בתקופת חגי תשרי תש"ף. החשבונות היו גבוהים מהרגיל כתוצאה "מהתארכות בלתי סבירה של ימי קריאת מוני המים", כך נטען. "התארכות זו נבעה בעיקרה מימי חגים רבים שחלו בתקופת הקריאה, אולם נראה שגם מאי הקפדה על סדרי הקריאה. לצד שינוי זה באה גם העלאת תעריפים שאינה בשליטת התאגיד.
"לפי כללי המים, תקופת חיוב לא תחרוג מ-56 ימים ולא תעלה על 66 ימים. אמנם, לכאורה, בעניינו עמד התאגיד בכללים, אולם בפועל, עמידה זו מפוקפקת. שכן, יש להבחין בין ממוצע ימי קריאה , לבין ימי קריאה בפועל. ימי הקריאה בפועל יצרו בהכרח שוליים רחבים לגבי חלק מן הצרכנים. תקופת החיוב השתרעה מ-29 ביולי עד 16 באוגוסט. סה"כ 80 ימי חיוב.
"הצרכן זוכר טוב יותר את המועד הקודם מאשר את המועד המקביל בשנה שעברה. וכאשר מספר ימי החיוב עולה בצורה דרסטית, הוא יראה חשבון גבוה יותר. אך בפועל, בסך הכל הוא לא יחויב ביותר מאשר צרך.
"האמרה זו של החיובים הכספיים גרמה, ככל הנראה, לסערה ציבורית. במיוחד לאור העובדה כי בתקופה הקודמת נערכה - הקריאה בזריזות יתר, והחלה אף בטרם הסתיימה התקופה אירוע שגרם להפרש מידי של מספר ימים בין תקופת המדידה".
התראות מעוררות חרדה על חריגות של אלפי אחוזים
בנוסף הוא מדגיש: רוב ההתראות שתאגיד המים שלח לצרכנים על צריכה חריגה - היו שגויות. התאגידים שולחים התראות על שלוש רמות צריכה: גבוהה, חריגה וחריגה מאוד, החל מצריכה פרטית או/ו משותפת של 130% ומעלה.
חלק מההודעות האלה אף מעוררות חרדת שווא. לדוגמא, השופט מביא לקוח שחשבון המים הדו חודשי שלו דווקא ירד בתקופה הזאת מ-366 שקל ל-265 שקל. למרות זאת, הוא קיבל הודעה בחשבון זה על צריכה חריגה מאוד בשיעור 5,900% מצריכתו הרגילה. הסיבה לכך היתה שחודשים רבים לא חויב בצריכה משותפת והפעם חויב ב-0.03 מ"ק. "ברור כי דרך התראה זו, של העמסת אלפי אחוזים, אינה הגיונית, גם אם החישוב החשבוני נכון", מדגיש השופט.
לפי הדו"ח, מדובר ב"מספר בלתי סביר ואופי בלתי סביר לעיתים של התראות השגיאה. התראות אלה מוצאות באופן מכני על פי הוראות כללי תאגידי המים וחלקן מיותרות גורמות לצרכן לעוגמת נפש, טרדה והוצאות יתרות. אין לי אלא להביע תקוותי כי עם המעבר למערכת קריאה מרחוק- שתקרא באופן סיסטמתי ובמועדים קבועים את מדי המים - תיפתר הבעיה".
כל אלה יחד, טוען השופט, "יצרו רעש מלאכותי בין הצרכנים. גרמו להם לטרדה, חוסר הבנה באשר למהות ההודעה, ובסופו של יום היו, ככל הנראה, בין יתר הגורמים שהביאו לקול הצעקה בעיר. במיוחד שלכל אלה התווספה עליית תעריפי המים שנקבעת על-ידי הרשות הממשלתית למים ולביוב והם אחידים בכל הארץ. עם זאת, כאשר הם מושתים לראשונה בצוותא חדה עם תקופות מדידה ארוכות ואולי גם עם הודעת שגיאה שגויה, אין תימה שיגרמו להדים שליליים בציבור".
לכל זה נוספה תקופת משבר הקורונה אז בעקבות המגבלות, עלתה צריכת המים בשל "שינוי אורחות החיים גרם גם לשינויים בהרגלי צריכת המים. אנשים החלו להקפיד על שטיפות ידיים מרובות וממושכות. עצם ההסתגרות בבתים גרמה להסטת הפעילויות האנושיות השונות, צורכות המים, מצריכה במרחב העסקי והציבורי למרחב הביתי, הן בדירות המגורים והן בחצרות תוך הימנעות מחופשות (ובכך הושפעה גם הצריכה הביתית המשויכת וגם הצריכה המשותפת)".
מה קרה בראש השנה 2019?
בתקופת חגי תשרי 2019, חלה קפיצה חדה בחיובים בעיר בסוף 2019 מ-1,168,696 מ"ק בתקופה שקדמה לכך, ל-1,312,015 מ"ק, בעוד שב-2018 הצריכה בתקופה המקבילה עמדה על 1,123,523 מ"ק.
תעריפי המים התייקרו אז ב-6.5% בתעריף 1 וב-5.4% בתעריף 2, כך שצפוי היה שחשבונות המים של התושבים יהיו גבוהים יותר ביחס לתקופה הקודמת גם ללא כל שינוי בצריכה.
התברר כי ימי הקריאה בכל התקופה לא היו זהים לעומת 2018. היו צרכנים שחויבו במקום על תקופה של 61 יום - 76 יום. כלומר, המונה הבודד נקרא כמה ימים נוספים מעבר לתקופה המקבילה. דהיינו: יותר ימי צריכה שבאופן אוטומטי מגדילים את החיוב.
למרות זאת, מבדיקת כלל הנתונים עולה כי מממוצע הצריכה לצרכן ב-2019 דווקא ירד ב-1.4% ואילו הצריכה המשותפת עלתה ב-4.8%, אך סך הכל החיוב ירד בממוצע ב-0.7%.
בנוסף, בתקופה הזאת חלה עלייה בשליחת הודעות לצרכן על צריכה משותפת חריגה של 200%-150% מהצריכה "הרגילה" (שנקבעת לפי ממוצע הצריכה הקודם, בהתאם לאמות מידה קשיחות ומתעלמות ממשפיעים גמישים שונים, המשפיעים על שיעורי הצריכה, כגון חוסר שוויון בימי הצריכה, או השפעות אקלימיות בהתאם לעונות השנה). מדובר אמנם בעלייה של כ-445 הודעות, אך בהודעות חריגה של מעל 200% חלה ירידה של 445 הודעות. בנוסף, מתוך 11,417 הודעות התרעה על צריכה חריגה, 7,440 הודעות היו שגויות - כלומר, רובן.
מה קרה במשבר הקורונה?
בתחילת 2020 הועלו שוב התעריפים על ידי מדינת ישראל. תעריף 1 עלה ב-6.38% ותעריף 2 ב-5.27%. "עליות כה סמוכות של תעריפי המים ובשיעורים כה גבוהים בשיעור מצטבר העולה על 10% בתקופה שבה אין אינפלציה, עלולה כשלעצמה ליצור רגשי מרמור וכעס בציבור", כך טוען השופט ארבל.
גם בתקופה זאת, פיזור הקריאות של מדי המים מצביע על כך שחלק הארי מהן נערך יומיים מעל הממוצע. מכאן ניתן להסיק כי המונה הבודד נקרא מספר ימים מעבר לתקופה המקבילה.
במקביל, הגיעה לארץ המגפה והחל משבר עולמי. מבדיקה שנערכה על חשבונות המים בראשון לציון באפריל-מאי עולה כי חל גידול של 7% בצריכת המים הפרטית. זה נתון שמגיע מקריאת המונה הבודד: מ-0.45 מ"ק ב-2019 ל-0.83 ב-2020.
בנוסף, מבדיקת נתונים חודשיים שונים בין 2018 ל-2020, עולה כי שיעור הצריכה עלה בשנת הקורונה בכ-5% לעומת 2019, שינוי המיוחס להיות התושבים בביתם וכן כי היחס בין צריכה פרטית למשותפת לא השתנה.
כלומר, מרגע החלת מגבלות הקורונה, הצריכה הפרטית הפכה גבוהה יותר בממוצע למונה הבודד במגזר הפרטי ומקורה, ככל הנראה, בסגר שנכפה על התושבים.
גם בתקופה הזאת, מספר ההתראות השגויות בראשון לציון היה חריג. המערכת הנפיקה בתקופה זאת 10,656 התרעות לעומת 9,064 הודעות בתקופה המקבילה אשתקד. חל גידול בצריכה משותפת חריגה שמעל 150% לעומת קיטון בצריכות חריגות אחרות, כך שנראה שאין גידול בהתראות. אבל מתוכן רק 4,777 היו אמיתיות ו-5,874 התראות היו שגויות. שוב: רוב ההתראות - שגויות.
השופט הדגיש כי: "על התאגיד לעשות ככל אשר לאל ידו, לתכנן את הקריאות ואת הוצאת החשבונות בגינם באופן שיתקרב כמה שיותר לממוצע, על מנת למנוע 'פיקים' בלתי מוסברים לצרכן. בנוסף, חייב התאגיד לשמור על סדר הקריאות הפנימי, כדי לצמצם סטיות נוספות (סטייה על סטייה) גם במקרים של התארכות מספר ימי הקריאה בשל מועדים/חגים/ימי חופשה וכיוצ"ב. הפקת ההתראות במתכונתן הנוכחית אינה משרתת את המטרה לשמן הן מופקות. ריבוי הטעויות, הנובעות מאי גיול מספר הימים, פוגע באמינות ההתראה ומעורר הדי שווא בציבור".
מרשות המים נמסר בתגובה: "רשות המים מברכת על הבדיקה היסודית שערך כבוד השופט ארבל, ועל הקביעה הברורה כי אין בסיס לטענות על חיובים מנופחים לצרכנים וכי הטענה בדבר עלייה בתלונות בנושא חשבונות המים הינה שגויה. אנו לומדים את מסקנות הדו"ח במטרה להנחות את תאגידי המים כיצד לפעול לשיפור השירות לצרכני המים. הממונה על התאגידים כבר הורה לכל תאגידי המים לבדוק את נושא ההתרעות השגויות על צריכת מים חריגה, ובימים הקרובים יישלחו לתאגידים הנחיות לפתרונות מיידיים לנושא זה".
