בית הדין לעבודה בירושלים קיבל לאחרונה תביעה שהגיש גמלאי של עיריית מעלה אדומים, והעניק הכרה של תאונת עבודה ללקות נפשית שהתפתחה אצלו אחרי שיחות בירור שבהן יוחסה לו הטרדה מינית. הוא תיאר את תחושתו במהלך שיחת הבירור כ"עמידה מול כיתת יורים", והשופט דניאל גולדברג קבע שנמצא קשר סיבתי בין האירוע לבין מצבו מאז.
מדובר ממנהל רכש לשעבר שבאוגוסט 2020 הוגשה נגדו תלונה של עובדת, והוא זומן לשיחת בירור אצל הממונה על הטרדות מיניות. מתיעוד הפגישה עלה שהתובע אמר לממונה כי הוא "נסער" ומרגיש "כאילו ירו לו בראש", וביקש לעבור פוליגרף על מנת להוכיח את חפותו.
למחרת זומן מנהל הרכש לשיחת "בירור משמעתי" אצל מנכ"ל העירייה. הוא סיפר שעם הגעתו אליה הוא קיבל "שוק ובום" לראות את היועמ"ש והגזבר, מנהלו הישיר, יושבים לצד המנכ"ל. "הייתי בהלם. מה הם עושים פה?", סיפר.
לדבריו הוא הרגיש שנערך לו משפט שדה, ושאינו מסוגל להתגונן עקב חולשה. הוא נסע לביתו ובהמשך היום הרגיש גם סחרחורות ו"מועקה נוראה ואיומה". באותו לילה הוא סבל מנדודי שינה והרגיש שהוא "בגיהינום". למחרת יצא בשעת בוקר מוקדמת מהעבודה בשל חולשה וכאבים, ובהמשך התייעץ עם רופא שהמליץ על קבלת טיפול נפשי.
בפברואר אשתקד הכיר בית הדין בשתי שיחות הבירור הטעונות שנערכו למנהל הרכש כ"אירועים מיוחדים", העלולים להסביר את הפגיעה הנפשית שבה לקה. בהמשך מונה פסיכיאטר כמומחה מטעם בית הדין, לבדיקת הקשר הסיבתי בין אותן שיחות לבין הליקוי הנפשי. בעוד ביטוח לאומי טען שחוות דעתו "דלילה" ואינה מסייעת לתובע, גרס האחרון שהיא מכירה בקשר האמור ויש לאמצה.
עו"ד ניצן הללצילום: יהודה לויואכן, השופט גולדברג קבע שדי בחוות דעת המומחה על מנת להיעתר לתביעת מנהל הרכש. לדבריו היא "מבססת באופן מספק קיומו של 'נזק פיזיולוגי' בדמות היזקקות לטיפול רפואי, אשר אירע בסמוך לאחר האירועים המיוחדים שהוכרו, וכן מבססת היא קשר סיבתי בין האירועים המיוחדים לבין אותה היזקקות לטיפול רפואי".
בפסק הדין הודגשה סמיכות הזמנים שבין האירועים לבין פניית התובע לגורמים רפואיים: בחלוף שלושה ימים בלבד מהשיחה אצל המנכ"ל ביקר מנהל הרכש אצל רופא, שרשם כי הלה "בדיכאון ובמצב רוח ירוד". כשבוע לאחר השיחה הגיע שוב לקבלת טיפול רפואי, ומתיעוד הביקור עלה שבמהלכו שיתף שמאז התלונה אינו ישן בלילה וסובל מחוסר תיאבון ואי-שקט.
גם בתיעוד רפואי מתחילת אוקטובר 2020 - כחודש לאחר הבירור – נרשם שהוא חש מדוכא, סובל מהפרעות שינה ו"מוטרד מהתלונה והטיפול בתלונה".
למסקנת השופט, די במארג הראייתי האמור, בהצטרף לחוות דעת המומחה, על מנת לקבל את התביעה ולהכיר בשיחות הבירור של מנהל הרכש אצל הממונה ומנכ"ל העירייה כתאונת עבודה. ביטוח לאומי חויב ב-5,800 שקל הוצאות משפט לטובת התובע.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד טליה רג'ואן
• ב"כ הנתבע: עו"ד מנחם אליעזר כהן
• עו"ד ניצן הלל עוסקת בביטוח לאומי
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
