נמנע גירושה מהארץ של אזרחית רוסיה הנשואה לישראלי ונמצאת בהיריון מתקדם בסיכון: ההליך הסתיים בהסכמה של בני הזוג ורשות האוכלוסין להארכת רישיונה בחצי שנה נוספת, והדיין ד"ר יוסף ברדא מבית הדין לעררים בחיפה העניק לכך תוקף של פסק דין.
הסיפור מציף את השאלה כיצד בוחנים את משמעות העיקרון "מרכז חיים בישראל" בעת המודרנית, שבה ניתן לשלב שהות בשתי מדינות במקביל. תחילת הפרשה באוגוסט 2023, אז הגישו בני הזוג – הורים לפעוטה בת שנתיים - בקשה להסדרת מעמד האישה בישראל מתוקף נישואיה. במאי 2024 היא קיבלה רישיון א/5 לשנה, שבמהלכה טסה מעת לעת לחו"ל, יחד עם בעלה ובתם, לצורך ביקור בנה המתבגר ברוסיה.
על רקע זה הוחלט ברשות האוכלוסין וההגירה להאריך את רישיונה פעם נוספת, אך רק בחצי שנה, "וזאת לצורך בחינת כנות הקשר וקיומו של מרכז חיים משותף בישראל".
אלא שגם בששת החודשים הללו נמצא שבני הזוג יצאו מהארץ, ולכן טען משרד הפנים שבשל משך זמן שהותם בחו"ל, לא הוכח על ידם שקיים מרכז חיים בישראל. בנסיבות אלה חרצה רשות האוכלוסין את גורל האישה לגירוש: נקבע שעליה לעזוב תוך שבועיים, כאמור בזמן שהיא בהיריון מתקדם ותוך שהיא מותירה אחריה ילדה קטנה בישראל.
מנימוקי ההחלטה, שניתנה בפברואר האחרון, עלה כי הרשות לא ראתה במטרת היציאה מישראל – ביקור בנה של העוררת – או בהריונה, נסיבות המצדיקות סטייה מנוהל מתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי.
בשלב זה הגישו בני הזוג באמצעות עו"ד מאיה וייס-טמיר ערר בהול לבית הדין לעררים, בניסיון למנוע את רוע הגזרה. סביב אותה תקופה החל מבצע "שאגת הארי", מה שרק חידד את הצורך של האישה - תושבת הצפון המופגז - באשרה שתעניק לה זכויות סוציאליות.
עיקר טענת בני הזוג בערר הייתה שהחלטת הגירוש תוך שבועיים, כשהאישה לקראת לידה, שגויה מן היסוד, פוגענית ובלתי מידתית, ואינה מעוגנת בנהלים או בחוק. נטען שמלכתחילה לא הייתה כוונה מצד בני הזוג להעביר את מרכז חייהם לרוסיה, ונסיעותיהם היו רק לצורך ביקור בנה של האישה.
לחלופין טענו בני הזוג שלכל היותר הייתה הרשות צריכה לקבוע שיש להם שני מרכזי חיים, ואין האחד מפחית מקיומו של השני. לדבריהם, לאור העובדה שאין בחוק או בנהלים שמכוחם פועלת הרשות קביעה קונקרטית שלפיה מתחייב מרכז חיים בישראל בלבד, היה על הרשות לקבל את בקשתם להמשך הליך מדורג, ולהארכת אשרת א/5.
בסופו של דבר התכנסו הצדדים להסכמה שלפיה רישיון האישה יוארך בחצי שנה, שבמהלכה תתבצע בחינה נוספת של מרכז החיים וכנות הקשר. ההארכה מצטרפת לתקופה הקודמת שבה החזיקה באשרה, מבלי להתחיל בהליך מחדש. לאחרונה ניתן כאמור תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, ובכך הוסרה עננת הגירוש מעל האישה, לפחות לעת עתה.
• לקריאת המסמך – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העוררים: עו"ד מאיה וייס-טמיר
• ב"כ המשיבה: עו"ד יונתן דובינסקי
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
