בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב מתח לאחרונה ביקורת קשה על יזמית תמ"א 38 שביקשה לבטל מחיקת הערות אזהרה לטובתה, וזאת חרף פסיקות חלוטות שבהן נקבע שהסכם ההתחדשות העירונית - בטל ומבוטל. השופט קובי ורדי האשים את החברה בחוסר תום לב ובניצול לרעה של הליכי משפט, וכתב שהיא "מסרבת לשחרר את הדיירים מאחיזתה הלופתת ומונעת מהם לקדם פרויקט חיזוק חשוב".
הפרשה הסבוכה החלה לפני כ-16 שנה, אז חתמו דיירי בניין ברחוב רוטנברג ברמת גן על הסכם מול הנתבעת לשם חיזוק המבנה. באוגוסט 2021 קבע המחוזי בתל אביב שההסכם בטל מעיקרו, בין היתר בשל הפרות יסודיות ומצגי שווא מטעם היזמית. היא ערערה לעליון, אך נדחתה פה אחד ביוני 2023.
בשלב זה חזרו הדיירים למחוזי לשם קבלת "פסיקתה" (תמצית פסק הדין), ואולם נדחו טכנית בשל העובדה שלא כל בעלי הדירות לקחו חלק בהליך. הם פנו לממונה על פניות דיירים לפי חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שהורתה בפברואר האחרון על ביטול הסכם החיזוק ומחיקת הערות האזהרה לטובת היזמית.
אבל חברת הבנייה סירבה להשלים עם ההחלטה והגישה נגדה עתירה מנהלית. לשיטתה, היא ניתנה בחוסר סמכות, שכן מהווה עקיפה של ההחלטה בעניין הפסיקתה, ומכאן שיש לבטלה.
עו"ד דן סביוןמנגד טענו הדיירים והממונה שמדובר בהחלטה נכונה, ראויה ומתבקשת, ומשכך אין להתערב בה. נטען שהיזמית מנסה "להותיר על קניינם של הדיירים האומללים - לאחר 16 שנים שלא קרה כלום בפרויקט - הערות אזהרה לטובת חברה ריקה בעלת חובות עתק, שלא הקימה ולו פרויקט אחד, ומנסה לגרור את הדיירים כבני ערובה לעוד שנים רבות של הליכים, ללא פרויקט וללא ממ"ד".
השופט ורדי קיבל את עמדת הדיירים והממונה וכתב שהיזמית "מנסה להגיע, דרך הדיירים שלא תבעו, להליך משפטי נוסף שהדיירים שלא תבעו ייאלצו להגיש, עקב זאת שהפסיקתה לא ניתנה לגביהם, מסיבות פרוצדוראליות גרידא, כאשר העותרת - באופן שגוי ביותר ובחוסר ניקיון כפים ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט - סבורה שהיא יכולה לנהל הליך חדש של ראיות שיביאו למעשה לתוצאה הפוכה וסותרת לפסקי הדין המחוזי והעליון".
הוא דחה על הסף את גישת היזמית שלפיה באפשרותה לגרום לכך שהסכם החיזוק, שנקבע שהוא בטל מעיקרו, "יקום לפתע לתחייה, בבחינת תחיית המתים הגיעה".
החברה הואשמה בניסיון "להביא לתוצאה שבה יישארו הדיירים כבני ערובה בידיה בפרויקט כושל של עשרות שנים, שבוטל בהכרעה חלוטה של בית המשפט העליון", וזאת מבלי "לשחרר אותם מאחיזתה הלופתת ומהסכם החיזוק, בזמן שהפרויקט ימשיך להיות תקוע – במקום לאפשר להם להתקשר עם יזם אחר ולקדם את ביצוע פרויקט החיזוק, שהוא כה מהותי וחשוב".
נקבע שבניגוד לטענות החברה, ובצל הפסיקות החלוטות בנושא, פעלה הממונה בהתאם לסמכותה כשהורתה על ביטול הסכם החיזוק ומחיקת הערות האזהרה לטובת היזמית. נקבע שבעלת התפקיד הוציאה תחת ידה "החלטה מתבקשת וראויה", שאין כל הצדקה להתערב בה – ומכאן שעל העתירה להידחות. היזמית חויבה ב-30 אלף שקל הוצאות לטובת דיירי הבניין והממונה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרת: עו"ד אילן מוריאנו
• ב"כ המשיבים 7-1 ו-22-14: עו"ד עודד רביבו ועו"ד רועי שטינמץ
• ב"כ המשיבה 8: עו"ד עמיקם אשל
• עו"ד דן סביון עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
